בדיוק כשאני בבלבלות ומחשבות לגבי הניתוח לכריתת רחם, ואחרי שכבר קבעתי תור לניתוח, בדיוק מתפרסמת כתבה ב-YNET על הנושא, כתבה בהחלט מלחיצה. על פי הכתבה בכריתת רחם יש יותר מדי סיכונים, סיכון לפגיעה באיברים הסמוכים ולהשלכות בריאותיות שעשויות להיות לכריתת רחם.

אז נכון שזה קצת מגוחך להחליט החלטות על סמך כתבה באינטרנט. ועם זאת, אני חייבת להודות: זה מלחיץ.

אז אחרי שקראתי את הכתבה הזאת עשיתי שוב חושבים:

נכון, הניתוח לכריתת השרירנים בלבד הוא קשה יותר מניתוח לכריתת רחם. לצורך כך יהיה צורך לפתוח את הבטן ממש, זה יצריך אשפוז ארוך יותר, זה יעשה חתך בבטן ותפרים או סיכות שיהיה צורך להוציא אחרי כשבוע (אאוץ').

ונכון שהניתוח לכריתת רחם הוא קל יותר, לא כולל פתיחת הבטן של ממש אלא רק כמה פתחים קטנים שבקושי נראים והוא כרוך באשפוז קצר יותר ותקופת החלמה קצרה יותר.

אבל בעצם מה עדיף?

ללכת על הטיפול הקל ולהסתכן בבעיות בריאותיות בעתיד, גם במרחק של עוד כמה שנים? או ללכת על הטיפול הקשה יותר, לעבור אפילו חודשיים קשים של כאבים ונטרול מכל תפקוד אבל לשמור על שלמות הגוף?

כשאני חושבת על זה, נראה לי שעם כל הפחד, האפשרות השנייה עדיפה.

ועוד שאלה שאני שואלת את עצמי: אילו בשני המקרים, כריתת רחם או כריתת מיומות, היה צורך באותו סוג של ניתוח, כלומר אילו בשני המקרים היה אפשר לעשות ניתוח לפרוסקופי או שבשני המקרים היה צורך לפתוח את הבטן, מה הייתי מעדיפה?

נראה לי שהייתי מעדיפה להוציא את השרירנים בלבד. איכשהו, להוציא רק את הדבר שמפריע, את השרירנים, נתפס בעיניי יותר כ"ריפוי". להוציא איבר מהגוף, כל איבר, לא נתפס בעיניי כריפוי אלא כבדיוק ההיפך: זאת איזושהי חבלה, סוג של פגיעה בגוף ובשלמותו.

ונכון שיש מקרים שבהם זה הכרחי, להוציא את הרחם או כל איבר אחר לצורך העניין. אבל כאשר במקרה שלי זה לא הכרחי נראה לי שעדיף לבחור בטיפול אחר, גם אם הוא קשה יותר.

ההחלטה הגיעה לי היום בשעה קצת מאוחרת יחסית, כשכבר לא יכולתי להתקשר לתל השומר ולהודיע ששיניתי את דעתי ושאני רוצה לעשות ניתוח להוצאת השרירנים בלבד ולא של כל הרחם.

אבל מחר אתקשר אליהם, בתקווה שבאמת אצליח להשיג אותם כי לפעמים נדמה שלהשיג את נשיא ארה"ב יותר קל מאשר להשיג את המחלקה הגיניקולוגית בשיבא בטלפון. אבל בסוף אני אשיג אותם. אני לא יודעת אם זה יהיה כרוך בשינוי מועד הניתוח או בהנפקת טופס 17 חדש, את זה כמובן שאני אברר מחר כשאתקשר. אבל בכל אופן את כל העניינים הביורוקרטיים אפשר לסדר וגם אם יהיה צורך לדחות את הניתוח, זה עדיף מאשר לעשות משהו שאני לא שלמה איתו.