אבנים בכליות ודרכי השתן היא תופעה נפוצה. בכ-11% מהגברים וכ-6% מהנשים תתפתח אבן אחת לפחות עד גיל 70.

אבנים מתפתחות כאשר חומרים כגון סידן, אוקסלט, ציסטין וחומצת שתן יוצרים גבישים הנתקעים בכליות ובהדרגה הולכים וגדלים, עד ליצירת אבן בכליה. בדרך כלל האבנים מצליחות להתקדם ולנוע לאורך דרכי השתן, ובמקרים רבים יוצאות בסופו של דבר החוצה עם השתן. במקרים בהם זה לא קורה, דרושות לעיתים התערבויות כירורגיות או אחרות כדי להוציאן.

בשנים האחרונות התקבלו דיווחים על מטופלים שטענו כי נסיעה ברכבת הרים בפארק שעשועים או קפיצת באנג'י הסתיימה ביציאה ספונטאנית של אבנים מהכליות דרך דרכי השתן. מטופל אחד אף דיווח על יציאה של שלוש אבנים – אחת מיד אחרי כל סיבוב מתוך שלושה שעשה ברכבת ההרים Big Thunder Mountain Railroad בדיסני וורלד באורלנדו - רכבת הרים בעוצמה בינונית. אורולוגים מאוניברסיטת מדינת מישיגן החליטו לבחון את הנושא בכלים מדעיים.

במחקרם, שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of the American Osteopathic Association, החוקרים הדפיסו בתלת ממד מודל שקוף מסיליקון שמדמה אנטומית כליה אנושית. הם מילאו את המודל בשתן, סידרו במיקומים שונים שלוש אבני כליה בגדלים שונים (4.5, 13.5, 64.6 מ"מ3) ולקחו אותו לסיבובים ברכבת ההרים בדיסני וורלד - סך הכל 60 סיבובים המדמים תרחישים שונים.

הממצאים אוששו את הדיווחים על יעילות הנסיעה ברכבות הרים. שיעורי ההצלחה הושפעו ממיקום האבנים וגודלן, אך גם ממיקום הישיבה ברכבת ההרים. ללא קשר לנפח האבן או מיקומה, נמצא כי רכיבה בחלק האחורי של רכבת ההרים מביאה להשפעה הגדולה ביותר, עם ממוצע יציאת אבנים מרשים שעמד על 63.89%. נסיעה מקדימה מספקת שיעורי יציאה נמוכים יחסית של אבנים – רק 16.67%.

מבחינת מיקום האבנים בכליה, ההצלחה הגדולה ביותר נצפתה באבנים שהיו ממוקמות בגביעים בחלק העליון של הכליה. למעשה, כאשר המודל הוצב בחלק האחורי של רכבת ההרים, 100% מהאבנים שהיו בגביעים העליונים יצאו. זאת לעומת 55.6% מהאבנים שמוקמו בחלק האמצעי ו-40% מאלה שמוקמו בחלק התחתון של הכליה. 

הממצאים אומנם ראשוניים, אך מאחר שיציאה של אבנים לפני שהן גדלות וגורמות לחסימות יכולה למנוע כאבים קשים, ביקורים בחדר מיון וניתוחים, נראה כי לאנשים הסובלים מאבנים בכליות או נמצאים בסיכון לפתח אבנים בכליות כדאי לשקול לנצל את החגים גם לביקור בפארק שעשועים.

The Journal of the American Osteopathic Association, October 2016, Vol. 116, 647-652