דיכאון מתמשך עשוי להכפיל את הסיכון לשבץ באנשים בני 50 ומעלה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי Journal of the American Heart Association.

עוד נמצא במחקר כי הסיכון לשבץ לא נעלם מיד לאחר שתסמיני הדיכאון שוכחים.

מחקרים רבים הראו כי אנשים שסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון מוגבר לשבץ. לפני כחצי שנה פורסם בכתב העת Neuropsychiatric Disease and Treatment ניתוח נתונים של 28 מחקרים שמצא בקרב אנשים עם דיכאון סיכון גבוה ב-40% לפתח שבץ מוחי בהשוואה לאנשים בריאים.

מאחר ותסמיני דיכאון הם דינאמיים, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת מינסוטה ביקשו לבחון מה קורה לסיכון לשבץ כאשר התסמינים משתפרים.

החוקרים בחנו שינויים בתסמיני דיכאון והיארעות שבץ ראשון בקרב 16,178 אנשים בני 50 ומעלה שהשתתפו במחקר קודם שנקרא "מחקר הבריאות והפנסיה" (Health and Retirement Study). כחלק מהמחקר המשתתפים רואיינו לגבי תסמיני דיכאון, היסטוריה של שבץ וגורמי סיכון לשבץ כל שנתיים בין 1998 ל-2010. החוקרים בחנו אם דפוסים של תסמיני דיכאון במשך שני ראיונות רצופים (4 שנים) ניבאו מקרי שבץ בשנתיים שלאחר מכן. 

במהלך תקופת מעקב של 12 שנים אירעו 1,192 מקרים של שבץ ראשון בקרב המשתתפים. בהשוואה למבוגרים ללא תסמיני דיכאון, אלה עם תסמיני דיכאון גבוהים בשני ראיונות רצופים היו בסיכון יותר מכפול (2.14) לאירוע מוחי ראשון. אצל אלה שסבלו מתסמיני דיכאון בראיון הראשון אך לא בראיון השני הסיכון לשבץ ירד, אך עדיין נותר מוגבר ב-66% שנתיים לאחר מכן, בהשוואה לאלה שלא סבלו מתסמיני דיכאון באף אחד מהראיונות. 

המחקר לא בחן את המנגנונים העומדים מאחורי הקשר בין דיכאון לשבץ מוחי, אבל קיימים מספר הסברים אפשריים לקשר, בהם שינויים דלקתיים בכלי הדם וההשפעות השליליות של דיכאון על אורח החיים שעשויות לבוא לידי ביטוי בחוסר פעילות גופנית, עישון אי-הקפדה על תזונה בריאה ועוד.

יש צורך במחקרים נוספים שיבחנו את ההשפעה של דינאמיות תסמיני הדיכאון על הסיכון לשבץ. בינתיים נראה שחשוב לאתר אנשים הסובלים מדיכאון כדי לנסות לשפר את התסמינים בהקדם האפשרי – לפני שההשפעות המזיקות של הדיכאון מתחילות להצטבר, ובמקביל להשקיע בהפחתת גורמי סיכון אחרים לשבץ כמו גמילה מעישון.

J Am Heart Assoc. Published online May 13, 2015