ביום חמישי האחרון התפרסמה כתבה חשובה בנדון בעיתון New England Journal of Medicineהכתבה, שקבלה מקום מכובד, הציפה שוב את הבעייתיות שבסקירה שיטתית של כל אישה מעל גיל חמישים באמצעות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן שד. כותבי המאמר היו חלק מוועדה שוויצרית שהתבקשה לבדוק את העובדות שמרעישות כבר כמה שנים את הקהיליה הרפואית, ועל פיהן תכניות הממוגרפיה לא רק שלא מצילות חיי נשים שחולות בסרטן שד כמו שחשבו, אלא גם גורמות נזק בצורות שונות. המספרים כמו שנבדקו שוב ע"י הוועדה, הם מספרים קטנים מאד בצד של התועלת, ומספרים גדולים מאד בצד של הנזק. שלוש שאלות שואלת הוועדה לאחר שסרקה שוב את כל הנתונים מהשנים האחרונות: 1.       האם הסריקה לאיתור מוקדם מתאימה לימינו? -  האם התכניות לסריקה מוקדמת של כל אישה מעל גיל חמישים באמצעות ממוגרפיה מתאימות לימינו? הן נולדו בגלל עבודות שנעשו בשנות השישים והתשעים של המאה הקודמת. מאז התקדמה הרפואה בכלל  והטיפול בסרטן שד בפרט. האם מה שהיה נכון במאה הקודמת נכון גם היום? 2.       האם נכון שהנזק עולה על התועלת? -  האם סריקה סיסטמטית של כל הנשים מעל גיל חמישים מוצדקת כאשר הנזק שלה רב על התועלת? הנתונים מצביעים שהתמותה מכל סיבה לא יורדת בגלל הממוגרפיה, כי גם אם מתים פחות מסרטן שד, מתים ממשהו אחר, והמספרים הם אותם מספרים בקבוצה שעושה סקירות לממוגרפיה לעומת קבוצת הנשים שלא משתתפת בתכנית לסקירות לאיתור מוקדם של סרטן שד באמצעות ממוגרפיה. חוץ מזה שיש מאות תוצאות חיוביות שגויות על כל 1000 סקירות, שבגללן עושים עושים לנשים ביופסיות מיותרות, ובגללן מאותרות 3-14 נשים עם סרטן שד שאיננו סרטן שד, ובעקבות האבחון המיותר, הן גם מטופלות טיפולים מיותרים. 3.       אם הייתן יודעות את האמת האם הייתן מסכימות לעשות ממוגרפיה?  הכתבה מדווחת על שאלון שבדק מה נשים חושבות על האיתור המוקדם באמצעות ממוגרפיה. השאלון גילה שנשים נוטות להפריז בתועלת שמייחסים לממוגרפיה. הן חושבות שהאיתור המוקדם מציל חיים של הרבה יותר נשים מאשר העובדות מצביעות במציאות. המציאות, מדובר בהצלת חיים של 20% (ולא 50% כמו שהנשים טעו לחשוב...) ומדובר באישה אחת על כל 1000 סקירות בעשר שנים, שחייה ניצלים בזכות הממוגרפיה (ולא 80 נשים כפי הנשאלות ענו). נשאלת השאלה האם אנחנו היינו מוכנות לעבור סקירה ממוגרפית כל שנתיים מעל גיל חמישים כדי להציל חיים של חולה אחת מאיתנו, כאשר הסיכון הוא שכמחציתינו היו מוזמנות לבדיקה נוספת בגלל תשובה שגויה ראשונית, חלקנו היו מוזמנות לביופסיה בגלל תשובה שגויה בממוגרפיה השנייה, ופי שלוש עד 14 מאיתנו, היו עוברות ניתוחים, הקרנות, כמותרפיות ושילובים בינהם, בטעות! האם היינו מסכימות? אני כבר מזמן חתמתי אצל רופא המשפחה שאני מסרבת לעשות ממוגרפיה בתנאים האלה. (מאז הסקירה של הcochran שהצביעה על אותם נתונים ב 2013)תרגמתי בשבילכן את הכתבה, כי אני חושבת שהיא מאד חשובה,http://www.mypharmacist.co.il/archives/1083#more-1083אשמח לקבל תגובות, סימה לבני רוקחת מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישיwww.mypharmacist.co.il