מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמחצית מהסובלים מכאבים כרוניים - עם מצוקה נפשית

מחצית מהסובלים מכאבים כרוניים - עם מצוקה נפשית

מחקר ישראלי חדש מצא כי בקרב מטופלים במרפאות כאב, רמות גבוהות של דיכאון וחרדה עלולות להחריף את הכאבים ואת הנכות התפקודית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הקשר שבין החיים עם כאבים כרוניים לבין הפרעות נפשיות מסוג דיכאון וחרדה מוכר מזה שנים ארוכות, וידוע כי כאב כרוני מלווה במקרים רבים במצוקה נפשית ממושכת. עם זאת, מרבית המחקרים בתחום התמקדו עד עתה בכיוון הפוך - בסיכון המוגבר בקרב אנשים עם דיכאון לפתח כאבים כרוניים, בייחוד בגב ובצוואר.

 

מחקר חדש שנערך בישראל מזהה קשר חזק בין כאב כרוני ונכות להתפתחות דיכאון וחרדה, ומצביע על החמרה במצבם של הסובלים מכאבים כרוניים במידה ופיתחו מצוקה נפשית נלווית.

 

במחקר שנערך על ידי צוות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ובתי החולים סורוקה, שיבא ואיכילוב, נבחנו 428 מטופלים הסובלים מכאבים כרוניים שונים במשך שלושה חודשים לפחות, המטופלים בשתי מרפאות כאב בגילי (גיל 55 בממוצע)– בהם 56% נשים. בקבוצת הנבדקים נכללו 54% עם כאבי גב, 22% עם כאבי שרירים ו-16% עם כאב ממקור עצבי (כאב נוירופתי).

 

הנבדקים נתבקשו למלא שאלונים לאבחון עוצמת הכאב ורמות דיכאון וחרדה בארבע נקודות זמן שונות לאורך כשנה.

 

ככלל זיהה המחקר קשר חזק בין דיכאון וחרדה וכאבים כרוניים, בדומה לעבודות אחרות. לנשים עם כאבים כרוניים הייתה נטייה חזקה יותר לדיכאון וחרדה בהשוואה לגברים, בדומה לנטייה המוגברת בקרב נשים לדיכאון וחרדה באוכלוסייה הכללית. כמו כן, נטייה לדיכאון וחרדה בקרב הסובלים מכאב כרוני הייתה חזקה יותר בקרב אנשים עם מיעוט שנות השכלה.

 

מעל למחצית מהנבדקים עם כאב כרוני דיווחו על תסמיני דיכאון וחרדה ברמה כלשהי. בעוד שהימצאות דיכאון וחרדה נמצאה במחקר כגורם המאפשר לחזות קיומו של כאב כרוני, לא זוהה קשר הפוך, וכאב כרוני כשלעצמו לא חזה דיכאון או חרדה.

 

הסבר קוגניטיבי וביולוגי

 

החוקרים מצביעים על מספר מכניזמים העשויים להסביר את הקשר בין דיכאון וחרדה לכאב, לרבות מכניזם קוגניטיבי, ולפיו שילוב בין דיכאון וכאב מוביל לשינוי קוגניטיבי הגורם לאדם להתמקד יותר במכאוביו ובנכותו. חוקרים בעבר כבר הציעו מודל לוויסות רגשות (emotion regulation model), ולפיו חוסר היכולת לווסת רגשות שליליים גורם להתלקחויות של כאב ודיכאון ומחריף את הדאגה מהכאב הגורמת להעצמתו.

 

בנוסף, ברמה הביולוגית, דיכאון וחרדה וכאב חולקים אזורים משותפים המוח ופעילות משותפת במערכת העצבים המרכזית של כימיקלים שונים לרבות סרוטונין ונוראדרנלין. מחקרים בער כבר העלו כי דיכאון וחרדה בעוצמות גבוהות מובילות לשינויים באזורי מוח שנקשרו לרגישות מוגברת לכאב. כמו כן, ייתכן הסבר סומטי שבבסיסו מצוקה נפשית מתבטאת בתסמינים פיזיים כמו כאב.

 

בנוסף זיהה המחקר קשר בין דיכאון וחרדה לבין חומרה גדולה יותר של נכות כתוצאה מכאב. החוקרים מעריכים כי אחד ההסברים לקשר זה עשוי להיות נעוץ בחשש גובר בקרב אנשים עם כאב כרוני המתמודדים עם דיכאון וחרדה מהתקפי כאבים או מעוצמה גבוהה של כאבים בעת היציאה החוצה מהבית, חשש המוביל מצדו להגבלת התנועה ומעלה את הסיכון לנכות תפקודית.

 

במחקר השתתפו החוקרים ד"ר שירה לרמן, דר צביה רודיך, ד"ר סילביו בריל, ד"ר שלו הדר ופרופ' שחר גולן, וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2015 של כתב העת Psychosomatic Medicine.

 

הקשר בין דיכאון וחרדה לכאב נבחן בעבר במחקרים רבים נוספים. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת וושינגטון שפורסם במאי 2013 העלה כי סיבה מרכזית לקשר בין כאב לדיכאון קשורה בפעילויות חשובות ומהנות שכאב או הדיכאון מובילים אנשים להימנע מהן, כמו כן, מחקר מספרד שפורסם בשנת 2010 מצא כי מוסיקה מהווה כלי יעיל להתמודדות משולבת עם כאבים כרוניים ודיכאון בקרב אנשים שאובחנו עם פיברומיאלגיה, ממצא המהווה ראייה לחוזקו של הקשר בין התופעות.

 

מחקר חדש מדנמרק שהופיע בכתב העת JAMA Psychiatry מצא כי משככי כאבים נפוצים הנמכרים ללא מרשם עשויים להשפיע לטובה על התגובה לנוגדי דיכאון ולשפר את מצבם של אנשים המאובחנים עם דיכאון קליני. ומחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2012 זיהה קשר ביולוגי בין כאב כרוני לחרדה, דיכאון וירידה בזיכרון הנעוץ בפעילות משובשת באזור ההיפוקמפוס שבמוח.

 

 

Psychosomatic Medicine, doi: 10.1097/PSY.0000000000000158