מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדה התמודדות עם חרדה

התמודדות עם חרדה

15/01/17 21:27
6 תגובות

שלום לכולם. מעדיף להיות אנונימי בשלב הזה. אני בן 22 ויש לי את החיים הכי טובים שאפשר לבקש 

אני מנהל כמה עובדים במקום עבודה ומשתכר יפה מאוד

יש לי משפחה טובה חברים טובים יש לי בת זוג מדהימה וכלב שהוא החיים שלי 

אני מאמן כדורגל בנוסף לכל וכדורגל וספורט בשבילי זה ערך עליון 

תמיד הייתי אדם לחוץ יותר אם זה משטויות או אם זה משינויים בחיים ודברים חדשים 

אך עם סיום הלימודים זה הופיע יותר 

מחשבות על החיים, הפחד מלגדול ולהיות זקן ובקיצור מחשבות לא קשורות ולא הגיוניות 

מאז שהתגייסתי הייתי בעלייה באמת לא חשבתי על שטויות והתרכזתי בהווה אך בתקופה של לפני הצבא חוויתי לא פעם אחת התקפי חרדה (היום אני יודע להגיד שזה היה התקפי חרדה) 

במשך כל השירות שלי התקפי חרדה היו באים פעם ב..משום מקום..לאחרונה הבנתי שמרוב שאין סיבה שתהיה לי התקף חרדה..אך יש דברים ספציפיים שאני לא רוצה לעשות יותר בגלל התקף חרדה שהראש שלי מפרש שקיבלתי בגללו 

אם זה מועדונים ואלכוהול 

או הפחד מדברים חדשים 

ורק לשמוע אנשים שהתאבדו ודברים כאלה מכניס אותי לחרדה...אין לי מחשבות אובדניות..החיים שלי באמת טובים..הרבה היו מחליפים איתי אך הפחד מלקבל חרדה כל הזמן משאיר אותי בהולד..מחכה כל הזמן לקבל את התקף..אין יום שאני לא עובר הרגשת חנק בגרון..זה משגע אותי..הגוף כל הזמן בשרירים מתוחים רק מחכה לחרדה וזה מבאס אותי ממש..יש אנשים שהחיים שלהם לא משהו ובגלל זה מקבלים התקפים חרדה..אני מקבל התקפי חרדה (מכלום) וזה הופך את החיים שלי לטובים פחות...לא נפגשתי עם פסיכולוג אף פעם...למען האמת אני מפחד מפסיכולוגים ותרופות..אני יודע שאני לא משוגע אבל שההתקף תוקף  אותך זו תחושה שזה לא יעבור בחיים 

תחושה של שיגעון 

ואם אתה ממשיך לחשוב על זה ולא מבין מה קורה לך אז בכלל אתה נכנס ללופ מדכא לאותם רגעים. .אז כן לפעמים יש לי תקופה בלי התקפי חרדה בכלל כמה חודשים ואני חוזר לקו כי הגוף לא מפחד לקבל התקף חרדה במקומות שכן קיבלתי כי הוא שוכח...אבל מספיקה פעם אחת קטנה לקבל כדי לסבול מזה חודשים....כל יום...כמעט כל היום..גוף דרוך ומבואס שצריך לקבל התקף...מה עושים ? אמנם אני לפעמים מצליח לצאת מהתקף לפעמים אבל הגוף נשאר בטראומה כי אני דרוך תמיד לקבל התקף. .זה לא נעים..סקפטי לגבי טיפול כי זה אשכרה אני וזה תלוי בי. .לא רוצה לשלב תרופות..אני לא משוגע.. רוצה לחיות את החיים שלי כי באמת הם טובים. .מבלי שאני יושב עם עצמי פתאום וחושב רק שלא אקבל התקף 

או שאני חושב על ההתקף ואיזה באסה שיש לי את זה בחיים ופתאום מקבל. .עכשיו שאני רושם את זה זה נשמע כזה דפוק ולא הגיוני. ..זה דפוק ולא הגיוני... אשמח לעזרתכם אנשי המקצוע וגם קוראים יקרים שבאמת מרגישים כמוני או דומה לי... "צרת רבים חצי נחמה"


