מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-1

מנהלי קהילה

דר' זהר לנדאו
דר' זהר לנדאו
מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים ומתבגריםמנהלת השירות לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים במרכז הרפואי 'וולפסון'.בנוסף, עובדת במכון לסוכרת נעורים של 'מכבי' ברעננה ומקבלת במרפאתי בצפון תל אביב באופן פרטי ומבוטחים של 'כללית מושלם'.יש לי הרבה ניסיון בטיפול בסוכרת מסוג 1 בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. כמו כן אני יוזמת ושותפה למחקרים רבים העוסקים בסוכרת מסוג 1 ואנדוקרינולוגיה.כל הצדדים הקשורים לטיפול בסוכרת מסוג 1 (טכנולוגיה, היבטים רגשיים ותזונתיים) מאד קרובים לליבי. 
ד
ד"ר מיכל גילאון
דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית. בעלת תואר ראשון בתזונה קלינית מהאוניברסיטה העברית, ודוקטורט בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.עובדת במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ובקליניקה פרטית בגבעתיים.בעלת ניסיון רב בהתאמת הטיפול התזונתי בסוכרת מסוג 1 בגילאים השונים, באופן אישי לכל אחד בהתאם לצרכיו ולהעדפותיו. הטיפול כולל התאמה של התזונה לטכנולוגיות החדשות בטיפול בסוכרת (משאבות אינסולין, סנסורים) ובסוגים חדשים של אינסולין.בנוסף לעבודה הקלינית, מרצה במסגרות אקדמיות שונות ומרכזת מקצועית של הקורס הטיפול התזונתי בסוכרת לדיאטניות באוניברסיטת תל אביב.  
ד
ד"ר אביבית כהן
רופאה פנימית ואנדוקרינולוגית ביחידת הסוכרת בהדסה עין כרם ומנהלת מכון סוכרת של מכבי שירותי בריאות בירושלים.
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.

מובילי קהילה

בתיה קריטי
בתיה קריטי
אחראית תחום זכויות באגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) הנגשת זכויות בסוכרת סוג 1 לכלל הקהילה ועזרה במצוי הזכויות מול גופים ממשלתיים שונים. מתן מענה לקהילת הסוכרתיים סוג 1 בכל הגילאים ובני משפחותיהם
כמוניסוכרת סוג-1חדשותעד כמה השימוש במד סוכר רציף מועיל?

עד כמה השימוש במד סוכר רציף מועיל?

מחקרים חדשים מעלים כי בוגרים עם סוכרת סוג 1 שהשתמשו במד ניטור סוכר רציף שיפרו לאורך זמן את רמות ההמוגלובין המסוכרר והפחיתו את משך הזמן שהיו בהיפוגליקמיה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אבחון של סוכרת סוג 1 מוביל כיום להמלצה רפואית להתחבר למד ניטור סוכר רציף, המנטר באופן קבוע את רמות הסוכר בדם ומקל על התאמת כמויות האינסולין שהגוף דורש, לעתים גם בסיוע משאבות אינסולין.

 

כיום גם מצויות בשוק משאבות הנקשרות למד הסוכר הרציף ומאפשרות חישוב אוטומטי של רמות האינסולין הדרושות והזרמתן לגוף, במודל שזכה לכינוי "לבלב מלאכותי".

 

למרות זאת, מטופלים מסוימים נמנעים מחיבור למד הסוכר הרציף ומעדיפים ביצוע בדיקות דם ידניות לפי הצורך באמצעות גלוקומטר, הן בשל ההירתעות מהצמדה של מכשיר רפואי לגוף, חשש מפגיעה בדימוי גוף, חשש מהידבקות בזיהומים או בשל עלות המכשיר.

 

בארה"ב, לפי נתוני חברות ביטוח רפואי, רק 6% מהמאובחנים עם סוכרת סוג 1 הנזקקים לאינסולין משתמשים במד ניטור סוכר רציף. גם בישראל רבים מהבוגרים עם סוכרת סוג 1 לא מחוברים למד הניטור הרציף, הכלול בסל הבריאות למאובחנים בוגרים רק במידה וסבלו בשנה החולפת משני אירועים מתועדים של היפוגליקמיה או לנשים המתכננות היריון – החל משנה וחצי לפני ההיריון ובמהלכו.

 

שיפור באיזון הסוכר

 

עתה מצאו שני מחקרים חדשים מארה"ב ושבדיה שנערכו בבוגרים עם סוכרת סוג 1, כי מד הניטור הסוכר הרציף מומלץ לא רק מסיבות של נוחות בהתמודדות עם הניטור התכוף הנדרש של סוכר בדם, אלא אף מועיל לאורך זמן באיזון חולי הסוכרת וכן משפר את שביעות רצונם הכללית.

 

המחקר ראשון שזכה לשם DIAMOND, בוצע על ידי קרן המחקר הרפואי Jaeb Center בטמפה שבפלורידה, וכלל בדיקה בקרב 158 מטופלים בוגרים (בגיל 48 בממוצע, מתוכם 44% נשים) שאובחנו עם סוכרת סוג 1 שגויסו ב-24 מרפאות לאנדוקרינולוגיה ברחבי ארה"ב, מתוכם 105 חוברו למכשיר מד ניטור סוכר רציף ו-53 שהסתפקו בבדיקות ידניות לרמות הסוכר בדם לאורך שעות היום ושימשו כקבוצת ביקורת. לכל הנבדקים תועדו בתחילת המחקר רמות המוגלובין מסוכרר בדם שבין 7.5% ל-9.9%.

