אין ספק שפעילות גופנית מיטיבה עם הבריאות ומוסיפה שנים לחיים. לפי ההמלצות הרשמיות שפורסמו במדינות שונות בעולם, מבוגרים זקוקים ל-150 דקות של פעילות אירובית בעצימות מתונה או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה בשבוע לפחות.

אבל מהו המינון המינימלי של פעילות גופנית שיוביל להטבה? מהו המינון האידיאלי? ואיפה עובר הגבול אחריו יותר פעילות כבר לא תוסיף לנו לבריאות ואולי אף תזיק? מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine ביקש לענות בדיוק על השאלות האלה.

לטובת המחקר, חוקרים אמריקאים ממכון הסרטן הלאומי, אוניברסיטת הרווארד ומוסדות אחרים בארה"ב, אספו וניתחו מידע על מנהגי הפעילות הגופנית של אנשים שהשתתפו ב-6 מחקרים מתמשכים – סך הכל יותר מ-661,000 מבוגרים בני 21-98. הנבדקים היו במעקב במשך כ-14 שנה. בתקופה זו 116,686 מהם מתו.

הנבדקים חולקו לקבוצות בהתאם לזמן בו ביצעו פעילות גופנית בשבוע – מאלה שכלל לא התעמלו לאלה שבילו 25 שעות בשבוע או יותר בפעילות בעצימות מתונה. נתוני התמותה נבדקו בכל קבוצה.

כצפוי, האנשים שלא התעמלו בכלל היו בעלי הסיכון הגבוה ביותר למוות מוקדם. לפי הממצאים, אלה שהתעמלו מעט יחסית – שלא הגיעו לכמות הפעילות המומלצת אבל לפחות עשו משהו, הפחיתו את הסיכון שלהם למוות מוקדם ב-20%.

אלה שעמדו בהמלצות – והגיעו ל-150 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה בשבוע או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה עד כפול מכך – נהנו מחיים ארוכים יותר וסיכון נמוך ב-31% למוות במהלך תקופת המעקב, בהשוואה לאלה שלא התעמלו בכלל.

מינון הפעילות הגופנית שהוביל להטבות הגדולות ביותר מבחינת הסיכון למוות, היה גבוה פי שלושה עד חמישה מההמלצות. אנשים שהקפידו על פעילות גופנית במינון זה היו בעלי סיכון נמוך ב-39% למוות בטרם עת בהשוואה לאנשים שלא התעמלו בכלל. מעבר למינון זה הסיכון למוות התייצב ולא ירד יותר, אך בשום שלב לא ירד באופן משמעותי – אפילו לא באלה שהתעמלו במינון הגבוה פי עשרה או יותר מההמלצות.

נראה שבהשוואה למינימום המומלץ, פעילות גופנית במינון גבוה הרבה יותר מהמומלץ הובילה רק להטבה צנועה מבחינת הסיכון למוות (31% בהשוואה ל-39%). מגמה דומה התקבלה כאשר החוקרים בחנו תמותה ממחלות לב וכלי דם ומסרטן.

המחקר הוא מחקר תצפיתי, וככזה הוא לא יכול להוכיח קשר של סיבה ותוצאה. עם זאת, נראה שהוא מחזק את ההמלצות הקיימות היום – אפילו מעט פעילות עדיף על הימנעות מפעילות, מומלץ להגיע לפחות למינון הפעילות המינימלי המומלץ על ידי הארגונים המקצועיים, וכמובן שניתן להתעמל הרבה יותר – אך בשלב מסוים נראה שההטבה הבריאותית המוספת אינה משמעותית.

כדאי לדעת - במהלך פעילות בעצימות מתונה אתה אמור להיות מסוגל לדבר אבל לא לשיר, בעוד שבמהלך פעילות בעצימות גבוהה לא תוכל להגיד יותר ממספר מילים בלי לעצור לאוויר.

האם אתם מתעמלים מספיק?

האם אתם מתאמצים מספיק?

JAMA Intern Med. 2015 Apr 6. doi: 10.1001/jamainternmed.2015.0533