מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבהחיים אחרי ניתוח לב

החיים אחרי ניתוח לב

15/04/14 23:13
9 תגובות

שלום
אני בת 30 לפני כשנתיים איבחנו אצלי אי ספיקה אאורטאלית קשה והגדלה של חדר שמאל.
הקרדיאולוג אומר שאצטרך ניתוח להחלפת מסתם.עקב גילי,הוא טוען שאצטרך להחליף את המסתם למסתם מכני כי מסתם ביולוגי מחזיק 10-15 שנה.החיסרון כמובן הוא שימוש בקומדין.
האם אלה כל האפשרויות שיש לי?


תגובות

ליבי שלום, 
החלפת מסתם בגיל צעיר היא אכן דבר המצריך מחשבה רבה, זאת אף יותר אצל נשים (היות ונושא של הריון עתידי גם כן נכנס לשיקולים). איני מכיר את המצב הפרטני שלך אבל באופן כללי אציין כי יש דעות לכאן ולכאן בנוגע לכל סוג מסתם והתשובה אינה חד משמעית. 
הייתרון העיקרי של המסתם המכני הינו העמידות שלו לאורך שנים ובכך הפחתת הסיכון לצורך בניתוח נוסף בעתיד. החסרון הגדול, כפי שציינת, הינו הצורך בנטילת טיפול בנוגדי קרישה (קומדין כיום זו האופציה העיקרית) דבר אשר אינו מה בכך ויש הרואים זאת כהחלפה של בעיה רפואית אחת באחרת. מנגד האפשרות השניה היא החלפת מסתם למסתם ביולוגי שיתרונו העיקרי הוא שאינו מצריך טיפול בנוגדי קרישה לטווח ארוך, דבר שמהווה יתרון אצל נשים בכיל הריון, היות וקומדין הינה תרופה אשר אסורה לפחות בחלק מתקופת ההריון בשל סכנה לעובר. אולם, למסתמים הביולוגים "תוחלת חיים" יחסית מוגבלת וממוצעת של סביב 10 שנים ותוחלת זו מתקצרת ככל שהאדם בו מושתל המסתם הינו צעיר יותר ואף יותר בנזים בהריון (קרי המסתם יחזיק מעמד לרוב יותר זמן אצל מטופל בן 70 לעומת מטופלת בת 30). לאור זאת לרוב אצל מטופלים צעירים שמושתלים במסתם ביולוגי יש צורך בהמשך בניתוח נוסף להחלפת המסתם במהלך החיים דבר שכרוך בסיכון ניתוחי מוגבר יותר מאשר הניתוח הראשון, דבר שלא ניתן להקל ראש בו. 
אין התוויה חד משמעית איזה מסתם חובה להשתיל וההחלטה צריכה להלקח באופן משותף על ידי המטופל עם הרופא המטפל בו אחר שעברו על כל היתרונות והחסרונות ודיינו את הנושא לפרטים על כל ההשלכות הכרוכות בהשתלה של כל אחד מהמסתמים. 
אחת התקוות היא שניתן יהיה לבצע בעתיד השתלה של מסתמים ביולוגים בצנתור (לפחות בחלק מהמקרים) ובכך להמנע מהצורך בניתוח נוסף לדוגמא אצל מי שעבר החלפת מסתם למסתם ביולוגי בעבר וכעת זקוק להחלפתו. אולם נושא זה הינו עדיין בגדר מחקר בלבד (מבוצע רק במטופלים בסיכון ניתוחי מאוד גבוה שניתוח אינו אופציה עבורם) ועוד לא מבוצע באופן נרחב שכן לא ידוע מה העמידות ארוכת הטווח של המסתמים המושתלים בצנתור בשלב זה והאם הם יחזיקו מעמד לפחות כמו המסתמים אשר מוחלפים בניתוח.
אלו האופציות שיש בידינו כיוםץ שוב אדגיש, החלטה לגבי הנושא שלך צריכה להעשות תוך כדי דיון מעמיק עם הקרדיולוג שלך ו/או רופא שתחום מומחיותו מחלות מסתמים על מנת שתגיעו להחלטה הטובה ביותר למקרה הספציפי שלך.

BENO1952
16/04/14 6:10

ליבי שלום,,אכן החלטה לא קלה,,כלל.

הייתי מוסיף ואומר שההחלטה שלך לדעתי צריכה לקחת בחשבון תוכניות כל שהן עתידיות[אולי כמה ילדים] עבודה,בן הזוג שלך .

לקחת בחשבון שכמו הד"ר ציין,,יש בעתידיות תקווה לתהליכים טכנולוגיים מתקדמים שיכולים בהחלט להחלפה נוספת ביתר "קלות",,

קומודין כתרופה כלל וכלל אינה "מציאה" בלשון המעטה,,

"השימוש בקומדין כרוך במגבלות רבות: קומדין דורש בדיקות דם שגרתיות כדי לבדוק את תפקודי הקרישה (אחת שבועיים שלושה שבועות), ומינון התרופה מותאם בכל פעם מחדש על פי תוצאות הבדיקות הללו. לקומדין יש אינטראקציות עם תרופות רבות אחרות ועם מזונות רבים, מה שמקשה על השימוש בתרופות נוספות במקביל וגורם למגבלות תזונתיות, לפיכך הוא לא נוח לשימוש. מחקר בקרב 906 מטופלי כללית המטופלים בקומדין מצא כי על אף שאותם חולים נמצאים בפיקוח רופא המשפחה שלהם, כמחצית מהזמן הם לא היו מצויים בטווח התרפויטי הרצוי של INR 2-3. כשני שלישים מהחולים לא היו מאוזנים בצורה משביעת רצון לפי המחקר, ובעיקר נשים מבוגרות. הסיכון החמור ביותר בחולים המקבלים נוגדי קרישה הוא דימום." 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F

