מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בשלב A לאי ספיקת לב

כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בשלב A לאי ספיקת לב

מחקר אמריקאי חדש קובע כי רבים באוכלוסייה הבוגרת נמצאים בשלב מקדים לאי ספיקת לב, אך לא מודעים לכך


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אי ספיקת לב מהווה את אחת המחלות הכרוניות המשמעותיות במדינות המערב עם תמותה גבוהה ועלות משמעותית לחברה. הנתונים מורים כי 50% מהחולים באי ספיקת לב אינם שורדים מעל לחמש שנים, ועלות המחלה בארה"ב נאמדת ב-32 מיליארד דולר בשנת 2013 וצפויה להגיע ל-70 מיליארד בשנת 2030 על רקע הזדקנות האוכלוסייה והעלייה המוערכת במספר החולים.

 

בשנת 2030 צופים כי אחד מכל 33 בוגרים יאובחן עם אי ספיקת לב. ואילו בישראל אמד מחקר המבוסס על נתוני כלל מבוטחי קופת חולים כללית כי 0.4% מאוכלוסיית הבוגרים מעל גיל עשרים סובלים מאי ספיקת לב.

 

למרות היקף התחלואה הנרחב, פעילות מניעתית משמעותית כנגד תחלואה באי ספיקת לב לא נקבעה באופן משמעותי במדינות המערב, ועיקר הפעילות בהיבט הרפואה המונעת של מחלות לב מתמקד בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים וסוכרת. מחקר אמריקאי חדש הנסמך על נתוני סקר לאומי נרחב בארה"ב חושף כי רבים באוכלוסייה נמצאים כבר בשלב הראשון לאי ספיקת לב, שמשמעותו גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות המחלה, המהווה חלון הזדמנויות למניעת התפתחותה, וזאת מבלי שרבים מודעים לכך ומבצעים פעולות משמעותיות להורדת הסיכון.

 

החוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור אבחנו את כלל הבוגרים שנמצאים בשלב A לאי ספיקת לב מקרב משתתפי הסקרים הלאומיים לבריאות ותזונה בארה"ב (NHANES), סקרי חתך באוכלוסייה האמריקאית שבוצעו מטעם המרכז הלאומי לסטטיסטיקה רפואית (NCHS, National Center for Health Statistics) בשנים 2010-2007 בקרב 11,730 בוגרים מגיל 20 ומעלה.

 

בשלב המקדים - יותר נשים

 

שלב A לאי ספיקת לב הוגדר במחקר על פי הימצאות של אחד לפחות מבין גורמי הסיכון המוכחים למחלה: טרשת עורקים, סוכרת, יתר לחץ דם או מחלת כליות כרונית. החוקרים גם בדקו האם אנשים שהוגדרו בסיכון לאי ספיקת לב ביצעו פעולות מונעות כפי שהומלצו על ידי רשויות הבריאות בארה"ב, לרבות צריכה מופחתת של מלח, שמירה על מדד השמנה (BMI) תקין, איזון לחץ דם, איזון רמות ההמוגלובין המסוכרר בדם והפחתת כמות הכולסטרול הרע בדם.

 

לפי ממצאי המחקר, שליש מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב נמצאים במצב שהוגדר כשלב A לאי ספיקת לב, שהם מעל ל-75 מיליון אמריקאים. בהיקש לגודל האוכלוסייה בארץ, המדובר במעל ל-1.8 מיליון ישראלים. 87.6% מבין אלו שהוגדרו כשלב A לאי ספיקת לב אובחנו עם יתר לחץ דם, 25% אובחנו עם סוכרת, 11.2% עם טרשת עורקים ו-5% עם מחלת כליות כרונית.

 

הגיל הממוצע של אנשים בשלב A לאי ספיקת לב עמד לפי המחקר על 56.9 שנים, לעומת גיל 41.3 שנים בממוצע בקרב אלו שאינם מאובחנים עם אי ספיקת לב ו-66 שנים בקרב אלו עם אי ספיקת לב פעילה. כמו כן, בשלב A המקדים לאי ספיקת לב נמצא כי שיעור הנשים גבוה במעט מזה של הגברים - 51.5%. לעומת זאת, בקרב חולים באי ספיקת לב פעילה המגמה מתהפכת, ושיעור הגברים גבוה יותר - 53.4%.

