מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותתוצאות מבטיחות לטיפול חדשני לטרשת נפוצה

תוצאות מבטיחות לטיפול חדשני לטרשת נפוצה

טיפול ניסיוני המביא לחיזוק תאי מערכת החיסון נגד וירוס האפשטיין-בר הוביל לשיפור גדול בחולה טרשת נפוצה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מומחים פיתחו אסטרטגיה חדשה לטיפול בטרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון של הגוף פוגעת בשכבה המגנה על תאי העצב. הם אספו תאים של מערכת החיסון מאדם עם טרשת נפוצה וגידלו אותם במעבדה יחד עם חיסון נגד וירוס האפשטיין-בר, ואז באמצעות עירוי החדירו למטופל חזרה את תאי מערכת החיסון המחוזקים – לוחמים מיומנים שאומנו לקטול את הווירוס. התוצאה: שיפור משמעותי תוך שבועיים.

 

המחקר, שפורסם ב-Multiple Sclerosis Journal, נערך על ידי מומחים ממספר מרכזים רפואיים, בראשותו של פרופ' מיכאל פנדר מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. פרופ' פנדר חוקר למעלה מ-30 שנה את המחלה וכבר לפני עשור העלה את הרעיון לפיו לאנשים עם טרשת נפוצה חיסוניות לקויה לווירוס האפשטיין בר.

 

וירוס האפשטיין-בר (EBV) הוא וירוס ממשפחת ההרפס ואחד השכיחים בקרב בני אדם. הוא משפיע על 9 מתוך 10 אנשים בשלב כלשהו במהלך החיים ובחלק מהמקרים גורם למחלת הנשיקה. הווירוס נקשר במחקרים להתפתחות של טרשת נפוצה

 

הטיפול שנבדק במחקר הנוכחי, הוא טיפול המעצים את יכולת תאי ה-T מסוג CD8 של מערכת החיסון להילחם כנגד וירוס האפשטיין-בר. צוות המחקר מאמין כי גישה זו, הנקראת אימונותרפיה תאית (Adoptive Immunotherapy), יכולה לשמש כטיפול למחלת הטרשת הנפוצה ומחלות אוטואימוניות אחרות.

 

המחקר הוא ראשוני וכלל רק נבדק אחד - גבר בן 43 עם טרשת נפוצה מסוג פרוגרסיבי-משני. החוקרים נטלו דגימות דם של המטופל ואספו חלק מתאי ה-T שלו. את תאי ה-T הם גידלו בתנאי מעבדה יחד עם חיסון לווירוס האפשטיין-בר. לאחר הליך זה, התאים המשופרים הועברו חזרה אל המטופל דרך הווריד במשך שישה שבועות. כבר אחרי שבועיים מתחילת הטיפול נצפתה הטבה במצבו של המטופל, שהלכה וגדלה. 

 

הטיפול פותח בעבר למטופלים עם ממאירות הקשורה לווירוס האפשטיין-בר. זו הפעם הראשונה בה טיפול מסוג אימונותרפיה תאית ניתן לאדם עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית. לדברי החוקרים, מדובר בפריצת דרך עם השלכות משמעותיות להבנת מחלת הטרשת הנפוצה ולטיפול בה.

 

"ההשפעות המיטיבות של העצמת החיסוניות לווירוס האפשטיין-בר באמצעות טיפול זה, מדגישות את חשיבות הפגיעה בחיסוניות לווירוס האפשטיין-בר בהתפתחות מחלת הטרשת הנפוצה" אמר פרופ' פנדר "אנחנו מאמינים שהטיפול מתקן את הפגיעה בתאי ה-T מסוג CD8 במערכת החיסון, אשר מאפשרת לזיהום האפשטיין בר לגרום לטרשת נפוצה".

 

"שינוי מדהים"

 

החוקרים מספרים כי המטופל החל להראות סימני שיפור לאחר שבועיים מתחילת הטיפול. השיפור היה גם בבדיקה האחרונה בניסוי - 21 שבועות לאחר קבלת הטיפול. לטיפול לא היו תופעות לוואי.

 

המטופל, גארי אלן, לא היה מסוגל ללכת או להזיז את עצמו ללא עזרה משנת 2008, ועדיין עבד במשרה מלאה מביתו שבאוסטרליה. ההתקף הראשון של מחלת הטרשת הנפוצה הופיע בשנת 1994 והוא אובחן עם מהלך התקפי-הפוגתי של המחלה בשנת 2000. בהמשך התפתחה המחלה והפכה לטרשת נפוצה מסוג פרוגרסיבי-משני.

 

לאחר קבלת הטיפול, אלן חווה שיפור משמעותי ביכולת הקשב שלו, בזיכרון, בחשיבה ובתפקודי הידיים, וגם הפחתה בתחושת העייפות ובכאבים שנבעו מספסטיות. תפוקת העבודה שלו עלתה.

 

בנוסף, סריקת MRI של מוחו הראתה ירידה בפעילות המחלה, בנוזל עמוד השדרה שלו ראו הפחתה בכמות הנוגדנים, ובבדיקה האחרונה בניסוי אף נראה שיפור ביכולת התנועה של הרגל.

 

אלן מספר שהשיפורים שהוא נהנה מהם גדולים ומשמעותיים ומאפשרים לו לבצע את פעילויות היום-יום בקלות רבה יותר ולבלות יותר זמן עם בנו. "בין אם תסתכלו על העבודה שלי, הזמן עם המשפחה וחיי החברה שקמו לתחייה, היה שינוי מדהים לטובה" הוא אומר.

