לנשים שנדבקו בחיידק הליקובקטר פילורי עשוי להיות סיכון נמוך לפתח טרשת נפוצה בהשוואה לנשים אחרות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית. אצל אנשים עם טרשת נפוצה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין - החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצבים להעביר מידע. פגיעה זו מובילה לתסמינים שונים, בהתאם למיקום בו נגרם הנזק למיאלין.

הליקובקטר פילורי הוא חיידק הגורם לחומציות בקיבה ולכן עלול לגרום לצרבות וכיבי קיבה, אך הוא גורם לתסמינים רק אצל מעטים מהנושאים אותו. מדובר בחיידק נפוץ מאוד הנמצא אצל כמחצית עד שני שליש מאוכלוסיית העולם ובעיקר במדינות מתפתחות בהן רמות ההיגיינה נוטות להיות נמוכות יותר. החיידק לרוב נרכש בגילאים צעירים מאוד והוא נותר לכל החיים בקיבה אם אינו מטופל.

במסגרת המחקר החדש, חוקרים מאוניברסיטת אוסטרליה המערבית נטלו דגימות דם מ-550 אנשים עם טרשת נפוצה ו-299 אנשים בריאים באותו גיל. כל הנבדקים חיו באוסטרליה המערבית.

אצל 14% מהנשים עם טרשת נפוצה נמצאו נוגדנים המהווים עדויות לזיהום קודם בחיידק, בהשוואה ל-22% מהנשים הבריאות. בנוסף, בקרב נשים עם טרשת נפוצה, אלה עם זיהום קודם בהליקובקטר פילורי נטו לרמת נכות פחות גבוהה מנשים שלא נחשפו לחיידק. לא נמצא קשר בין נוכחות של החיידק לתדירות ההתקפים של המחלה. בקרב גברים לא נצפו דפוסים דומים והחוקרים לא מספקים הסבר להבדל שנצפה בין המינים.

תיאוריית ההיגיינה

יש לציין כי המחקר אומנם מצא קשר בין נוכחות של הליקובקטר פילורי לבין סיכון מופחת לטרשת נפוצה בנשים, אך הוא לא מוכיח קשר של סיבה-תוצאה, כך שלא ניתן לדעת אם הדבקות בחיידק הספציפי מגנה במידה מסוימת מפני טרשת נפוצה.

הסבר אפשרי אחר לקשר בין הידבקות בחיידק לסיכון המופחת לטרשת נפוצה הוא שנשים שנדבקו בהליקובקטר פילורי גדלו בסביבה פחות הגיינית ונחשפו יותר לזיהומים שונים, מה שסייע לחזק את מערכת החיסון שלהן, בהתאם לתיאוריית ההיגיינה. לפי תיאוריית ההיגיינה הניקיון והסטריליות מגבירים את שכיחותן של מחלת טרשת נפוצה ומחלות אחרות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף. התיאוריה גורסת כי חשיפה מוקדמת למזהמים בתקופת הילדות מפחיתה את הסיכון לאותן מחלות אוטואימוניות, בכך שהיא מעודדת את הגוף לפתח מערכת חיסונית יעילה ויציבה. כך שייתכן שנוכחות נוגדנים להליקובקטר פילורי מהווה סמן ביולוגי לכך שאדם לא גדל בסביבה סטרילית.

כעת נדרשים מחקרים נוספים שיאוששו את תוצאות המחקר הנוכחי ויבחנו אם הקשר טמון בחיידק הספיציפי או בחשיפה לזיהומים בכלל והאם קיים הבדל מגדרי ומדוע. 

J Neurol Neurosurg Psychiatry doi:10.1136/jnnp-2014-309495