לחץ דם
מנהלי קהילה
חשיפה לרעש מכבישים במקום העבודה מעלה את לחץ הדם
חוקרים מצרפת הראו כי לחשיפה מצטברת לרעש מכבישים יש מחיר בריאותי שמתבטא בעלייה בלחץ הדם, גם כשזו מוגבלת רק לשעות העבודה
רעש מהווה מקור לסיבוכים רפואיים רבים, כפי שהראו מחקרים בשנים האחרונות. כך, למשל, שני מחקרים שנערכו בארה"ב ובריטניה ופורסמו במקביל באוקטובר 2013 מצאו כי חשיפה לרעש ממטוסים בקרב אנשים שמתגוררים בסמוך לשדות תעופה מעלה את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.
חוקרים מקנדה מצאו עוד באוקטובר 2010 כי מקום עבודה רועש כמו מפעל או נגריה מעלה את הסיכון למחלות לב, במיוחד בקרב גברים צעירים. מחקרים גם הצביעו על סיכון עודף ליתר לחץ דם בקרב אנשים שמתגוררים בשכונות רועשות.
כעת מצאו חוקרים צרפתים כי גם אנשים שמתגוררים בשכונות שקטות, ועובדים במשרדים שחשופים לרעש ברמות גבוהות, למשל מכבישים סואנים ועבודות בנייה – נמצאים בסיכון לעלייה בלחץ הדם, שמעלה כידוע מצדה את הסיכון לשורה של מצבי תחלואה, לרבות התסמונת המטבולית, מחלות לב וכלי דם ומחלות כליה.
צוות החוקרים מהמכון לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור באוניברסיטת סורבון שבפאריס, ולצדם חוקרים מאוניברסיטת מקגיל בקנדה, בחנו את הקשר שבין לחץ דם לבין חשיפה לרעש מכבישים במקום העבודה בקרב 7,290 נבדקים צרפתים בוגרים בגילי 30 עד 79 שגויסו בפאריס וסביבותיה בשנים 2008-2007 כחלק ממחקר מעקב נרחב הקרוי RECORD שבוחן את השפעות גורמים סביבתיים על מחלות לב וכלי דם. המחקר בחן חשיפה לרעש מכלי תחבורה שונים, לרבות רכבים פרטיים, רכבות וכלי טייס. 59.4% מהנבדקים עבדו מחוץ לבית.
החוקרים זיהו קשר סטטיסטי מובהק בין עלייה בדרגות הרעש אליהן נחשפו הנבדקים במקום העבודה לבין לחץ הדם, כשנבדקים שנחשפו לרעש ברמות גבוהות היו בעלי לחץ דם סיסטולי הגבוה ב-1.36 יחידות מ"מ כספית בממוצע ולחץ דם דיאסטולי גבוה ב-1.07 מ"מ כספית בממוצע, בהשוואה לאלו שעבדו בסביבת עבודה שקטה.
לאחר נטרול גורמים נוספים שעשויים להשפיע על לחץ הדם, לרבות מים, גיל ומצב סוציואקונומי, שעת מדידה, מצב תעסוקתי, הרגלי עישון, שתיית אלכוהול ופעילות גופנית והשמנה - נמצא כי אנשים בדרגת חשיפה גבוהה לרעש מכבישים במקום העבודה, כשרמות הרעש שנמדדו היו מעל ל-65 דציבלים, היו עם לחץ דם סיסטולי הגבוה ב-1.51 יחידות מ"מ כספית בממוצע ולחץ דם דיאסטולי גבוה ב-1.23 מ"מ כספית בממוצע, בהשוואה לאלו שעבדו בסביבת עבודה שקטה. גם בקרב אלו שנחשפו לרעש מכבישים ברמה בינונית במקום עבודתם, כשהרעש שנמדד היה ברמות של 45 עד 65 דציבלים, היו עם רמות גבוהות ב-1.76 יחידות מ"מ כספית בממוצע בלחץ הדם הסיסטולי ורמות גבוהות ב-1.02 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי.
מודעים לרעש בבית, אך לא במשרד
הקשר שזוהה היה משמעותי רק בכל הקשור לרעש מכבישים ולא לרעש מרכבות או ממטוסים. כמו כן, לצד הממצאים המדאיגים, החוקרים לא מצאו קשר בין רמות הרעש שנמדדו בבתיהם של האנשים לבין שינויים במדידת לחץ הדם.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי הצרפתי למניעה וחינוך רפואי (INPES) וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר-אוקטובר 2015 של כתב העת Noise & Health.
לטענת החוקרים, רמות החשיפה לרעש מכבישים במקום העבודה היו במחקר גבוהות יותר בהשוואה לרעש במקום מגורים, ייתכן על רקע המודעות הגוברת לנזקי החשיפה לרעש בבית, וייתכן כי הסיבה היא שאנשים עם לחץ דם גבוה עוברים במודע להתגורר בשכונות וביישובים שקטים יותר, אולם לדבריהם על אנשים להיות מודעים כי גם חשיפה לרעש באופן מוגבל בשעות העבודה עלולה להשפיע על הבריאות.
החוקרים מציינים כי מעבר לרעש עצמו, שעלול להשפיע במנגנון ביולוגי לרעה על הולכת הדם בגוף ועל לחץ הדם, ייתכן כי גם זיהום האוויר שנפט בכבישים סואנים מהווה אף הוא גורם מתערב שהשפיע לרעה על עלייה בלחץ הדם, אם כי הנחה זו לא נבדקה במחקר הנוכחי.
החוקרים קוראים להעלות מודעות לנזקי הרעש מכבישים ברמה הציבורית, ולא רק בשכונות מגורים, אלא גם באזורי תעשייה ואזורים משרדיים, בין השאר על ידי התקנת חיישני רעש ומדגמים באוכלוסייה לניטור קבוע של לחץ הדם באזורי תעשייה ומגורים שבהם נמדד רעש ברמות חריגות.
מחקרים בעבר כבר מצאו כי רעש עשוי להשפיע על לחץ הדם, אך התמקדו ברעש באזור המגורים בלבד. כך, למשל, חוקרים משבדיה מצאו בשנת 2010 כי אנשים שמתגוררים בסמוך לכבישים סואנים נמצאים בסיכון לעלייה בלחץ הדם, כשהקשר זוהה בעיקר בקרב בוגרים צעירים ובגילי הביניים, ולא אובחן בקרב מבוגרים בגילי 80-60, ייתכן על רקע הסתגלות של מערכת השמע לחשיפה מתמשכת לרעש בעוצמות גבוהות.
המחקר מצטרף לעבודות נוספות שמאבחנות השפעה של גורמים סביבתיים על לחץ הדם. כך, למשל, עבודות הראו כי חום מעלה את לחץ הדם, כשאחד המחקרים מדרום קוריאה שפורסם בשנת 2010 הראה כי כל עלייה של מעלת צלזיוס במזג האוויר מובילה לעלייה של טמפרטורת הגוף ב-0.21 מעלות צלזיוס, ומלווה בירידה של 2.05 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי ולירידה של 1.75 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי. כמו כן, עבודות שונות הדגימו כיצד לחץ מתמשך עלול להשפיע על עלייה בלחץ הדם, בין השאר באמצעות שיבושים בפעילות ההורמונאלית התקינה בגוף.