ממשיכה לחפור ולהתלבט
19/08/14 12:45
786 צפיות
מדהים איך כל שנייה אני משנה את דעתי לגבי הטיפול שכדאי לבחור בו. בעוד שבועיים ממחר יש לי את התור בבילינסון, לרופא נשים לצורך הפרוצדורה של צנתור השרירן ואני עדיין לא החלטתי מה אני רוצה לעשות.
רגע אחד אני אומרת לעצמי שלגבי הניתוח, בעצם הדבר היחיד שמונע ממני להתקשר לשיבא ולקבוע תור הוא הפחד מעצם הפרוצדורה. לא הפחד מזה שאתחרט בעתיד כי בגילי אני כבר די סגורה על עצמי שאני לא ארצה להביא עוד ילדים, בטח שלא כאשר במשכורת המבישה שלי אני בקושי מפרנסת את עצמי.. הפחד הוא רק מהפרוצדורה עצמה ומתקופת ההחלמה שאחרי הניתוח. אבל האם פחד כזה הוא באמת סיבה לוותר על האפשרות לפתור את הבעיה אחת ולתמיד?
רגע אחר אני אומרת שאולי בכל זאת כדאי לתת צ'אנס לצנתור. סיכויי ההצלחה שלו אמנם נמוכים מאלה של ניתוח אבל בכל זאת קיים סיכוי שזה יעזור אז למה לא לתת לזה צ'אנס? ואז אני אומרת שאולי כדאי כן לעשות את הצנתור קודם, לחכות כשלושה חודשים ולראות אם יש שיפור בהרגשה, בייחוד מבחינת כאבי המחזור (אני בטוחה שהצנתור יפתור את בעיית הדימום החזק, פחות בטוחה שיפתור את בעיית הכאבים) ואם לא, בדיוק כפי שהרופא בשיבא אמר, תמיד אפשר לפנות לניתוח. אבל אז אני חושבת, בשביל מה לעשות צנתור ולא כבר מלכתחילה לפנות לניתוח שהוא אמנם טיפול הרבה פחות נעים ודורש תקופת החלמה ארוכה יותר אבל אחריו אני כבר אוכל להיות בטוחה שלא אסבול יותר משרירנים, כאבים ודימומים?
ככה כל פעם משהו אחר נראה לי הגיוני יותר לעשות.
מתה כבר להיות אחרי ההחלטה ואחרי הטיפול, יהיה אשר יהיה, ניתוח או צנתור. השלב הזה של ההתלבטות פשוט משגע אותי.
(אגב, סתם תהייה שבא לי לכתוב, מפליא אותי שאין כאן קהילה שממש מתאימה לנושא הזה של שרירנים, אפילו לא קהילה שעוסקת באופן כללי ברפואת נשים ומכיוון שטכנית אני חייבת לבחור קהילה, אני בוחרת שרירותית בקהילת הכאב.. סתם מחשבה)
רגע אחד אני אומרת לעצמי שלגבי הניתוח, בעצם הדבר היחיד שמונע ממני להתקשר לשיבא ולקבוע תור הוא הפחד מעצם הפרוצדורה. לא הפחד מזה שאתחרט בעתיד כי בגילי אני כבר די סגורה על עצמי שאני לא ארצה להביא עוד ילדים, בטח שלא כאשר במשכורת המבישה שלי אני בקושי מפרנסת את עצמי.. הפחד הוא רק מהפרוצדורה עצמה ומתקופת ההחלמה שאחרי הניתוח. אבל האם פחד כזה הוא באמת סיבה לוותר על האפשרות לפתור את הבעיה אחת ולתמיד?
רגע אחר אני אומרת שאולי בכל זאת כדאי לתת צ'אנס לצנתור. סיכויי ההצלחה שלו אמנם נמוכים מאלה של ניתוח אבל בכל זאת קיים סיכוי שזה יעזור אז למה לא לתת לזה צ'אנס? ואז אני אומרת שאולי כדאי כן לעשות את הצנתור קודם, לחכות כשלושה חודשים ולראות אם יש שיפור בהרגשה, בייחוד מבחינת כאבי המחזור (אני בטוחה שהצנתור יפתור את בעיית הדימום החזק, פחות בטוחה שיפתור את בעיית הכאבים) ואם לא, בדיוק כפי שהרופא בשיבא אמר, תמיד אפשר לפנות לניתוח. אבל אז אני חושבת, בשביל מה לעשות צנתור ולא כבר מלכתחילה לפנות לניתוח שהוא אמנם טיפול הרבה פחות נעים ודורש תקופת החלמה ארוכה יותר אבל אחריו אני כבר אוכל להיות בטוחה שלא אסבול יותר משרירנים, כאבים ודימומים?
