מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהנגישות וטיפול דחוף

נגישות וטיפול דחוף

20/01/17 22:03
5 תגובות

שלום!

כתבתי כאן בעבר אבל כותבת בנושא שונה / דומה! 

אני נמצאת כרגע במשבר רציני עקב חרדת בריאות וגם דיכאון. החרדה מלהבדק ממש חזקה ואני לא מסוגלת למרות שאני מרגישה ממש לא טוב פיזית. כל הזמן קוראת על מחלות סופניות ועל סימפטומים באינטרנט! היאוש מחמיר ולאחרונה גם דופקת את הראש בקיר או את הראש בפלאפון, העפתי לעצמי בקבוקי זכוכית לשיניים ותולשת שערות מהראש. 

אני מנסה להבין מה עושים במצבים של משבר נפשי קשה ( ושהוא לא מצב פסיכוטי ). למי פונים במיידי? אני מרגישה שיש ממש בעיית נגישות בכל מה שקשור לבריאות הנפש. אף אחד לא עונה, בין אם זה פסיכיאטר ובין אם זה פסיכולוג, מטפל כזה או אחר או מרכזי בריאות הנפש שגם לא עונים אף פעם. התורים בקופה, 4 חודשים קדימה או שהרופא או הפסיכולוג מקבל בפרטי אבל לא עונה לא בקליניקה ולא בהודעה לנייד ( ולהתקשר לנייד נשמע לי מוגזם ולא נעים לי ). זה איזשהו מצב גורף שנמשך כבר כמה חודשים טובים! אני לא מאשימה אף אחד...אני יודעת שאנשים עסוקים ומלאים עד אפס מקום. אבל במצב כזה, נראה לי שצריך להיות גוף שמעניק עזרה יחסית מיידית. 

אני יודעת שנשמע מופרך אבל כל החודשים האלו לא הצלחתי לדבר אפילו עם פסיכיאטר פרטי אחד בטלפון! והתקשרתי לרשימה...לא לאיזה שניים. אולי זה ממש חוסר מזל. 

בכל אופן, בתור אנשים שיש להם נסיון כלשהו בתחום וגם בתור אנשים מהקהילה, אשמח לשמוע מה עשיתם במצב כזה - אם היה...

תודה וסופ״ש רגוע לכולם


תגובות

ירדן35
21/01/17 8:52

יש בתי חולים...מיון...שם אפשר להיבדק...
בהצלחה

ליאת יקרה. אני מבינה את חוסר האונים והמצוקה הנוראית בה הינך נתונה עם זאת, בהנחה שאינך פסיכוטית אני מתקשה להבין את מסע ההרס והסבל שאת גורמת לעצמך. הבטן ממש התכווצה לי מלקרוא את מה שכתבת. מדוע הינך ממשיכה לקרוא את כל הדברים המפחידים באינטרנט? עלייך לחדול לעשות זאת באופן מיידי. שנית, מדוע את פוגעת בעצמך? האם כך את מקלה על הסטרס? מה הכניס אותך למצב הזה? אני מסכימה עם מה שירדן כתב לך - במצב כזה חשוב לפנות לחדר מיון, שם יראה אותך פסיכיאטר ותוכלי לקבל עזרה ראשונית. כך גם ישנו מיון בבתי חולים פסיכיאטריים שגם אליהם ניתן לפנות. בנוסף, חשוב שתגשי לרופאת המשפחה שלך יכול להיות שהיא תוכל לסייע לך ולדאוג להפניה בקהילה. כך גם במקום להתקשר את יכולה להתייצב במרפאה לבריאות הנפש הקרובה לביתך. לדבר עם המזכירה ולדאוג שתקבע לך תור מיידי. למרות שאינני רואה אותך פיזית לאור מה שאת מתארת אני מאמינה שבעייתך העיקרית היא הדיכאון והחרדה הנוראה מהם את סובלת. אני בטוחה שכאשר אלו יטופלו תרגישי לגמרי אחרת ברמה הפיזית....
האם את יודעת בעקבות מה כל זה פרץ?, האם מישהו תומך בך?, את לבד בבית?

