יש מאמר מעולה באתר העמותה לתמיכה בחולי קרוהן בנושא כאבים אצל חולי IBD. של רופאת המשפחה (ד" גליה מאירי)המצויינת על פי מיטב שיפוטי. בכל התחום שמסביב לעיסוק העיקרי של הגסטרואנטרולוגים בתחזוק ומניעת כניסה למצבי חירום הנובעים ממחלות ה IBD שהן למעשה מחלות  רב מערכתיות:

http://www.ccfi.co.il/diseases/%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9B%D7%99-%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%99-%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/

בהכירינו את המציאות שרופאי הגסטרו אינם זמינים לחולים כמו רופאי המשפחה.יש מקום כמו שהיא מציעה לדגול בהנחית רופא משפחה או גסטרו ולבחור בשיטת "ניסוי וטעיה" עם משכחי כאבים.כמו שהיא מציעה.

אבל תמיד לא מזיק להוסיף למזון(כל מזון) במקרי עצירות ,גריעני פשתן טחונים(במטחנת קפה) בליווי שתיה מוגברת למניעת עצירות.

בריאות

צלילים שלום,

כדאי להזכיר מה שנאמר לא פעם כאן בקהילה , לגבי שימוש במשככי כאב:    להימנע ממשככי כאב ממשפחת ה NSAIDS (חומרים כמו איבופרופן, נפרוקסן וכו).

כמו כן ניתן לפנות למיון בכאבים חזקים מתמשככים באין רופא גסטרו זמין.

שלום לפונה,

בין היתר, עצירות עלולה לנבוע מסיבות לא קשורות למחלה (שמן הסתם נמצאת ברגיעה כי אחרת היינו רואים שלשול) או בגלל חסימה או חסימה חלקית של המעי כתוצאה מהמחלה. בנוכחות כאבים כה עזים (ובייחוד אם יש בחילה, הקאות, או הרגשה כללית רעה) כדאי להעריך בדחיפות את המצב כדי לוודא שאין צורך בטיפול מיידי. 

בהצלחה. 

דן טרנר

שבוע טוב לך!

אני חולה קוליטיס ואצלי זה מתבטא בשלשושים מאסיבים כמו אצל רובם, יש לי חבר חולה קרוהן שאצלו המחלה פעילה מגיל 14 [היום הוא בן 28 ] ואצלו זה מתבטא בעצירות קשה, לטענתו הגסטרו שלו אמר לו ש10 אחוז מחולי קרוהן מתבטא אצלם כך המחלה ואפילו הוא מוכר כחולה בביטוח לאומי ומקבל על כך גימלה חודשית, שיהיה לך הרבה בריאות.

לאבי88 מספר הערות:

1.לדעתי יש מקום להמנע מהמלצה גורפת של המנעות טוטאלית בקרב חולי ibd ממשככי כאב מקב' NSAIDs זאת על סמך ההסבר המקיף  של ד"ר גליה מאירי באתר העמותה הנושא את השם:"משככי כאבים למטופלי מחלות מעי דלקתיות".

ובתמצית אוסיף:א':אהחשש הגדול שהתעורר למשל לגבי התרופה נקסין(נפרוקסן)שהייתה תרופת הדגל המחוללת ניסים ונפלאות כמדומני משנת 1999 שהוצאה משימוש עקב מחקר שנעשה בארה"ב לאחר שהיו מספר מקרי שבץ מוחי בין משתמשיה.היום כבר ידוע שזו הייתה אזעקת שווא  וראומטולוגים וסובלי כאב רבים נשמו לרווחה.