 

בבדיקת גורמי הסיכון, נמצא כי מבין אלו שהוגדרו בשלב A לאי ספיקת לב בהשוואה לאלו שלא זוהו בסקרים עם אי ספיקת לב, מדד ההשמנה – BMI – היה גבוה יותר (30.9 יחידות לעומת 27.4 יחידות) וכמחצית (49.2%) אובחנו עם משקל עודף, אחוז ההמוגלובין המסוכרר היה גבוה יותר (6% לעומת 5.4%), לחץ הדם היה גבוה יותר (לחץ דם סיסטולי 129.4 לעומת 117.1 מ"מ כספית, לחץ דם דיאסטולי 71 לעומת 69.8 מ"מ כספית) וכולסטרול טוב היה בערכים נמוכים יותר (50.7 לעומת 53.6 מ"ג לדציליטר). ממצאי המחקר פורסמו בגיליון יולי 2015 של כתב העת PLoS One.

 

הכנסה גבוהה מגנה מפני סיבוכים

 

באופן מפתיע, הנתונים לא הצביעו על קשר בין רמות הכולסטרול הרע (LDL) לבין שלב A של אי ספיקת לב. גם בבדיקת היקף עישון סיגריות לא נמצא קשר לשלבA של אי ספיקת לב שבו שיעור המעשנים בהווה היה נמוך בהשוואה לאלו שזוהו ללא אי ספיקת לב כלל (18.1% לעומת 23.4%), אם כי שיעור המעשנים בעבר היה גבוה יותר (31.9% לעומת 19.7%).

 

בנוסף, מבין אלו שהוגדרו בשלב A ואובחנו עם טרשת עורקים, 58.6% היו מטופלים בתרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים ו-51.8% מטופלים בתרופות ממשפחת חוסמי בטא כנגד לחץ דם גבוה. מבין חולי הסוכרת שבקבוצה, מעל לשליש (43.6%) היו עם המוגלובין מסוכרר בדם ברמות של 7% ומעלה המוגדר כרמה מסוכנת, ומבין אלו שאובחנו עם לחץ דם גבוה, קרוב לשליש (30.8%) תועדו עם מדידות של לחץ דם סיסטולי גבוה מ-140 או דיאסטולי גבוה מ-90 מ"מ כספית.

 

הכנסה גבוהה זוהתה במחקר כגורם מגן מפני סיבוכים בקרב אנשים שהוגדרו כשלב A לאי ספיקת לב. בהיבט של שוק הבריאות האמריקאי המורכב מביטוחי בריאות פרטיים, נמצא כצפוי כי ביטוח רפואי היה קשור אף הוא בגורמי סיכון מופחתים.

 

על רקע הממצאים קוראים החוקרים לקבוע יעד מוגדר של הפחתת הסיכון לאי ספיקת לב, שיש לכוונו בעיקר להורדת גורמי הסיכון למחלה – טרשת עורקים, סוכרת, לחץ דם ומחלות כליה. לטענתם, אי ספיקת לב היא מחלה קשה ויקרה, אולם מהממצאים עולה כי רבים מהאנשים המועדים למחלה אינם מודעים לכך, ואינם מבצעים פעולות לצמצום הסיכון. "פעילות מניעתית צריכה להיות אגרסיבית יותר לאלו עם גורמי סיכון לאי ספיקת לב", מסכמים החוקרים.

 

לפי הגדרת שלבי אי ספיקת לב של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) ואיגוד הלב האמריקאי (AHA), שלב A לאי ספיקת לב כולל הימצאות של גורמים שמציבים את האדם בסיכון למחלה, שלב B מוגדר כאבחון במחלה על סמך בדיקת אק"ג ללא תסמינים, והחוקרים במחקר הנוכחי מציינים כי בהעדר ממצאי אק"ג לנבדקים, ייתכן והמחקר זיהה אנשים בשלב A לאי ספיקת לב כשבפועל הם אמורים להיות בשלב B. בהמשך, שלב C מוגדר כאבחון המשולב עם הופעת תסמיני אי ספיקת לב, לרבות קוצר נשימה, שיעול, עלייה במשקל ובצקות, דופק לב מהיר ועייפות. שלב זה מלווה לרוב בטיפול תרופתי קבוע. ואילו שלב D מוגדר כהופעה של תסמינים למרות טיפול תרופתי, מצב המחייב לשקול אופציה ניתוחית, לרבות השתלת קוצב או מסתם ובמקרים קשים במיוחד – השתלת לב.

 

 

PLoS One. Doi: 10.1371/journal.pone.0132228