einav333
22/01/17 0:18

תודה רבה על התגובה! אני לא פסיכוטית בכלל ( איכשהו מכל המחלות שאני מפחדת שיש לי, לגבי זה אני די רגועה ). 
ואכן מדובר בדיכאון וחרדה, בחרדה במיוחד. 
הבעיה שלהגיע בכוחות עצמי ולהתעקש על מיון קצת מביך אותי. אני מרגישה שאולי אני עושה מזה ״דרמה ומצבי לא עד כדי כך גרוע״. יש המון מקרי חירום כמו למשל פסיכוזות, ואני? בסה״כ מסרבת להבדק למרות שיש לי כאבי גב וכאבים בצדדים (סיכוי גדול שמדלקת, אבל הראש הולך למקומות אחרים כמו גרורות ודברים מהסוג הזה.. ).  אז לראות דחוף פסיכיאטר במיון ״לא הגזמתי״?
לגבי איך זה פרץ? מאיחור רציני במחזור (שאח״כ כבר לגמרי הסתדר), אבל מאז כל פעם נוספה הפתעה חדשה. או קוצר נשימה לפני השינה או כאבים בצדדים ובגב התחתון שבאים והולכים. רופא נשים עשה לי אולטרסאונד לפני כחודשיים והכריז שהכל תקין ( בין הבדיקות היחידות שעשיתי לאחרונה ). עכשיו אני בסרטים שפספס דברים נוראים. הבעיה שאני לא עושה בדיקות דם והפחד רק מתעצם.
בשנים האחרונות סובלת מחרדת בריאות נוראית שבאה בגלים ותלויה בטריגרים. כל פעם ״סרט״ חדש. 
לגבי תמיכה, לא במיוחד...החברים מתקשרים פחות ופחות. לא טוב לי בבית של ההורים וזה סיפור ארוך. הם לא מכירים במצב שלי וגם מעולם לא היו מוכנים אפילו לשמוע על זה. זה נורא מכעיס אותם.
אני פשוט לא מסוגלת לחפש עבודה ועד לפני חצי שנה עבדתי בעבודה מעולה, שהפרוייקט בה נסגר. יותר מהכל אני מרגישה שנגמרו לי החיים וששום דבר לא מעניין יותר. השאיפות נעלמו לחלוטין ואני מרגישה ממש זקנה למרות שאני בת 29. 
אז כל אלו מוסיפים למצוקה....

טל-מוזס
23/01/17 20:30

ליאת יקרה,  אין בעיה להשיג פסיכיאטר פרטי אם צריך אפילו תור לעוד כמה ימים. היכן את גרה אנסה לסייע? 
אין ספק שרמת החרדה שלך מאוד גבוהה ואת זקוקה לטיפול. האם שקלת גם טיפול נפשי להתמודדות עם החרדה? ככל הנראה יהיה צורך גם בכדורים לפחות בשלב הראשון. את בת 29 ואולי זה מרגיש מבוגר,  זקן אבל כל החיים לפנייך השאלה באמת מה הכיוון וייתכן שזו החרדה שיש בבסיס והבריאות רק מכסה מעל.  מה את אומרת? 

einav333
24/01/17 12:02

אני גרה באזור ירושלים. אבל אין לי בעיה להגיע לירושלים וגם להרבה מקומות אחרים. לצורך העניין - כל אזור המרכז ואפילו חיפה.
לגבי טיפול נפשי אני גם מחפשת בנרות. העניין שפשוט הכל מתעכב כבר הרבה מאוד זמן. רופאים ומטפלים שלא עונים, או שאין להם בכלל שעות פנויות לזמן הקרוב....
היתי בעבר - שנים!! בטיפול פסיכולוגי ( עד שנגמר כבר התקציב )...אבל שום דבר לא ממש עזר בצורה משמעותית ( למרות שמכל טיפול אפשר לקחת משהו, ללמוד ולהבין ).
לגבי טיפול תרופתי, לקחתי בעבר לתקופה אך כמעט ולא השפיע והיו איתו בעיות. על רגל אחת - רצו להחליף לי לתרופה אחרת, אך גם מתוך חרדה שלי מהתרופה החדשה, פשוט הפסקתי עם הקודמת ולא לקחתי את החדשה...וגם עקב רופאים שעזבו את הקופה או החליפו תפקיד וכו׳ - נוצר מצב שכל העניין נפל בין הכסאות. אבל זה כבר היה מזמן וחלפו מאז כמה שנים

תודה רבה לכם בכל אופן!