מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותחומצות שומן במזון עשויות להחמיר תסמיני טרשת נפוצה

חומצות שומן במזון עשויות להחמיר תסמיני טרשת נפוצה

מחקר מגרמניה מצא כי סוג חומצות השומן המצוי באוכל משפיע על מהלך של טרשת נפוצה, וזאת דרך השפעתם של החיידקים במעי על המערכת החיסונית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בימינו מוכרות כתריסר מחלות אוטואימוניות שבהן המערכת החיסונית תוקפת חלקים מהגוף עצמו. בעוד שבטרשת נפוצה המערכת החיסונית תוקפת את מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה), במחלת הזאבת (לופוס) תאי מערכת החיסון תוקפים את רקמות החיבור, ובדלקת מפרקים שגרונתית את המפרקים.

 

בעוד שהסיבה המדויקת להתפרצותן של מחלות אוטואימונית אינה ידועה, בשנים האחרונות מתמקדים החוקרים בין היתר בחיידקי המיקרוביום שבגופנו. המיקרוביום הוא שם גג המתאר כ-100 טריליון חיידקים שחיים במערכת העיכול, עמם אנו חיים לרוב בשיתוף פעולה מועיל. חקר המיקרוביום התפתח בתקופה האחרונה, כשברוב העבודות נבדק הרכב אוכלוסיות החיידקים במעי בעזרת שיטות גנטיות מתקדמות.

 

עדויות ממחקרים קודמים העלו כי המיקרוביום במעי עשוי להשפיע על מחלת הטרשת הנפוצה ואופן התקדמותה. אחד הגורמים המשפיעים על המיקרוביום במעי הוא התזונה שלנו – גורם שהשתנה עד מאוד בעולם התעשייתי, וייתכן שעשוי להסביר את העלייה בשכיחותן של מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה. כעת מצא מחקר חדש מגרמניה כי סוגי חומצות השומן במזון יכולים להשפיע על מערכת החיסון של חולים בטרשת נפוצה דרך המיקרוביום, ולכוון אותה לעורר פעילות דלקתית באופן שעשוי להשפיע על תסמיני המחלה.

 

המחקר בוצע בשיתוף פעולה של שני מרכזים מדעיים בגרמניה, אוניברסיטת פרידריך-אלכסנדר ואוניברסיטת רוהר בוצ'אם. צוות החוקרים הנוירולוגים בחנו את התגובה לחומצות שומן באורכים שונים שניתנו לעכברי מעבדה שגודלו בדגם של טרשת נפוצה. החוקרים השוו את השפעתן של חומצות שומן רווי ארוכות, אלו השכיחות בתזונה המערבית המודרנית, לעומת חומצות שומן קצרות, שלרוב נוצרות על ידי חיידקי המקרוביום במעי בתהליך התסיסה של מזון עשיר בסיבים.

 

התזונה שמעוררת פעילות דלקתית

 

המחקר הנוכחי מתייחס לחומצות שומן רוויות בלבד שנמצאות במזון, ואין בו התייחסות לחומצות שומן לא רוויות כגון אומגה 3. את חומצות השומן הרוויות חילקו עורכי המחקר לשלוש קבוצות לפי אורכן, כשחומצות שומן ארוכות וקצרות נבדלות במספר הפחמנים הנמצאים במבנה השרשרת הפחמנית שלהם: חומצת שומן ארוכה הנקראת Palmitic Acid ובעלת 16 פחמנים, וניתן למצוא אותה במאכלים שמקורם מהצומח והחי כגון שמן דקלים, חמאה, חלב ובשר; חומצת שומן בינונית מכונה Lauric Acid, ובעלת 12 פחמנים, ואפשר לאתרה במקורות תזונה כגון שמן קוקוס, אגוזי מקדמיה, שזיפים, אבטיח, וכן חלב פרה ועזים. ואילו חומצות שומן קצרות הנקראות SCFAs - קיצור של  Short-Chain Fatty Acids  - כוללות פחות מ-6 פחמנים, ומיוצרות ברובן על ידי חיידקי המיקרוביום במעי מסיבים תזונתיים.

 

החוקרים מצאו כי חומצות שומן ארוכות ובינוניות, מעוררות התרבות והתפשטות של תאי T של המערכת החיסונית המעודדים פעילות דלקתית במעי - לעבר אזורים אחרים בגוף, כולל המוח. התפשטות זו הובילה להחמרת התסמינים בקרב עכברים עם מודל של טרשת נפוצה. לעומת זאת, חומצות שומן קצרות, עוררו את יצירתם של תאי T של המערכת החיסונית שמווסתים מן המעי, שהפחיתו מן התסמינים של טרשת נפוצה באותם עכברים. תאים אלו, Regulatory T Cells, שומרים על איזון המערכת החיסונית, ומחלישים עד מדכאים את הפעילות הדלקתית החריפה של התאים. החוקרים הצליחו לנבא ולשלוט על תסמיני טרשת נפוצה באמצעות מתן חומצות שומן באורכים שונים לעכברים. 


כשביצעו החוקרים את אותו הניסוי בקרב עכברים שגודלו עם מודל של טרשת נפוצה וללא חיידקים במעיים, הם ראו שאין לחומצות השומן השפעה כלשהי על מהלך המחלה. הממצאים מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת Immunity.

 

החוקרים הסיקו כי החיידקים במעיים מעורבים בתהליך ההשפעה של חומצות שומן על טרשת נפוצה. בדיקות נוספות הראו שהתוצרים המטאבוליים של החיידקים, ולא החיידקים עצמם, הם אלו שיוצרים את ההשפעה על מהלך המחלה.

 

בשלב הבא מתכנן צוות המחקר את העבודה גם לבני אדם, תוך פיתוח התערבות תזונתית המכילה חומצות שומן באורכים שונים ובחינתה בקרב חולים בטרשת נפוצה. החוקרים מסכמים שהממצאים יכולים לעזור בעתיד לטיפול במחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה, ייתכן שבאמצעות התאמת דיאטה ותוספי תזונה שיאפשרו להשתמש בחיידקי המעי לוויסות מחלות אוטואימוניות.

 

 

Immunity, Volume 43, Issue 4, p817–829