תגובות

טל-מוזס
17/01/17 8:38

אנונימי יקר, 
כתבת שיש לך הרבה כוחות ואתה מתמודד עם החיים בחוץ סה"כ בצורה מרשימה ולדברייך גם הרבה מעבר לממוצע בגילך. אך נשמע שהבחוץ והעשייה הרבה מכסים על משהו שמתחולל בפנים. כלומר כל פעם שאתה צריך להיות עם עצמך,  במחשבות ברגשות החרדה צפה ועולה ולרוב אתה מתמקד בעשיה לפני,  תוך כדי או אחרי החרדה בכדי שזו לא תעלה שוב. 
אני יכול רק לחשוב שהפחד מטיפול נפשי או תרופתי קשור לכך שעצם המחשבה על טיפול שוב מעורר בך את הצורך להסתכל פנימה והוא כמובן מעלה חרדה. 
יש טיפולים פסיכולוגים ממוקדים לחרדה ואני באופן אישי ראיתי שינוי גדול בתקופה קצרה אצל מטופלים בקליניקה. אם זאת חשוב לי לומר שמדברייך נשמע שיש משהו יותר עמוק בחרדה שלך כך שייתכן ותוכל להתמודד עם הסימפטומים במהירות יחסית,  כי יש לך הרבה כוחות אך בגדי להבין כיצד להתמודד עם עומק הבעיה עשוי לקחת יותר זמן. איך זה נשמע לך? 

אנונימי1231
17/01/17 9:13

קודם כל תודה שענית..חשוב לי להגיד משתמע ממה שכתבתי שאני בורח מהחרדה ע"י עשייה אז זה לא המצב .אני פשוט באמת מאושר יש לי חיים ממש טובים בתקופה הזאת ואני יכול להגיד שתמיד היו לי חיים טובים..אך לפעמים אני מפרש מציאות לא נכון שמכניסה אותי לחרדה..החרדה גורמת לי לא לחשוב בהיגיון...כמו שאחרים כתבו בפורום הזה זה באמת מחשבות שרצות מהר ורצון לברוח...זה קשה...אבל אני משתלט על החרדה ע"י עשייה או התרכזות בדברים חיובים..מבחינתי זה לא פתרון אלא רק פתרון לאותו הרגע..אני צריך פתרון סופי..זה שלא יכניס אותי לחרדה מלכתחילה...אני נכנס לפעמים לחרדה עצם הפחד לקבל התקף במקום הומי אדם, מול קהל או סתם אפילו במיטה עם חברה שלי כי זה ממש לא נעים..בלשון המעטה..ברבע שאני לא בחרדה אני פשוט אדם אחר אך באמת יוצא מצב שאני כל הזמן בהיכון לקבל וזה גם תחושה לא נעימה...אני יכול לסיים אימון (אני מאמן כדורגל של ילדים) ואחרי זה פתאום אחרי שהייתי משהו שהוא כל כך בריא לנפש והיה לי כיף עולה בי מחשבה של פאק יש לי בעיה נפשית ומה עושים ומנסה לרדת לשורש הבעיה וסתם מתבאס על זה... אני רוצה לטפל בזה אך הטיפול והעולם הזה מפחיד אותי...היה לי שכן בגילי שהתאבד ובסוף גילו שהיה סכיזופרניה..מאז אני ממש מפחד מהעולם הזה..עולם הנפש..גם פסיכיאטרים ופסיכולוגיה ובטח שכדורים מפחידים אותי בגלל זה אני לא ממהר ללכת לטיפול..אני יודע שאני בריא בנפש אחרי זה לא היו מתייחסים אליי כל כך טוב ובסמיכות רבה הסביבה שלי..אבל החרדה פשוט מורידה לי את האיכות חיים לפעמים ..ממש רוצה לסיים את זה ולחיות את החיים שלי בדיוק כמו שהצגתי אותם..

