מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותהאם חיסונים מעלים סיכון לטרשת נפוצה?

האם חיסונים מעלים סיכון לטרשת נפוצה?

מחקר מקיף בחן אם חיסונים שונים עשויים להעלות את הסיכון לטרשת נפוצה ומחלות דומות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אין קשר בין חיסונים לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה או למחלות אחרות המערבות פגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית. כך עולה ממחקר מקיף שפורסם בכתב העת JAMA Neurology. 

 

בעבר עלו חששות כי חיסונים עשויים להגביר את הסיכון לטרשת נפוצה - מחלה אוטואימונית כרונית בה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין, החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במוח ובחוט השדרה. עם זאת, חוקרים ממכון Kaiser Permanente בקליפורניה אומרים כי החשש אינו מגובה מדעית.

 

הם מסבירים כי החששות שעלו נגעו בעיקר לחיסון להפטיטיס B, לאחר שהיו מחקרים שטענו כי החיסון עלול לפגוע במעטפת המיאלין, תהליך המתרחש במחלת הטרשת הנפוצה. מחקרים אחרים העלו חששות בנוגע לקשר שבין חיסון הפפילומה (HPV) ועלייה בסיכון למחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית. אך לטענת החוקרים, המחקרים הללו נגועים בבעיות מתודולוגיות רבות, כמו מספר קטן של מתחסנים אחריהם עקבו ושגיאות באיתור וסינון הנבדקים במחקר.

 

בשל החששות שעלו ובעיית התוקף של המחקרים הקודמים, חוקרי Kaiser Permanente ביקשו לבחון את הקשר בין חיסונים לבין הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה ומחלות אחרות המערבות פגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית.

 

החוקרים בחנו רשומות רפואיות של מבוטחים במוסד הרפואי KPSC בקליפורניה ואיתרו 780 אנשים שאובחנו לאחרונה עם מחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין כמו טרשת נפוצה, אירוע קליני בודד (CIS) או ADEM (מחלה דלקתית הפוגעת במיאלין). לכל אחד מהמאובחנים שאותרו הותאמו 5 אנשים עם מאפיינים דומים, אך ללא מחלות נוירולוגיות, ששימשו כקבוצת ביקורת. לאחר מכן החוקרים השתמשו ברשומות הרפואיות בכדי לקבל את פירוט החיסונים שכל נבדק קיבל. באמצעות נתונים אלה הם בחנו את ההשפעה המיידית ואת ההשפעה לטווח הארוך (עד 3 שנים) של חיסונים על הסיכון לפתח מחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין.

 

באופן כללי, לא נמצא קשר בין חיסונים מכל הסוגים לסיכון מוגבר להתפתחות מחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין ב-3 השנים שלאחר קבלת החיסון בכלל המדגם.

 

עם זאת בקרב אנשים צעירים (מתחת לגיל 50), ב-30 הימים שלאחר קבלת חיסון מכל סוג כן נמצא סיכון מוגבר להופעת תסמין ראשון למחלה במערכת העצבים המרכזית המערבת פגיעה במיאלין. הסיכון המוגבר לא נמשך זמן רב לאחר החיסון. כאשר מסתכלים מעבר לשבועות הראשונים, בכל נקודת זמן עד 3 שנים לאחר החיסון, השכיחות של המחלות הנוירולוגיות דומה בקרב אנשים שהתחסנו ואנשים שלא התחסנו. אם החיסון אכן היה גורם למחלות הנוירולוגיות בשבועות שלאחר החיסון, השכיחות של המחלות הייתה צריכה להישאר גבוהה יותר בקרב אנשים שחוסנו.

 

לדברי החוקרים, ממצא זה מראה כי לכל היותר, חיסונים עשויים להיות גורמים אשר מעוררים ומזרזים את התפרצותה של מחלה אוטואימונית הקיימת כבר בגוף והייתה צפויה להתפרץ בשלב כזה או אחר. כדי להוכיח שזה אכן המצב, החוקרים התעמקו בתיקים הרפואיים של אותם נבדקים צעירים שפיתחו לראשונה תסמינים של טרשת נפוצה בחודש שלאחר החיסון. בחלק מהנבדקים נמצאו גורמי סיכון למחלה עוד לפני החיסון. החוקרים משערים שהחיסונים עלולים לגרות את מערכת החיסון, ובאנשים שכבר יש להם נטייה לאוטואימוניות החיסון עשוי להיות מה שדוחף את התגובה האוטואימוניות להתפרץ. 

 

כשהחוקרים בחנו חיסונים ספציפיים, לא נמצא קשר בין חיסון ההפטיטיס B למחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין. לגבי החיסון לווירוס הפפילומה, נראה כי הייתה מגמה קלה של סיכון מוגבר לטרשת נפוצה בקרב צעירות בשלושת החודשים לאחר החיסון, אך ההבדל לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית, כנראה בגלל הנשים המעטות במדגם שקיבלו את החיסון. כדי לבחון את הנושא יש צורך במחקרים גדולים יותר. 

 

החוקרים מסכמים כי בהתאם לתוצאות המחקר המקיף, אין צורך בשינוי המדיניות במתן החיסונים, כי הם אינם מהווים גורם סיכון למחלת הטרשת הנפוצה או למחלות אחרות המערבות פגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית.

 

 

JAMA Neurol. Published online October 20, 2014