בוקר טוב דינה, ראשית שיטתו של ד"ר ברנשטיין הדוגל בעצם בוויתור כמעט מוחלט על פחמימות מוכרת וללא ספק עובד עבור אנשים רבים. יחד עם זאת צריך אולי לציין שהיא אינה השיטה היחידה ואינה זוכה להסכמה בקרב אנשי מקצוע אחרים כמו למשל היועצים התזונתיים של איגוד הסוכרת באנגליה. העמדה בקרב גורמים רבים היא ששיטת הLCHF (תזונה דלה בפחמימות ויותר שומן מהחי) יכול דווקא להביא לתוצאות קטלניות עבור אנשים הסובלים מבעיות עם הכליות, כיס המרה וטרשת עורקים. בשנה שעברה שלחתי את הקישור לעמוד ברשת המכיל את ספרו של ד"ר ברנשטיין לאחת מיועצות של האיגוד באנגליה וביקשתי את התייחסותה. בתגובה, היא מצאה מספר השערות שהן שנויות במחלוקת והעיקר בהן הייתה שלחלב דל שומן יש בעצם רמה יותר גבוה של סוכרים פשוטים – או פחמימות, מאשר מוצרי חלב בעלי אחוז שומן גבוה בגלל הלקטוזה. השערה זו נדחה על הסף על דיאטן ידוע בבריטניה המתמחה בסוכרת. לטענתו, וגם לשיטת האיגוד הסוכרת באנגליה, ניתן לשלב מרכיב כלשהו של פחמימות בתזונה ולבחור במוצרים יותר בריאים כמו מקמח מלא וכן מוצרים בעלי אינדקס גליקמי נמוך – כמובן במינון מצומצם ומבוקר ובהתאם להדרכה של איש מקצוע. המאמר בלינק הבא מסביר את הסיכונים הכרוכים באי הכללת רכיב הפחמימות בתוכנית תזונה. http://www.battlediabetes.com/articles/diabetes/what-is-the-difference-between-ketosis-and-ketoacidosis

כמו שאליקו כתב, השיטה של דר ברנשטיין אינה נעוצה בלב הקונצנסוס הרפואי. כללית, הרעיון של הפחתת פחמימות נראה הגיוני מאד, אבל נראה שהדרוג של המזונות לא  מעודכן בהתאם למחקרים מהזמן האחרון. כך למשל יוגורט שנמצא כמועיל לפחות בשלבים הפרה-סוכרתיים ולעומתו סוכרלוז שמומלץ ברשימה כממתיק בניגוד למה שמסתמן לאחרונה לגבי ממתיקים מלאכותיים ועוד ועוד. בעיקר אני מבקש בכל לשון של בקשה: הסירו את ידיכם מהקוטג' עם 1.5 גרם פחמימה למאה גרם מוצר!

כמו שאמרנו פה הרבה פעמים, אנחנו החוקרים את עצמנו. לגבי כל עיצה אנחנו המחליטים ואני ממליצה לנסות... אצלי למשל הפסקת חלב ומוצריו הביאה למהפך בריאותי שלא יכולתי אפילו לנחש שיקרה וכלל גם הרזיה רצינית ואילו לאחרים זה לא שינה בכלל...אז לכו על זה עם ראש פתוח ובחנו איך התזונה הנבחנת משפיעה עליכם.

אני  מוכרחה לציין שבכל פעם שנכתב משהו על תזונה לסוכרתיים אני  יוצאת יותר מבולבלת.

לפי ההמלצות של דיאטניות קליניות יש לאכול בכל ארוחה מנה פחמימה, מנה של חלבון והרבה ירקות.

ולאמר את האמת עד היום אני עדיין בוחנת מה מתאים לי לאכול, לעיתים גם ירקות גורמים לי לעלית ערכי הסוכר (ואני אוכלת כמות מעטה) .

נראה לי שענין איזון הסוכר יהיה ניסוי וטעיה לנצח.