ככה כל פעם משהו אחר נראה לי הגיוני יותר לעשות.
מתה כבר להיות אחרי ההחלטה ואחרי הטיפול, יהיה אשר יהיה, ניתוח או צנתור. השלב הזה של ההתלבטות פשוט משגע אותי.
(אגב, סתם תהייה שבא לי לכתוב, מפליא אותי שאין כאן קהילה שממש מתאימה לנושא הזה של שרירנים, אפילו לא קהילה שעוסקת באופן כללי ברפואת נשים ומכיוון שטכנית אני חייבת לבחור קהילה, אני בוחרת שרירותית בקהילת הכאב.. סתם מחשבה)
תגובות
עוד פוסטים בבלוג: החלמה והתחזקות
שנתיים וחצי אחרי
שוב אני חוזרת לכתוב אחרי המון זמן שלא כתבתי. כל כך הרבה זמן שאני רואה שכבר היו שינויים טכניים רבים באתר, אפילו הבלוג שלי...
קראו עוד
אחרי הרבה זמן שלא כתבתי
לא כתבתי כאן הרבה זמן ובהחלט יש עדכונים חדשים.
לצערי אני עדיין סובלת מכאבים במפשעות. אם כי בכל זאת היו התפתחויות בזמן...
קראו עוד
התמודדות והרגעה עצמית
היום הייתי בטיפול הפיזיותרפיה הלפני אחרון. כאשר הגעתי וגם קצת אחרי שיצאתי הייתי יותר אופטימית כי הרגשתי כבר קצת יותר טוב...
קראו עוד
התמודדות
מן הסתם עדיין סובלת מכאבים במפשעות ובאגן. כבר נכנעתי וביקשתי מרופא המשפחה הפניה למרפאת כאב. אחרי שעשיתי את כל הבדיקות הא...
קראו עוד
חלומות צלולים
בתקופות מסוימות בחיים שלי אני מתאמנת על הדבר הנפלא הזה שנקרא חלומות צלולים. חלום צלול פירושו חלום שהוא בעצם חלום רגיל שנ...
קראו עוד
אפרת_זיו
הי הי
את יכולה לפתוח קבוצה בנושא פה באתר :)
קהילת כאב בהחלט מתאימה כגג.
לגבי הלבטים - נורא קשה ואף אחד לא יכול ממש להחליט בשבילך.
כך או כך אנחנו איתך! מאחוריך!
נטע5
תודה אפרת
האמת שבאופן טכני כבר פתחתי קבוצה, אני רק לא יודעת איך לצרף אליה משתתפות תוך כדי שמירה על אנונימיות.
לגבי הלבטים, מקווה באמת להגיע להחלטה סוף סוף כי מה שבטוח, צריך לעשות עם זה משהו ולא להשאיר את המצב כמו שהוא ולהמשיך לקחת גלולות..
כאמור עוד שבועיים יש לי את התור בבילינסון אלא אם כן פתאום אאזור אומץ ואקבע בסוף תור לניתוח. אם לא, אולי ההתייעצות עם הרופא בבילינסון תעזור לי להחליט.
אפרת_זיו
אשמח לסייע לך עם הקבוצה. כותבת לך לתיבה הפרטית פה
דור׳קה
״שמחתי״ לגלות דיון העוסק ברחם... מגלה בימים אלו שאיבר זה בעייתי אצלי, לכן מחפשת מקומות לאינפורמציה ושיתוף.
נטע5
היי דוריקה, ברוכה הבאה.
אם זה מעניין אותך, פתחתי כאן קבוצה לנושא של מיומות (שרירנים) ברחם. בינתיים היא לא פעילה אך אשתדל בזמן הקרוב להכניס אליה יותר תוכן. מוזמנת:
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=440&v=811