מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותתרופות יקרות עובדות טוב יותר (אבל רק כי אתם מאמינים בזה)

תרופות יקרות עובדות טוב יותר (אבל רק כי אתם מאמינים בזה)

כוחה של מחשבה: מחקר מצא כי תרופת פלצבו יקרה השפיעה יותר על המטופלים מתרופת פלצבו זולה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תרופות יקרות עשויות להועיל לכם יותר מתרופות זולות, גם אם אין ביניהן שום הבדל, ואפילו אם הן לא תרופות אמיתיות אלא רק פלצבו - תרופה ללא חומרים פעילים.

 

אפקט הפלצבו הוא מצב מוכר בו ציפיות של מטופלים לגבי יעילות של טיפול לבדן מובילות לכך שהטיפול משפיע לטובה על המטופלים. כעת מחקר חדש מראה כי מחיר גבוה של תרופה יכול להעצים את הציפיות ולכן את אפקט הפלצבו.

 

במסגרת המחקר שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה "Neurology", חוקרים מאוניברסיטת סינסינטי אמרו ל-12 מטופלים עם פרקינסון שהם בוחנים שתי תרופות חדשות, כאשר עלותה של אחת 100$ והשנייה 1,500$ למנה. למטופלים הוסבר כי התרופות מכילות את אותו מינון של אותה תרופה, אך תהליך הייצור שלהן שונה ומטרת המחקר להוכיח שההשפעה של התרופות זהה למרות השוני בעלויות הייצור.

 

הנבדקים לא ידעו זאת, אך למעשה הם קיבלו זריקות זהות שהכילו תמיסת מי מלח פשוטה ללא רכיבים פעילים.

 

לפני שקיבלו את הטיפול הנבדקים השלימו בדיקות של היכולות המוטוריות שלהם ועברו הדמיות מוח, אותן הם עברו גם לאחר שקיבלו את הזריקות משני הסוגים.

 

נמצא כי שתי תרופות הדמה שיפרו את היכולות המוטוריות של הנבדקים, אך התרופה ה"יקרה" עבדה טוב יותר באופן משמעותי והובילה לשיפור גדול הרבה יותר בהשוואה לתרופה ה"זולה".

 

אלה שנאמר להם שהם מקבלים את התרופה היקרה קודם הפגינו שיפור של 28% ביכולות המוטוריות בהשוואה לתוצאות לאחר קבלת התרופה הזולה. באחת הבדיקות היכולות המוטריות של הנבדקים השתפרו בשבע נקודות עם התרופה היקרה, אבל רק בשלוש נקודות עם התרופה הזולה.

 

למעשה, ההשפעה של הפלצבו היקר התקרבה להשפעה של לבודופה – התרופה היעילה ביותר לפרקינסון הפועלת באמצעות העלאת הרמות של המוליך העצבי דופמין במוח, החסר בקרב אנשים הסובלים מפרקינסון.

 

גם הדמיות מוח חשפו כי הפעילות המוחית באלה שקיבלו קודם את התרופה ה"יקרה" הייתה דומה לפעילות המוחית תחת התרופה לבודופה ושונה מהפעילות המוחית תחת התרופה ה"זולה".

 

החוקרים מסבירים כי חלק מהסיבה ליעילות הגדולה של הפלצבו בקרב חולי פרקינסון שנצפתה במחקר היא המעורבות של דופמין שמשוחרר בציפייה לתגמול. "אנחנו מייצרים יותר דופמין כאשר יש לנו ציפיות מוגברות לגבי יעילות" הם אומרים.

 

כמובן שהמחקר לא מהווה המלצה להעלות מחיר של תרופות רק בשביל להעצים את הציפיות ובהתאם את ההשפעה, אך הוא מוכיח שוב את כוחה של הציפייה על הצלחת הטיפול. כדי להעצים את הציפיות רופאים יכולים להביע ביטחון ביעילות הטיפול וכך להשפיע על יעילותו בפועל.

 


Neurology. Published online January 28, 2015