ב':התרופה הותיקה השניה מאז סוף המאה 19 אספירין שעיקר החשש ממנה ומשאר החברים בקבוצת ה NSAIDs של פגיעה ברירית מערכת העיכול והקיבה ניתן לניטרול בהנחית ובהשגחת רופא מטפל בכל המקרים בהם חשוב ביותר להתגבר על מצבי דלקת גבוהים בגוף בכלל זה במפרקים.האספירין בסופו של דבר מונע יצור של אנזימים מעוררי דלקת בעיקר בסחוס(פרוסטגלנדינים)ע"י כך שהוא מעכב את האנזים ציקלואוקסיגנאז על שתי צורותיו(cox1המייצר את המוצין שמגן על רירית הקיבה וcox2המיצר את הפרוסטגלנדינים ה"רעים") העדר המוצין גורם לאי הנוחות ולסכנה של דימום וכדי למנוע את הסכנה הרופאים רושמים תרופות המעכבות בעיקר את יוצר הפרוסטגלנדינים(cox2) ופחות את המוצין(cox1) כמו:סלקוקסיב שכמעט לא פוגע ביצור המוצין הבונה ומגן על הרירית. ולא הזכרתי את הלוסק והגירסה הגנרית אומפרדקס.שאמנם לקיחה ממושכת שלהם תמנע קליטה טובה של b12 אבל לחולי קוליטיס בעיקר עשתה חסד לחולים עם תגליתו של הרופא ד"ר מארשל האוסטרלי בבידוד חיידק ההליקובקטר פילורי וכתוצאה זריקת כל ה antiacids (אלומגים למיניהם.פפטוביסמול.טאמס ועוד) הפסד מיליארדים לחברות התרופות וחיסול טוטאלי של אולקוסים וסרטני קיבה.

מצטער יצא ארוך.

אבי 10 שלום,

תודה רבה על הסקירה הסטורית של השימוש במשככי כאבים והשינויים שהיו לאורך ההיסטוריה.

בגילינו "המתקם" היינו עדים לחלק מהשינויים והיום הגישה לא "לסבול" כאב ולקבל משככי כאב ואף מגדירים רמת כאב בסרגל כאב מ 1 עד 10. וממליצים לא להיות גיבורים ולסבול.

ובכל זאת השימוש במשככי הכאב צריך להתבצע בצורה מושכלת ובהתיעצות עם רופא במיוחד אם אנחנו מדברים על כאב כרוני או מחלות כרוניות.

ללא קשר למחלות מעיים ראיתי במו עיני את ההשפעות הרסניות של משככי כאב במשפחתי, באם זה כתוצאה מאלרגיה לאופטלגין או משככים אחרים שגרמו לבעיות רפואיות חדשות אף מסכנות חיים.

ראוי שהחלטה בנסיבות של הפונה יהיו בהתיעצות עם רופא, במיוחד לאור התשובה של הפרופסור.

בברכה

אבי88

לאבי88

הצלחת לבלבל אותי ואני בטוח שגם את האחרים בתגובותיך(2).באחת אתה יוצא בהצהרה גורפת לחולי IBD שלא ליטול NSAIDs(יש לזכור שאלה תרופות אנטידלקתיות מלבד פעולתם נגד הכאב והאלטרנטיבות הן הרות גורל בשימוש ארוך טווח) ואינך מציין מי הבר סמכא שתומך בכך.בשניה אתה חוזר בך באופן חלקי ומעורפל תוך תאור מקרה שמוכר לך וקרוב של רגישות לאופטלגין שאיננו יכול ללמד על הכלל.ובטח לא צריך להביא למסקנה של אי שימוש גורף כולל לחולי IBD.כמובן בהשגחה ובפיקוח ברי סמכא.אגב.גם ברי סמכא טועים לפעמים ומי כמוני יכול להעיד על כך מניסיוני האישי.גם לחולים וגם לרופאים יש עקומת למידה ואנחנו כאן בכדי ללמוד משתיהן כשמטבע הדברים עקומת  הלמידה של הרופאים עשירה ומהירה יותר וברור למה.

בריאות

אבי 10 ,

מסכים איתך שגם הרופאים טועים , ולצערי  חוותי את זה על בשרי ובנס ממש אני כאן ומתכתב איתך.

הנושאים שאנחנו מתיחסים אליהם באמת מורכבים ולפעמים דעות חלוקות ולא ניתן לתת המלצה גורפת.

אך אל לנו להתבלבל ולחשוב שאנחנו "החולים" מבינים לפחות כמו הרופאים בזכות המידע האין סופי שאליו אנחנו חשופים במיוחד בעידן האינטרנט.