חיחי 

אצלי הפחתת הפחממות החליפה את הטיפול התרופתי, אחד הדברים הטובים בעידן האינטרנט הוא היכולת להגיע לדברים שאינם של הזרם המרכזי. ד"ר ברנשטיין מדבר על 36 גרם פחממות ביום, אני מתאזן עם מעט יותר. רוב התזונה זה ירקות ומעט בשר. המנעות כמעט מוחלטת מדגניים וקטניות קשה מאד בהתחלה אחרי זמן מתרגלים. לגבי המנעות מחלב ומוצריו (למעט חמאה ושמנת) יש תומכים גם מעבר לסוכרת. אני יודע שזו אינה הדרך של הזרם המרכזי, אבל נודה על האמת אין להם פתרון אחר מלבד תרופות במינונים הולכים ועולים, זה מניסיוני, 11 שנות סוכרת לפני שהגעתי דרך אסף לתזונה דלת הפחממות. להגיע ממצב של מועמד להזרקת אינסולין לאיזון ללא תרופות, בשבילי זה מספיק כדי לאמץ את הדרך של תזונה דלת פחממות.

שלום לכולם,

אין ספק שדיאטה דלה בפחימות הינה שיטה טובה להורדת ערכי הסוכר. ויחד עם זאת על מנת להפוך את הדיאטה לדרך חיים יש צרך בבחינת הרכב התפריט והפיכתו למשהו שאפשר להחזיק בו מעמד לאורך שנים. כמו כן ישנם סוכרתיים רבים שכן מצליחים להשיג איזון עם כמות פחמימה מוקפדת לארוחה ולכן אין להם צורך להוריד לגמרי פחמימות על מנת להשיג מטרה זו.

דיאטה מסוג זה יכולה לסייע לחלק ואילו לאחרים יכולה להוביל לשבירה של התפריט ואף להחמרת הסוכרים בעקבות כך. פעמים רבות אנחנו דווקא רוצים את המזונות ה"אסורים" ועלולים לצרוך מהם ביתר לאחר שלא נגענו בהם תקופה ארוכה.

יש לזכור שהמוח והלב ניזונים מגלוקוז וכאשר איננו נמצא במערכת, נוצרים גופי קטון שהם תוצרי הפירוק של השומנים בהעדר פחמימה זמינה למקור אנרגיה ולהם השלכות על תפקודו התקין של המוח. כמו כן חסר בפחמימות יכול להשפיע על התחושה הכללית ועל מצב רוח כיוון שבפחמימות נמצא חומר מוצא לייצור הסרטונין, ההורמון שגורם לנו לתחושות נעימות בגוף.

ולכן כמו תמיד אני ממליצה על תזונה מותאמת אישית תוך מדידות סוכר והקשבה לגוף. כי גם הגוף כמו הנפש זקוק לכל מרכיבי המזון כדי לתפקד בצורה מיטיבית.

(נ.ב חלב נוזלי מכיל כ 10 גרם פחמימה ל200 מ"ל- כוס חד פעמית של שתייה קרה והוא נספג מהר למחזור הדם ועלול להעלות ערכי סוכר אם נצרך בכמות גדולה)

בתיה אלימלך דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת

לעניין הנ.ב. של בתיה אלימלך: אכן, חלב ניגר עלול להיות בעייתי, אבל ממחקרים עדכניים הולך ונוצר הרושם שמוצרי חלב לאחר תסיסה  כמו יוגורט  וגבינות קשות שמנות, שכמעט אין בו גלקטוז (אחד משני הרכיבים של סוכר החלב לקטוז) הרבה יותר בטוחים לצריכה, גם עבור סוכרתיים.

הרבה זמן בייחוד אם מורידים פחמימות "ריקות" דרסטית (אני למשל לא אוכלת לחם או פסטות בכלל) ...וזה פחות קשה ממה שחושבים כשאוכלים פחמימות...

