מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבאולי סוף סוך אמצא תשובה

אולי סוף סוך אמצא תשובה

19/01/17 13:26
4 תגובות

היי לכולם.אני בן 42.סובל כבר 10 שנים מכאבים במרכז החזה.
עשו לי את כל הבדיקות הקיימות וגילו
1-דלקת בוושט התחתונה
2-תיסמונת בארט(משהו שקשור לוושט)
3-הפרעות קצב וחרדות
אפילו עברתי צינתור שב"ה היה תקין.
נמאס לי.מת מכאבים לפעמים.וכמובן מלחיץ מאד.אפילו נשלחתי לפסיכיאטר ע"י מנהל חדר מיון.
משתמש בכדורים קרדילוק להפרעות קצב ונקסיום לקיבה.
אנא עזרו לי
תודה רבה


תגובות

Amygdala
20/01/17 12:44

מנסיון אישי (התנסות מצב די דומה) הבעייה היא ככל הנראה בעיקר במערכת העיכול ולא בלב. (עם הפרעות קצב ניתן לחיות שנים רבות בעזרת טיפול תרופתי נוגד הפרעות קצב כמו קרדילוק, קונקור , וקטור וכד') 
בעיקר אם הכאב בחזה הוא לא ממש במרכז אלא מהמרכז קצת שמאלה שזה יותר מתאים לבעיות וושט-קיבה.
ייתכן (לפי הבארט והדלקת) שיש עודף חומציות בוושט ובקיבה.
​מציע לנסות משהו שאם לא יועיל לא יזיק: (גם בריא וטוב לכל אדם לעשות זאת)
א. לצרוך יותר מזון בסיסי ולצמצם מזון חומצי, כי רוב המזונות הם חומציים ורובנו ככולנו לא מאזנים בין חומציות לבסיסיות.
יש טבלאות באינטרנט מה חומצי ומה בסיסי למשל בסיסי: מלפפון, מלון, אבוקדו, קישוא, שקדים, ועוד...
ב. שלוש פעמים ביום לשתות 7-8 כפות לימון סחוט [מהול במים או בסודה רצוי בלי מי סוכר אבל אפשר גם עם מי סוכר למי שנרתע מחמיצות הלימון, בקיצור, בהתאם לטעם האישי]. במעקבים קליניים הסתבר כי הימצאותו של מיץ הלימון בוושט ובקיבה מפחיתה את התהליך הטבעי של ייצור החומצה .  וכך ב"הפוך על הפוך" הלימון החומצי משפר את רמת החומציות בקיבה על ידי בלימת החומציות. (נכון , אמנם זה רק מסקנה בעקבות תמפיות קליניות ולא מחקר בשיטות מתקדמות יותר אבל לי זה עוזר היטב ולא לקחתי אף אחת מהתרופות המזיקות [שנועדו להפחתת תופעות הלוואי של עודף חומציות כמו ריפלוקס וצרבת אבל לא ממש מתוכננות להבריא את המצב].
ג. אם אינך אדם חרד ברגיל וגם אם הנך נוירוטי בכל תחומי החיים, ייתכן שהחרדה נובעת מעצם אי הוודאות לגבי העניין הבריאותי (או אי וודאות לגבי עניין אחר) . אם תשנן לעצמך שחרדה לא מועילה אלא להיפך מחמירה מצבים פיזיולוגיים בעייתיים, השינוי במחשבות והשליטה בהן מקטין את ההסתברות לתופעות לוואי מזיקות.[חשיבה חיובית על התרחשויות בחייך]
חשוב לזכור שהאמיגדלה במוח ("המוח העתיק" שהוא מנגנון וויסות אוטומטי של כל פעילויות הגוף הלא רצוניות) יכול להיות מושפע מאוד מהחשיבה המודעת ("המוח החדש" איזור הקורטקס) . זה מכבר הוכח מדעית כי אם אתה מפרש מצב לא נעים כאיום מתמשך אתה מפעיל יתר על המידה את המערכת העצבים האוטונומית הסימפאתטית שיוצרת "דריכות גופנית"  כלומר שינויים הורמונאליים למשך כ 20 דקות שיאפשרו לך לתקוף או לברוח מהאיום. (שינויים ב למעלה מ 10 הורמונים שהמינון והמיקום שלהם הנורמאלי משתנה ונערך ל"מצב חירום". הם באים להועיל לך להתמודד עם הדקות הראשונות של האיום הממשי או המדומה.  אם לאחר 20 דקות של "דריכות"  השינוי ההורמונאלי לא נפסק כי אתה עדיין נתון בתודעתך בפרשנות שאתה נתון תחת איום קיומי ממשי או איום מדומה מתחילים להתפתח נזקים למערכת החיסונית. דריכות מתמשכת הופכת לבעייה ממשית. לעומת זאת, אם אתה מפרש מצב מתסכל או לא נעים כאתגר (בעיקר כאתגר התפתחותי), נפסקת הדריכות כי כעת מתחילה לפעול מערכת העצבים האוטונומית הפארא-סימפתטית שכל פעולותיה הן הרגעה ותיקון בעיות פיזיולוגיות ואחרות .
בהצלחה


 

Royat0606
20/01/17 13:06

תודה רבה.אנסה את עצותייך

שהנז
26/01/17 10:35

שלום רב,

כל אחד והניסיון האישי שלו. סבלתי מכאבים בחזה למעלה מעשר שנים. עברתי צינתור בשנים הראשונות, עברתי מיפוי לב יותר מפעם אחת, עברתי בדיקות אקו וארגומטריה. למרבית הפלא, בכל הבדיקות האלו אף פעם לא מצאו בעיה בלב. עברתי בדיקות ריאות - הכל תקין. כאשר גילו שיש לי בקע סרעפתי + ריפלוקס, הייתי בטוחה שמצאנו מה הבעיה. לא, זאת לא היתה הבעיה. הכאבים הלכו והחמירו עד שהחלטתי לא עוד. דרשתי שוב צינתור.... גילו לי כמה עורקים חסומים כולל עורק ראשי. הרופאים לא הבינו איך נשארתי בחיים עד אותו יום. אמרו לי שאני פצצה מתקתקת. עברתי בתוך כמה שעות בדחיפות ניתוח מעקפים. הסתבר שכל השנים האלו בהם עברתי בדיקות סבלתי מחסימת עורקים ובאף בדיקה לא ראו את זה. לכן אני אומרת לכולם: לא לוותר גם כשהרופא הקרדיולוג אומר "זה לא הלב". הקרדיולוג שלי שנחשב למומחה טעה בגדול. חיי ניצלו בנס. לא מספרת את כל זה כדי להפחיד, אלא כדי לעורר מודעות. כל טוב ובריאות שלימה

צביקה15
26/01/19 21:41

האם למישהו יש נסיון בטיפול בגלי רדיו RFA בתסמונת בארט? איפה הכי מומלץ לבצע טיפול זה