עייפות היא אחד הסימפטומים השכיחים ביותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה ורבים מחשיבים את העייפות כאחד הסימפטומים המגבילים ביותר של המחלה.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית. אצל אנשים עם טרשת נפוצה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין - החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצבים להעביר מידע. פגיעה זו מובילה לתסמינים שונים, בהתאם למיקום בו נגרם הנזק למיאלין.

כל אחד מאתנו מרגיש עייפות לאחר פעילות גופנית, חוסר שינה או בשל דאגות על נושא חשוב, אולם העייפות המופיעה בטרשת נפוצה היא שונה. אנשים הסובלים מטרשת נפוצה נוטים להתעייף מהר מאוד, לעיתים ללא סיבה, ולוקח להם הרבה יותר זמן להתאושש. חלק מהסיבה לכך היא שחולי טרשת צורכים הרבה יותר אנרגיה בשליחת מסרים בעצבים פגועים/צלקתיים ביחס לאותו המאמץ בעצבים תקינים. אבל נראה שלעייפות בטרשת נפוצה יש גם סיבות אחרות.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine, מצא כי בקרב אנשים עם טרשת נפוצה נפוצות מגוון הפרעות שינה שאינן מאובחנות.

במסגרת המחקר, כנראה הגדול ביותר שנערך בנושא, חוקרים מ-UC Davis גייסו 2,300 מטופלים עם טרשת נפוצה מצפון קליפורניה. הנחקרים התבקשו למלא שאלון בן 10 עמודים, שכלל פרטים לגבי היסטוריית השינה שלהם, שאלות המעריכות ישנוניות במהלך היום, נדודי שינה (אינסומניה), דום נשימה חסימתי בשינה ותסמונת הרגליים חסרות המנוחה.

בדום נשימה חסימתי בשינה ישנן אפיזודות חוזרות של חסימה מלאה או חסימה חלקית של דרכי הנשימה העליונות במהלך השינה. החסימה מובילה ליקיצה קצרה, שלרוב אינה מורגשת או מודעת, אשר פוגעת באיכות השינה ומובילה לעייפות. רוב האנשים עם דום נשימה בשינה נוחרים בקול. להפרעה עשויה להיות השפעה משמעותית על הבריאות ואיכות החיים. תסמונת הרגליים חסרות המנוחה היא הפרעה המאופיינת בתנועות רגליים תדירות מאוד בזמן השינה.

יותר מ-70% סובלים מהפרעות שינה 

יותר מ-70% מהנבדקים במחקר סבלו לפחות מהפרעת שינה אחת. 52% ציינו כי לוקח להם למעלה מחצי שעה להירדם בלילה. 11% דיווחו כי הם נוטלים תרופות שיעזרו להם להירדם. כמעט 38% מהנבדקים נמצאו עם תסמינים של דום נשימה בשינה. כמעט 32% סבלו מנדודי שינה. בקרב כמעט 37% מהנבדקים הופיעה תסמונת הרגליים חסרות המנוחה.

ישנוניות מוגברת במשך היום (שנמדדה באמצעות סולמות מקובלים) דווחה בקרב 30% מהנחקרים ויותר מ-60% מהנחקרים דיווחו על רמות עייפות לא נורמלית. גם העייפות הלא נורמלית וגם הישנוניות במשך היום נקשרו עם דום נשימה בשינה, נדודי שינה ותסמונת הרגל חסרת המנוחה.

על אף הממצאים שמצביעים על כך שזוהי תופעה רחבה מאוד, רוב המטופלים לא אובחנו לפני המחקר כסובלים מהפרעת שינה. בעוד שכמעט 38% דיווחו על סימפטומים של דום נשימה בשינה, רק 4% דיווחו כי אובחנו עם הפרעה זו על-ידי הרופא המטפל בהם. סטטיסטיקות דומות נמצאו גם בשאר ההפרעות שצוינו.

לדברי החוקרים, שכיחות הפרעות השינה, הדפוס שלהן ותלונות המטופלים על עייפות וישנוניות במהלך היום, מכוונות אותנו להבנה שהפרעות השינה הן מגיפה סמויה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. הם מדגישים את חשיבות האבחון של הפרעות השינה מאחר וזו יכולה להיות הסיבה המרכזית לעייפות ממנה סובלים אנשים עם טרשת נפוצה. הפרעות השינה שאינן מטופלות עלולות להחמיר את מהלך המחלה, לפגוע בבריאות הכללית של המטופל וכמובן גם באיכות חייו.

מחקר זה מאושש ממצאי מחקר קטן יותר שפורסם בתחילת השנה באותו כתב העת. במחקר השתתפו 195 נבדקים עם טרשת נפוצה שמילאו שאלונים לגבי השינה שלהם ולגבי אבחנות של הפרעות נשימה בשינה. כל הנחקרים גם עברו הערכות של ישנוניות במשך היום, נדודי שינה, חומרת העייפות ודום נשימה בשינה.

21% מהמטופלים אובחנו באופן פורמאלי כסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה ויותר ממחצית מכלל הנחקרים הוערכו על ידי החוקרים כבעלי סיכון מוגבר לסבול מההפרעה בהתבסס על כלים מתוקפים.

ניתוח הנתונים העלה כי דום נשימה חסימתי בשינה היה גורם מנבא משמעותי לחומרת העייפות של הנחקרים, גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים מתערבים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, השמנה, משך השינה ודיכאון.

מהמחקרים עולה שעל הרופאים לא להסתפק באבחון של העייפות כסימפטום של טרשת נפוצה, אלא לבדוק מטופלים שנמצאים בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה והפרעות שינה אחרות שמחמירות את הסימפטום, ולטפל בהם.
 

Journal of Clinical Sleep Medicine, 2014; DOI: 10.5664/jcsm.4044