מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותשליש מחולי הלב שנוטלים נוגדי דיכאון מפסיקים הטיפול כעבור חודש

שליש מחולי הלב שנוטלים נוגדי דיכאון מפסיקים הטיפול כעבור חודש

מחקר ישראלי מקיף חושף כמות גבוהה של חולי לב כרוניים שאינם נענים לטיפול בתרופות מקבוצת SSRI ונמצאים בסיכון מוגבר לתמותה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בעשרים השנים האחרונות התחזק מעמדן של התרופות מקבוצת SSRI, המשמשות לטיפול נגד דיכאון וחרדה, תרופות שהוכיחו יעילות בטיפול בשורה ארוכה של הפרעות נפשיות, לרבות פוסט טראומה והתמכרויות. אולם כעת מגלה מחקר ישראלי חדש ומקיף כי דווקא בקרב הסובלים ממחלות לב שמתמודדים במקרים רבים עם רמות גבוהות של דיכאון וחרדה, מטופלים רבים המקבלים מרשמים לתרופות אלו מרופאי משפחה או מפסיכיאטרים אינם נענים לטיפול, ובוחרים להפסיקו כעבור חודש בלבד, בחירה שעלולה לפי המחקר לסכן את חייהם.

 

במחקר שנערך במסגרת שירותי בריאות כללית נבחנו תיקיהם הרפואיים של כלל 63,437 המבוטחים עם מחלת לב איסכמית (IHD) – מחלה המתבטאת בהפחתת אספקת הדם לשריר הלב עקב חסימת עורקים, הקשורה בין השאר לכולסטרול גבוה, עישון סיגריות, סוכרת ויתר לחץ דם, במידה ורכשו לפחות פעם אחת נוגדי חרדה בין השנים 2011-2008. החוקרים ממכון המחקר של הכללית, המרכז לבריאות הנפש גהה, אוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב ואוניברסיטת קולומביה בניו יורק ביצעו מעקב אחר ההיענות לטיפול התרופתי בקרב המטופלים וכן אחר התמותה כעבור ארבע שנים.

 

ככלל, 79,711 מכלל 4,056,000 חולי הלב שנכללו במחקר קיבלו לפחות מרשם אחד לנוגדי דיכאון וחרדה, המהווים 2% מהחולים, 75% מתוכם מעל גיל 65. מבין 63,437 חולי הלב שרכשו תרופות לדיכאון וחרדה לפחות פעם אחת ונכללו לבסוף במחקר, 84.8% סבלו מיתר לחץ דם, 45.8% מסוכרת, 22.2% מאי ספיקת לב ו-23.3% מהתקף לב בעבר.

 

נמצא כי שליש המטופלים (36%) אינם נענים לטיפול התרופתי ומימשו רק פעם אחת מרשם לתרופות לדיכאון וחרדה המספיק לחודש בלבד, ובהמשך החליטו להפסיק את הטיפול בתרופות הללו. 30.3% נוספים הפסיקו את הטיפול בתרופות אלה כעבור חצי שנה.

 

28.7% מהמטופלים בתרופות שנכללו במחקר הוגדרו ככאלו שאינם נענים לטיפול, כלומר רכשו פחות מ-20% מהמרשמים לתרופות אלה שניתנו להם. כמו כן, 15.9% הוגדרו בהיענות נמוכה ומימשו 20% עד 50% מהמרשמים לנוגדי חרדה שנרשמו להם, 17.4% הוגדרו בהיענות בינונית ומימשו 50% עד 80% מהמרשמים ושליש בלבד (37.9%) סווגו בהיענות גבוהה לטיפול ומימשו 80% מהמרשמים ומעלה.

 

הזנחת הטיפול התרופתי מובילה להזנחה כוללת

 

החוקרים העלו כי מטופלים שהתמידו בטיפול בנוגדי דיכאון וחרדה ומימשו לפחות 50% מהמרשמים לתרופות אלה היו בסיכון נמוך ב-13% עד 17% לתמותה בהשוואה לקבוצה שהוגדרה עם היענות בינונית וגבוהה. עוד נמצא כי הסיכון לתמותה היה גבוה ב-27% בקרב גברים בהשוואה לנשים, גבוה ב-8% בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך בהשוואה לגבוה, וגבוה ב-3% בקרב מעשנים בהווה ובעבר בהשוואה ללא מעשנים.

 

החוקרים מוסרים מספר הסברים אפשריים לממצא, לרבות האפשרות שהיענות גבוהה לנוגדי דיכאון וחרדה בקרב חולי הלב באה בצד היענות טובה גם לתרופות נגד מחלות הלב עצמן, וזו נותנת אותותיה בירידה בסיכון לתמותה. מעבר לכך, היענות לתרופות לדיכאון וחרדה מובילה לשיפור במצב הרוח וכך להיענות טובה יותר לכלל הטיפול התרופתי הניתן לחולי הלב ולהפחתה בסיכון לתמותה. דיכאן וחרדה עשויים להיות קשורים עם הזנחה של הטיפול התרופתי בכללותו והרעה במצבם הרפואי של חולי הלב. קיימת גם האפשרות כי התרופות לדיכאון וחרדה משפיעות במנגנון ביולוגי באופן המוביל להפחתת הסיכון לתמותה בקרב חולי לב.

 

החוקרים הסיקו כי היענות לטיפול בנוגדי דיכאון וחרדה בקרב חולי לב קשורה בסיכון מופחת לתמותה. לדבריהם, על רופאים וקובעי מדיניות במערכת הבריאות לפעול להעלאת אחוזי ההיענות לטיפול התרופתי בנוגדי חרדה בקרב מטופלים אלה.

 

במחקר השתתפו ד"ר אמיר קריבוי, פרופ' רן בליצר, ד"ר בקה פלדמן, ד"ר משה חושן, פרופ' גיל זלצמן, פרופ' אברהם וייצמן וד"ר גל שובל, וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2015 של כתב העת British Journal of Psychiatry.

 

התרופות נגד דיכאון וחרדה מקבוצת SSRI פועלות במנגנון של עיכוב הספיגה מחדש של כימיקל הסרוטונין במוח, ומעלות את ריכוזו במערכת העצבים המרכזית. מחסור בסרוטונין נקשר במחקרים להפרעות נפשיות רבות, לרבות דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית ונטייה להתמכרות. ממצאי המחקר משיקים לעבודה קודמת מבריטניה שמצאה כי טיפול קצר של פחות משלושה חודשים בנוגדי דיכאון וחרדה בקרב חולי לב מוביל לעלייה פי 3 בסיכון לתמותה בהשוואה לחולים המטופלים בתרופות תקופה ממושכת.

 

מחקר ישראלי קודם שפורסם בסוף 2014 העלה כי בקרב מבוגרים בגילי 65 ועד 94, אובחנה תופעה של רישום יתר של נוגדי דיכאון וחרדה בקרב נשים, וכי לנשים סיכויים גבוהים ב-86% להיות מטופלות בתרופות אלה בהשוואה לגברים, לאחר נטרול גורמים מתערבים.

 

 

British Journal of Psychiatry, doi: 10.1192/bjp.bp.114.155820