הטבלה הצבעונית הזו נראית מוזרה עד לא רציונלית. למה אסור לחולי סכרת לאכול עגבניות? למה לא לאכול בכלל קטניות [ להבדיל משמירת כמויות]? למה אסור לצרוך חלב [בכל כמות]? מטעמים של אמונה דתית או יש איזה קשר עניני לסכרת?

אהלן חברים כמו שאמרו פה כל אחד צריך לבדוק דברים על עצמו אבל מניסיוני אני יכול לומר שאחרי 17 שנה עם סוכרת טייפ 1 ואינספור ניסיונות לספור ולמנן פחמימות התזונה של ברנשטיין (גם הגעתי דרך אסף ואשתו) זה הדבר שהוביל לשיפור הכי משמעותי באיזון שלי ותחושת האנרגיה היום יומית. זה לא פותר את הכל. ועדיין יש לחץ מתח ספורט ודברים משונים שעוברים על הגוף אבל בשורה התחתונה המנעד הרבה יותר קטן. כל אחד צריך למצוא לעצמו מה הוא לוקח מזה אבל מבחינתי אין ספק שהפחתה מסיבית של צריכת פחמימות עושה רק טוב לחולי סוכרת. אולי קצת פחות לחברות התרופות (;

אין איסור על חולי הסוכרת לאכול עגבניות וגם לא קטניות. ובכל מקרה הטלת איסורים גמורים על מזונות יכולה להיות שרירותית ולא תמיד מתבססת על העובדות בשטח.

ההפך, ביחס לשאר הפחמימות, הקטניות הן המומלצות ביותר בשל תכולת הסיבים הגבוהה שבהם ותחושת השובע שהן מעניקות.

ויחד עם זאת גם אכילה מוגזמת של קטניות יכולה להוביל לעליה בערכי הסוכר ולכן גם מהן מומלץ לאכול במידה.

וכמו תמיד, אני ממליצה לאכול במדיה ולעקוב אחר הסוכרים לפני ושעתיים אחרי הארוחה ורק לאחר מכן להחליט אם להוריד סוג מזון מסוים או שלא וקודם להורדה המוחלטת אפשר גם לנסות להפחית ולראות מה קורה.

בתיה

אין שום איסור לחולי סוכרת, השאלה איך כל אחד מתכוון להיתמודד עם הסוכרת, אני לא רופא ולא תזונאי אבל לא ידוע לי על עוד דרך ,מלבד הגבלת הפחממות, שמאפשרת שליטה על רמות הסוכר בדם ברמה של אדם רגיל ללא תרופות. כסוג 2 ברור שיש הבדל בין כמות הפחממות שכל אחד יכול לאכול ועדיין לשמור על איזון, חומרת הסוכרת שונה מאחד לשני. אסף מביא את הגבלת הפחממות הקשה ביותר, ד"ר ברנשטיין מדבר על 36 גרם פחממות ליום, אני מצליח לשמור על איזון עם 60-70 גרם ליום הרוב מירקות. לפעמים חורגים פה ושם, לפחות אני, אבל אכילת קיטניות באופן יומי זה בעיה יש בהן ריכוז פחממות גבוה שלא מאפשר לי שמירה על ערכים רגילים ללא תרופות. הבעיה בסוג 2 זה שהסוכר שעולה יורד בעיטיות לכן יש להקפיד לאכול באופן שלא יעלה את הסוכר בדם לרמות גבוהות. חוזר שוב, כל סוכרתי בסוג 2 חייב לדעת על עצמו איך הוא מגיב למזונות ולכמויות. אני הייתי מעל 10 שנים בדרך של המרכז, מה קיבלתי, עוד ועוד תרופות וסוכרת שמחמירה עם הזמן, רק התזונה מבוקרת הפחממות שינתה את המצב ב- 180 מעלות. אגב, אני אוכל עגבניות במסגרת ההגבלות בשל הליקופן שיש בהן.