איך שמחתי לקרוא את הכתבה ב"ארץ" בזכות הצמחונות והפעם מזוית של אם לא נעשה את זה נשפיע על אי הביטחון התזונתי העולמי. מחקרים מראים כי אם כלל הקלוריות המופקות מצמחים היו מופנות לצריכה ישירה של בני אדם, במקום של בעלי חיים למאכל, ניתן היה להאכיל בהן מיליארדי בני אדם נוספים...   יש כמובן עוד סיבות לעבור לצמחונות (אשמח אם תוסיפו נקודות מבט שלכם), אני למשל לא אוהבת בשר ולא מבינה למה אנשים אוכלים את זה ואת החלב ומוצריו הפסקתי כי נמצאתי להיות רגישה מאוד ללקטוז וכך הפסקת צריכת חלב שיפרה דרמטית את מצב הסוכרת שלי שלא לדבר על זה שרזיתי 10 ק"ג רק כי הפסקתי לאכול משהוא שלא נכון עבורי.   הנה קטע מהכתבה של טל חייקין - "לאכול פחות בשר, ביצים וחלב ולהציל את העולם מרעב" "...מעבר למחיר הסביבתי הכבד הכרוך בייצור מזון מהחי, צריכת מזון מן החי משפיעה גם על אי הביטחון התזונתי העולמי, שמקורו בחוסר יעילות קיצוני בהמרת קלוריות מהמספוא שניתן לבעלי החיים (סוגי גרעינים, חציר ותחמיץ שונים) לקלוריות מהמזון שאוכלים בני האדם. האבסת בעלי חיים על מנת לספק מוצרים מהחי לבני אדם אינה יעילה שכן כמות הקלוריות מהחי שמתקבלת מכמות קלוריות נתונה של מספוא נמוכה מאוד. לפי מחקרים שנעשו באקולוגיה ובמדעי בעלי החיים, אם משווים את הערך הקלורי של המספוא כנגד קלוריות של מזון מהחי שמתקבלות לאכילה – התוצאה היא יעילות המרה ממוצעת של כ-10% (הפער בין הקלוריות של המספוא ובין הקלוריות מן החי שמתקבלות, הנקרא "פער הדיאטה"). זאת מכיוון שכ-90% הקלוריות הנותרות הולכות לתחזוק בעל החיים (לדוגמה לנשימה ואנרגיה, לעצמות ולאיברים הפנימיים שלא נאכלים) ורק 10% בממוצע הופכות להיות זמינות לאכילה על ידי האדם. לדוגמה, על כל 10 קלוריות של חזה עוף, צריך 100 קלוריות של מספוא. לעומת זאת, אם האדם היה צורך את 100 הקלוריות הללו ישירות מן הצומח – והן לא היו ניתנות להזנת המשק החי - למוצרי המזון היו מתקבלות עוד 90 קלוריות, וניתן היה להאכיל אנשים נוספים.   ביולי 2012 פורסם בכתב העת Environmental Research Letters כי בממוצע עולמי רק 55% מכלל הקלוריות שמיוצרות מכלל הגידולים החקלאיים מופנות לצריכה ישירה של בני אדם, בעוד כ-36% מופנות להזנת בעל חיים, ו-9% הנותרות מיועדות לביו-דלקים ושימושים תעשייתיים אחרים. הואיל וכאמור בעלי החיים אינם יעילים מספיק בהמרת אותן קלוריות לייצור בשר או חלב, ורק כ-10% בממוצע זמינות במוצר המזון מן החי, הרי שבסופו של דבר רק 3.6% הן הקלוריות שבני האדם אוכלים מן החי. נוסיף לכך את ה-55% ונקבל רק כ-59% קלוריות שנצרכות על ידי בני אדם, במקום כ-100% שהם מייצרים. החוקרים מסכמים שאם כלל הקלוריות המופקות מצמחים היו מופנות לצריכה ישירה של בני אדם ולא למספוא של בעלי חיים ושימושים אחרים (תעשייה וביו-דלקים) ניתן היה להאכיל בהן כ-4 מיליארד בני אדם נוספים.   מחקר מקיף נוסף שפורסם ביולי השנה בכתב העת PNAS, כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (NAS), שהיו שותפים לו חוקרים ממכון ויצמן ועסק במשק החי בארה"ב, מצא שבשר בקר נמצא בראש הרשימה השחורה של חוסר היעילות בהמרה הקלורית – 4% יעילות. אחריו בסדר עולה בשר חזיר (9%), בשר עוף (11%), ביצים (16%) ולבסוף - מוצרי חלב (19%). יש לציין כי על אף שיעילות ההמרה עבור מוצרים שונים מן החי טובה באופן ניכר מזו של בשר בקר, היא עדיין נמוכה באופן משמעותי ביחס לצריכה ישירה של מוצרים מן הצומח. מעבר לחוסר היעילות שבהמרה הקלורית, תוצאות המחקר הללו מציגות אובדנים נוספים לאורך שרשרת אספקת המזון עד להגעתו לצרכן.   על פי מחקר שהתפרסם ביולי בכתב העת science, צריכת מזון מן החי רק מחריפה את אי הביטחון תזונתי. המחקר קובע שבשל יחס ההמרה הנמוך ממספוא של בעלי חיים לקלוריות הנצרכות על ידי בני אדם, גם אובדן קטן של קלוריות ממזון מהחי, ובשר בקר בפרט, מתורגם לאובדן גדול של קלוריות שעשויות היו להיות זמינות לצריכה ישירה על ידי בני האדם.   ניתן להבין כי למזון שאדם בוחר לאכול על בסיס יומיומי ולאורך חייו יש השפעה ישירה על בריאותו, על בריאותה של הסביבה שלו, ועל בריאותה של הסביבה העולמית, שבתורה משפיעה שוב על בריאותו ואיכות חייו. צרכנות המזון כפי שאנו מכירים כיום לא תאפשר לנו לספק ביטחון תזונתי למיליארדי האנשים בעולמנו. לנוכח האתגרים שמציבה לנו המאה ה-21, נראה שאין מנוס מלשים על השולחן את השאלות הנוקבות על מקורו של המזון שאנו צורכים ועל השלכות ייצורו, שכן לבחירות המזון של כל אדם השלכות הרות גורל על עתידו של המין האנושי. טל חייקין היא דיאטנית קלינית, בעלת קליניקה לטיפול בהשמנה וסוכרת וחברה בפורום צמחונות וטבעונות של עמותת הדיאטנים עתיד; עמיעד לפידות הוא מייסד עמותת ארץ כרמל ויועץ סביבתי בכיר לחברות ורשויות מקומיות. זוכה פרס מצוינות סביבתית לשנת 2011