אצטט אולי לא במדויק מתוך זיכרון את פרופ' טרנר בתשובתו לאחד הפונים : "תן לרופאים לנווט כאשר אתה מחזיק את המפה והמצפן". וזו הדרך הנכונה כיום בעידן האינטרנט.

ברי סמכה שתומכים בי רפואית הם אותם הרופאים שאני בוחר, אני מגיע אליהם לאיבחון וטיפול ולא כדי לקבל חוות דעת שניה לאחר שאני כבר החלטתי מה הבעיה שלי וכיצד יש טפל בי.  

ולכן לא יצאתי בהצהרה גורפת להמנע מנטילת NSAID לחולי IBD אלא חזרתי על ההערה של ד"ר דותן שנכתב כאן מספר פעמים. אל לנו החולים לצאת בהמלצות ותרופות, ואיבחונים לחולים האחרים.

מוטב שנסתפק בשיתוף מניסיוננו האישי כיצד אנו מתמודדים עם המחלה. 

בריאות ואושר לכל

במעי הדק מתרחשים תהליכי עיכול , אבל עיקר התפקיד הוא ספיגת המזון והעברתו אל הדם. המעי מיועד לקלוט אך ורק מזון, מזון פסול שמגיעה למעי( חלבונים מן החי: בשר עוף דגים ביצים חלב אלה הם מזונות מלאים בפסולות שעוברים תהליך ריקבון מאד חריף שמגרה תמעי) ולא נועד לקלוט חומרים שאינם מזון כלל( קפה,מלח,אלכוהול,צבעי מאכל,חומרים משמרים וכו..) ..רעילות זו לאורך זמן מגרה את דפנות המעי ופוצעת אותה כתגובה הגוף מייצר דלקת לשם תיקון הרקמה הפגועה אך אם לא יפסק הגירוי התזונתי המזיק למעי הגוף ימשיך לנסות לתקן את הרקמה הפגועה ע"י דלקת. - דלקת היא מוצב שנוצר כאשר הגוף נזקק להחליף תאים פגועים ברקמה כל שהיא, הדלקת מתחלקת לשני שלבים 1, השלב האקוטי מתבטא בכאבים בחום בנפיחות והפרשות בשלב זה הגוף מזרז את הריסת התאים הפגועים וסילוקם. בסיום השלב הראשון מתחיל השלב השני 2, בניית רקמה חדשה מתאים בריאים, השלב השני אפשרי אך ורק עם הסתיים השלב הראשון באורח טבעי!! . לכן רמקייד אינו יכול לרפא את הדלקת מפני שהדלקת היא תהליך ריפוי, הוא יכול לדכא את מערכת החיסון ובכך למנוע מהגוף את היכולת לייצר דלקת אבל כל עוד בגוף יש כוחות ריפוי הוא ימשיך לנסות לרפא את המעי (אבסורד גדול)..הרמיקייד הוא רעל מסוכן לגוף על זה אין ויקוח , בנוסף מטרתו היא לא לרפא אלא רק לדכא את הדלקת עד שתשוב עוד הפעם ,ועוד עם התופועות לוואי הנוראיות של התרופה עדיף לסבול את תסמיני המחלה..הטיפןל היחידי לדלקת במעי היא הפסקת הגירוי במעי !!! ויצירת תנאים אידיאלים להחלמה , זה נעשה ע"י תזונה טבעונית נקיה מרעלים בעיקר וע"י צומות מיצים במקרי הצורך זה מאפשר מנוחה למעי ותנאים לשיקום .בזמן התקפי שילשולים מומלץ לשתות מיצים ( גזר, תפוח ,סלרי ,מיצ סברס מיצ רימונים ) או לצום עם מים כשיש רגיעה לאכול בעיקר פירות ( תפוחים אגסים בננות אפרסקים אבוקדו אפרסמון וכו) סלטים עם הרבה עלים ירוקים ..חלב שקדים בטטות תפוחי אדמה ירקות מאודים( גזר סלר אפונה דלורית וכ..) מרקים(מעט עד בלי מלח) . אני ממליץ לך להיתעץ עם איש מקצוע בתחום הריפוי הטבעי ולחקור על הריפוי הטבעי ע"פ יצחק בן אורי ליעוצ 0524488877