אנונימי1231
17/01/17 9:16
אני חושב גם שאם לא היה בי את הפחד לקבל חרדה הייתי מתמודד עם כל דבר חדש טוב יותר..הרי אני מפחד מדברים חדשים כי אני פוחד לקבל חרדה בעקבות זה..כי זה דברים שכן קרו לי בעבר..אבל היום אני באמת מקבל התקף חרדה מהשורש של לפחד לקבל התקף חרדה..וזה מה שמוציא אותי מדעתי..
לינוי6
17/01/17 14:49

תראה אני ממש יכולה להבין את מה שאתה מרגיש, אתה מפחד מהפחד, מהחרדה.. ואתה חייב להפסיק לחשוב שזה מחלת נפש. זה לא! חרדה זה לא מחלת נפש בשום צורה שהיא. כולם מרגישים לפעמים חרדה , אין אדם שלא. ויש כאלה שמרגישים את זה לעיתים קרובות יותר, אני יכולה להגיד לך מהניסיון שלי, שאני בן אדם חרדתי. מילדות.. וואלה יש תקופות שכן צריך עזרה . כל אדם והעזרה שהוא צריך. אני באמת מציעה לך להפסיק עם הדעות הקדומות של פסיכולוגים וכדורים זה לחולי נפש כי זה לא. וזה יותר נפוץ ממה שנדמה לך. אני חושבת ממה שאתה מתאר שאתה חייב להתייעץ עם פסיכולוג ולספר לו את כל הרגשות שלך, כי למה לסבול אם אפשר שלא?? אתה לא משוגע וזה מצב נפוץ וכל אדם עם ניסיון שתתאר לו את כל מה שאתה מרגיש יכיר את זה וידע איך לטפל בזה.

אנונימי1231
17/01/17 15:15

תודה שאתם עונים זה לא מובן מאליו...אני אכן אתייעץ עם פסיכולוג..אני סקפטי כי זה אני, זה הראש לי המחשבה שלי והגוף שלי 
ואיך מישהו חיצוני יכול לשנות בי משהו כזה אם לא התערבות של כדורים? (שאני נגד) 
למרות זאת אתן לזה צאנס 
כי אם אשב פה עם כל אחד ואחת מכם ואספר את הסדר יום והחיים שלי מאז השחרור מהצבא, יישמע לכם שיש לי ממש איכות חיים טובה וסדר יום בריא. .במיוחד עם האנשים המקיפים אותי ועבודות שלי...
אני חייב לחיות את החיים כמו שהם..כך אוכל להיות מאושר ב100 אחוז ולא אתן לחרדות להוריד אותי..כי יש לי חיים טובים שאיכות יורדת בגלל חרדות..ולא להפך..
 

שלום לך יקר. ההרגשה שלי היא שאתה עושה הכל בכדי להוכיח לעצמך שאתה ״נורמאלי״ - למטה ישנו פחד אדיר משיגעון / התפרקות ואינני יודעת מה עוד. החדשות הטובות הן שאתה לגמרי ״נורמאלי״, אני מוכנה לחתום על זה. אנשים עם חרדה ,פשוט סובלים מחרדה. זה ממש איננו אומר דבר ביחס לכשירותם הנפשית. חרדה היא ממש איננה סיבה לנטילת תרופות: ישנן הרבה שיטות לטיפול בחרדה החל ממדיטציה. Emdr שזו שיטת טיפול דרך תנועות עיניים, היפנוזה ועוד. אני מאוד מציעה לך לפנות לטיפול. פסיכולוגים הם בדרך כלל אנשים חביבים שמאוד רוצים לעזור. אין מיסטיקה בטיפול ישנה הרבה הקשבה של הפסיכולוג אלייך ושלך לעצמך - יכול להיות שלמרות החיים הטובים שיש לך ישנם גם דברים שמטרידים אותך שאין להם ביטוי בעיקר משום החשש שלך שעשיית מקום לדברים כואבים/אמביוולנטיים/ מטרידים היא כנראה סוג של חולשה. מי שהולך לטיפול הוא החזק שכן הוא זה שיש לו מוטיבציה להשתפר ומוכן לעבוד בשביל זה. מה דעתך?