 

כעת החוקרים עוברים לתהליך של ניסוי קליני, בו תיבחן יעילותו ובטיחותו של הטיפול בקבוצה גדולה של אנשים עם טרשת נפוצה.

 

 

לפרטים נוספים באתר QIMR Berghofer Medical Research Institute

 

חנה-54
19/12/23 19:42

היי, הניסוי עפ"י ההיתכתבות מעלה היה ב 2014 בערך ..היום 2024 אוטוטו...10 שנים אחרי ..יש כבר היתפתחות בנושא ?? 

ערן-ברקוביץ
19/11/14 23:10

קשה לי להאמין. אם זה עובד וחברת תרופות נוטשת את זה, יש לחוקר עם הנוסחה המנצחת המון מקומות לפנות אליהם, שיעזרו לו לקדם את המחקר ולזכות בכבוד רב והכרה מכל המטופלים (אוניברסיטאות, המרכזים לטרשת נפוצה, כל העמותות). לרוב החוקרים שאני מכיר ופגשתי ההכרה והעזרה למטופלים, חשובה יותר מכל סכום.

שרות-פנצטה
19/11/14 23:00

למה נראה לי שכל מה שלא מכניס כסף, נזרק לפח גם אם זה עובד?

ערן-ברקוביץ
23/05/14 14:43

אי אפשר שלא להבין את הרצון בטיפול מיידי. אך יש מגבלות וסכנות רבות מהסקת מסקנות בעקבות טיפול שנוסה רק על קבוצה קטנה של אנשים (ומאותו מקום, ואותה מרפאה, ובמסגרת ניסוי וכאלו שלא נבחרו באופן ראנדומאלי...). הקריטריונים מאוד גבוהים ומחמירים בכדי למנוע הגעתו של טיפול שאינו בטוח. אני מקווה שצוותי המחקר יפעלו בזריזות ויענו כל הדרישות במהרה.

שרות-פנצטה
23/05/14 12:41

זה נראה 'פשוט', הרי ניסוי כבר עשו על אדם חי עם המחלה - עבד. לוקחים עוד בן אדם ועושים שוב. עובד? הלאה.... אני מכיר אנשים מישראל שמאוד רוצים להתנדב לניסוי הזה הספציפי ואפילו מוכנים לשלם. אין זמן! אני רוצה להיות בריא. המחלה הזאת בחרה את האדם הלא נכון :-)

אכן ככל שמתקדמים בשלבי הניסוי חלק מהרעיונות מתבטלים. אך חשוב להכיר כי זהו תהליך המלווה בבקרות רבות ולוקח זמן. מהרגע שעוברים לניסויים בבני אדם, כל שלב לוקח לפחות שנה (ניסויים מתקדמים בבני אדם לרוב שנתיים) וגם לאחר שישנן תוצאות ניתוחן ופרסומן לוקח שלושה חודשים (אני הייתי שותף לפרסום שלקח שנה עד שיצא). אפשר להבין את הרצון לתוצאות מיידיות, אך יש צורך בסבלנות. עדיין מוקדם גם לבטל את הרעיון. אנחנו כמובן נעקוב אחר כל ההתפתחויות, אני מנחש שהעדכון הבא יתפרסם בתחילת 2015 (הערכה שלי, תלוי בחוקרים וקצב העבודה שלהם).

שרות-פנצטה
23/05/14 1:33

הוידאו ירד מיוטיוב ובאתר MS אוסטרליה אין אזכור נוסף למה שהיה.
נראה כאילו היה הכל חלום....

זה קורה עם הרבה תגליות ופריצות דרך - מאכזב כל פעם מחדש.
עכשיו אני מבין למה כל החברים הוותיקים בעמותת הבית לא התלהבו כמוני (חולה חדש)

כדי לקבל טיפול ניסיוני, כלומר לפני שרשות התרופות האמריקאית FDA או האירופאית EMA מאשרת אותו, יש להשתתף/להתנדב לניסוי. בשלבים המתקדמים ניסויים נערכים בכמה מוקדים בעולם (וישראל היא אחת המוקדים המרכזיים בהם מנסים תרופות וטיפולים חדשניים). אך בשלב הנוכחי, מכיוון שהם רק מתחילים בניסוי קליני ועד עתה הצליחו רק עם אדם אחד (הצלחה מסחררת ומאוד מבטיחה), כנראה שהניסויים יתרחשו רק במרפאה שלהם ולקראת ניסויים קליניים בשלב 3, יתרחבו וישתפו פעולה עם מרכזים נוספים.

 

שרות-פנצטה
20/02/14 20:08

תודה ערן, זה שימח הרבה חולים שאני בקשר איתם וכמובן שגם אותי. 
אני מבין שזה לא נקרא פטנט כמו כדורים - זאת שיטת טיפול.
האם יכול להיות שגם בארצות אחרות ובישראל יתחילו לנסות את הכיוון הזה כדי לזרז תהליכים לפחות לכאלו שמצבם לא מאפשר להם הרבה זמן עד לפיתוח מלא?

ערן-ברקוביץ
18/02/14 16:57

הלוואי ויצליחו, מחזיקים אצבעות 

בארי
17/02/14 21:15

נשמע מבטיח ביותר.

נקווה כי גם ניסויים קליניים יראו הטבה.