היה זה ערב יום שלישי רגיל למדי, הלכתי לעבודה ..והספקתי כבר לחזור,ממש עכשיו יצאתי מהמקלחת

האמת שאני לא ממש רעב, החברים מחכים לי....אולי אעצור בחנות נוחות לקנות קצת מאנצ'יס ושתיה ..לא נעים לבוא בידיים ריקות שכנעתי את עצמי....אבל מה אני פתטי?!יש הרבה חניות בדרך..חוץ מיזה אני בכלל נוסע לכיוון השני..ומה זה אומר עליי אם אני נוסע במיוחד בשבילה?!אני אפילו לא מכיר אותה!!

לאחר מספר דקות כבר הייתי שם:)

חיש במהרה אספתי את הכבודה ..היה לי מזל מכיוון שהייתי הלקוח היחידי בחנות באותה עת

''היי מה שלומך? היא שאלה .."מעולה בדיוק בדרך לחברים"..שיתפתי, מה איתך איך את מסתדרת?

לקוחות לא משגעים אותך?!הבעתי התעניינות...היא חייכה ואמרה שדווקא בסדר פה....

"את יודעת פעם אחרונה שהייתי פה רציתי לשאול אותך משהו" ..אמרתי בקול מעורער

.מה רצית לשאול אותי?? היא ענתה בסקרנות

"אממ בדיוק נכנס לקוח ..ואני ממהר לחברים, אז אני כבר יגיד לך בהזדמנות??..שאלתי

לא..שנייה,חכה, עכשיו אני סקרנית!..היא פקדה..חייכתי והגשתי לעברה את הנייד (שכבר חיכה בציפייה כל היום לרגע הזה)...תרשמי לי את המספר שלך ואני כבר יגיד לך..אמרתי בשארית כוחותיי

איך קוראים לך? שאלה במבטה החושד האופייני לה כלכך...

נעים מאוד שי..אמרתי

חחח אוקיי..היא הינהנה

לילה טוב המשך משמרת נעימה איחלתי..

הדרך אל הרכב נראתה פתאום ארוכה ..סגרתי את דלת המכונית ...שמאחורי שובל פרפרים ורצף התנשפויות קלות ...והתחלתי בנסיעה.. לאחר כמה רגעים התקשרתי אליה :

שמעתי בקולה ''הלו"מופתע...

ביום שלישי נאמר פעמיים כי טוב -אחת על מלאכת שמיים וארץ והשנייה על עולם הצומח, כשהיבשה מצאה את מקומה הטבעי והים בסדר מופתי שוכב לצידה ...ובדיוק בתנוחה הזו העצים יכולים לצמוח והפרחים לפרוח...המשך יבוא