כל טוב ,,,,,

אורי6
16/04/14 9:08

ליבי שלום

לא אכנס לכל ההחלטות

אני נותחתי ב1981 כשהחליפו לי את המסתם אאורטלי (לפני 33 שנים)

גם אני רציתי מסתם ביולוגי 

הקרדיולוגית שלי לא תמכה בגלל שרידות נמוכה של המסתם

והמסתם שהוחלף הוא מכני מהשגרתיים שהיו אז

המסתם עדין מתפקד היטב

נכון שזה כרוך בלקיחת קומדין שאני לוקח 33 שנה כש ה INR המומלץ 2.5-3.5

בהתחלה היו מעט קשיים היום אני מתורגל וזה ברוטינה כשאני לקחתי את האחריות והרופא מלווה אותי בקשיים

כמו שכתבו צריך לשקול את כל השקולים

זה מנסיוני

יש חיים גם אחרי הנתוח

בהצלחהsmiley

 

ליבי35
16/04/14 9:50

תודה רבה לכל התגובות. ואכן צריך לשקול את עניין הבאת ילדים לעולם...

ליבי35
16/04/14 10:04

שלום אורי 6. ברצוני לדעת איך ההשפעה של לקיחת קומדין ביום יום.אתה חיי חיים רגילים? מתעמל? מתעייף מהר?מאכלים אסורים?

אורי6
16/04/14 12:12

בהתחלה איזון הקומודין היה בעייתי אצלי

אני קצת מזניח בדיקות ובממוצע עושה כפעם בשלשה שבועות בערך

שיניתי את זמן לקיחת הקומודין לבוקר על קיבה ריקה והשגתי איזון טוב יותר

הבדיקות נערכות בקופ"ח 

 

צריך להיות זהירים בלקיחת תרופות ללא בקרה - למשל ארטופן אספרין וכו' וכו'

רשימת התרופות הבעיתיות לא קטנה אבל יודעים מה מותר וביתר מטפלים אם חייבים עם עצה ובקרה של הרופא

הכלל הוא יודעים מה מותר ובכל היתר מתיעצים 

רופא מטפל שמותאם למטופל חשוב מאוד  

אשר לאוכל 

יש את סיפורי הירקות הירוקים וכו' וכו'

אני אוכל כמעט הכל וחי בשגרה 

אני הגעתי לניתוח כשמנתחים כבר לא רצו לנתח אותי........ואני עוד כאן

אין ספק שמצבי השתפר בהרבה וב 33 השנים מאז הקמתי משפחה נהלתי חיים בריאים ועבדתי עד שיצאתי לגימלאות 

קחי בחשבון שאני נותחתי  ב81 ומאז יש התקדמות רבה מאוד

הפחד הוא אויב גדול 

נכנסים לשגרה ומרימים ראש ורואים שאפשר לחיות לגמרי לא רע

אבל כל מקרה לגופו

איני יכול לספר מנסיוני על  לידת ילדים מחזור וכו' דברים השמורים לנשים

ולכן טוב להתייעץ

השאלה מה האלטרנטיבות המונחות לפניך

ראי הכלל החשוב הוא לפעול בתבונה אבל אי עשיה ובריחה  מהחלטה לא תמיד טובה

תרימי את הראש ותשקלי היטב עם הקרדיולוג המכיר אותך

smiley

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אראל.מ
16/04/14 12:50

אני מתפלא שכולם מתיחסים לקומדין כאילו הוא האופציה היחידה. קיימות כיום 3 תרופות הרבה פחות רעילות והרבה יותר

נוחות מקומדין וגם אין צורך לעשות בדיקות דם תקופתיות. עד כמה שידוע לי תרופות אלו גם נכנסו לאחרונה לסל.

הידועות שבהן: פרדקסה וקסרלטו.

משה

משה שלום,

נכון שיש חלופות לקומדין כיום, אולם אלו טובות רק למטופלים הנזקקים לטיפול נוגד קרישה בשל בעיה של פרפור פרוזדורים או קרישי דם ורידיים.  
במטופלים עם מסתמים תותבים מכאניים רוב התרופות הללו לא נבדקו ולמרות שההגיון הבריא יגיד שהן עדיפות לא כך הדבר במצאיות הרפואית. אחת מהתרופות הללו (פרדקסה) נבדקה במחקר כנגד קומדין במטופלים עם מסתמים תותבים מכאניים ונמצא כי אלו שטופלו בפרדקסה סבלו מיותר דימומים ואירועים של קרישי דם ולמעשה התרופה הייתה יותר מסוכנת מקומדין דבר שהביא להפסקת המחקר באמצע.

נכון לעכשיו, לצערי, אין תרופה חלופית לקומדין כאשר מדובר במסתם תותב מכאני.

אורי6
16/04/14 20:16

ד"ר רואי בייגל

תודה על הרחבה

עכשיו אני מבין למה כולם נרתעו כשניסיתי לדבר על חלופה לקומודין

קראתי גם שבדימום לא לכל התרופות יש נוגד כמו ויטמין K לקומדין

סה"כ לא צריך להתרגש מקומודין

צריך לדעת לנהל אותו נבון והוא נכנס לשגרה