 

נמצא כי בחלוף שישה חודשים (24 שבועות) של חיבור למד ניטור הסוכר הרציף חלה ירידה של 1% ברמות ההמוגלובין המסוכרר בקבוצת המחקר וירידה מקבילה של 0.4% בקבוצת הביקורת, שבה בוצעו מדידות ידניות לרמות הסוכר בדם לפחות ארבע פעמים ביום.

 

לאחר תקנון משתנים מתערבים, מד ניטור הסוכר הרציף הוביל לירידה גדולה יותר ב- 0.6% ברמות ההמוגלובין המסוכרר, בהשוואה לקבוצת הביקורת – ממצא המעיד על איזון טוב יותר של הסוכר בדם.

 

בנוסף, לפי בדיקות הדם שבוצעו, נמצא כי מצב זמני של היפוגליקמיה – ירידה ברמות הסוכר בדם מתחת לרמה של 70 מ"ג/ד"צ נאמדה ב-43 דקות ליום בקבוצת המחקר בהשוואה ל-80 דקות ליום בקבוצת הביקורת. אירועים של היפוגליקמיה קשה תועדו פעמיים בקרב המשתתפים בקבוצת המחקר, וכן פעמיים גם בקרב משתתפי קבוצת הביקורת. כמו כן לא תועד במחקר אירוע של קטואצידוזיס בקרב אף אחד מהנבדקים, בשתי הקבוצות. 2% מהנבדקים בקבוצת המחקר פרשו והפסיקו את החיבור למד הניטור הרציף תוך פחות מחצי שנה, שהוגדרה כתקופת המחקר.

 

הממצאים מדווחים בגיליון ינואר 2017 של כתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית. החוקרים מסייגים את הפרסום וקובעים כי יhתכן והממצאים לא ישימים עבור אנשים עם סוכרת סוג 1 שרמות ההמוגלובין המסוכרר ההתחלתיות שלהן אינן בטווח שהוגדר במחקר, וכן לא ניתן להשליכם על אנשים שאובחנו עם סוכרת סוג 2 הנזקקים להזרקות אינסולין יומיומיות.

 

חרדה מהיפוגליקמיה

 

מחקר נוסף שכונה GOLD Trial ובוצע בשבדיה, ודווח אף הוא בגיליון ינואר 2017 של כתב העת JAMA, ובמסגרתו תועד גם כן שיפור ברמות ההמוגלובין המסוכרר בעקבות השימוש במד ניטור סוכר רציף בהשוואה לבדיקות הדם הידניות, כשהשיפור דווח בחלוף מעקב של שישה וחצי חודשים (26 שבועות). החוקרים בדקו 142 בוגרים עם סוכרת סוג 1 (בגיל 44 בממוצע, 45% מתוכם נשים) מ-15 מרפאות ברחבי המדינה, שרמות ההמוגלובין המסוכרר ההתחלתיות שלהם היו לפחות 7.5%. נמצא כי בקבוצה שהשתמשה במד הניטור הרציף, אשר מנתה 82 נבדקים, חלה ירידה בחלוף 26 שבועות הגבוהה ב-0.43% ברמות ההמוגלובין המסוכרר, בהשוואה לקבוצה שהסתפקה בבדיקות דם ידניות. כמו כן, שימוש במד הסוכר הרציף הוביל לשיפור בשביעות הרצון של הנבדקים ולירידה בחרדה מהיפוגליקמיה.

 

החוקרים מבצעים כעת מחקרים נוספים כדי לאמוד את התועלת של שימוש במד ניטור סוכר רציף לאנשים עם סוכרת סוג 2 הנזקקים לאינסולין וכן את התועלת של שימוש במשאבת אינסולין לאנשים עם סוכרת סוג 1.

 

לשני המחקרים, שיוצגו בכנס על טכנולוגיות לטיפול בסוכרת שיערך במהלך החודש (פברואר) בפריז, נלווה מאמר מערכת בכתב העת JAMA של חוקרים מאוניברסיטת לוס אנג'לס לרפואה ומדע, הקובע כי הממצאים מעידים על תועלת בשימוש במד ניטור סוכר רציף למדידות תכופות של רמות הסוכר בדם, בייחוד עבור אנשים עם סוכרת סוג 1, גם ללא שימוש במשאבות אינסולין.

 

 

JAMA, doi:10.1001/jama.2016.19975

JAMA, doi:10.1001/jama.2016.19976

 

pfs1
26/02/17 18:25

אבל האם אפשרלשכור מכשירכזה במחיר שפוי בארץ - עד שיאשרו ?

בילי7
08/02/17 11:52

כאשר יכניסו את זה לסל הבריאות או לפחות יאשרו את הליברה אז בטוח יותר אנשים ישתמשו במד סוכר רציף.

pfs1
07/02/17 18:35

האם אפשר להשיג מד סוכר רציף בארץ? [ חוץ מאשר בחברה המסחרית של מכון וייצמן שגובה 2000 ש"ח לשבוע או שבועיים ומספקת גם יעוץ תזונתי].
סביר להניח שזה יכול להואיל גם לחולים בסכרת מסוג 2.