התרעומת שנשמעת לעיתים כנגד הביטוי "תרופות לטרשת נפוצה" אכן מוצדקת. אין כיום תרופה לטרשת נפוצה – כזו שלוקחים אותה ולאחר מכן נרפאים מן המחלה.   אין הכוונה להטעות כשאומרים תרופה, הבעיה טמונה בשפה העברית או בכך שלא מצאנו תרגום ראוי למושגים DMD או DMT. המושגים הללו הם ראשי תיבות של הביטוי: Disease Modifying Therapies / Drugs. בתרגום חופשי, הכוונה היא לטיפולים המשנים את מהלך המחלה, בניגוד למושג ריפוי. כל תרופה ואופן פעולתה או רמת יעילותה הספציפית, אך באופן כללי "הטיפולים משני מהלך המחלה" מורידים את תדירות ההתקפים, מפחיתים את היווצרותם של נגעים חדשים במוח, מאטים את התקדמות הפגיעה הנוירולוגית ולאחרונה עוד נמצא כי חלק מן הטיפולים, מצליחים להפחית מעוצמת ההתקף כשזה מגיע ומונעים חלק מהאטרופיה המוחית (התכווצות המוח או הפגיעה בתאים האפורים).   לצערנו גם כאשר מדברים על העתיד, אין מדברים על ריפוי מלא מן המחלה – לפחות לא בכנסים שאני נוכח בהם. רוב הקולות (שוב, שאני מכיר נכון להיום) מדברים על טיפול שימשך לכל אורך החיים, אך יצליח להביא לאלו שיתמידו בו יציבות נוירולוגית, כלומר עצירת המחלה. הטיפולים כנראה יהיו משולבים מטיפולים שיעכבו את המחלה (כפי שקורה היום) וטיפולים שיצליחו לשקם את אשר נפגע (רה-מיאלניזציה לדוגמה). באחד הכנסים שמעתי את הדובר מתאר את מודל מחלת האיידס. אין דמיון בין המחלות, אך הכוונה היא שיימצא תמהיל הטיפולים (או ה-"קוקטייל" כפי שקוראים לו במחלת האיידס) שיעצור לגמרי את המחלה. גם כאשר תהיה התדרדרות או התקף למרות הטיפולים, תהיה היכולת להביא לשיקום של הגוף ולהתאים את הקוקטייל הנכון שיביא להמשך יציבות.   יש הרבה רמזים מניסויי מעבדה ובעכברים כי הדבר אפשרי מבחינה תיאורטית, אך עדיין מדובר בנבואה שקשה להעריך מתי תתגשם. אני כן יכול להגיד שהרבה מאוד אנשים טובים וחכמים משקיעים מאמץ רב כדי שאכן זה יתגשם. ומי יודע, אולי למרות הכל תהיה גם תרופה אמיתית.   בינתיים, אני חושב שאפשר להתחייב שככל שעובר הזמן, כך הטיפולים נעשים יעילים יותר. ודאי שמגיעים בשילוב אבחנה מוקדמת, מעקב נכון, התאמה של הטיפול למטופל, הטיפול השיקומי והטיפולים בסימפטומים שמקלים על איכות החיים.