מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הטרשת הנפוצה שלי

19/10/14 14:11
1163 צפיות
יש לי קצת, קצת, ממש טיפה, חששות מהחזרה לעבודה אחרי חופשה של עשרה ימים. חשש כי החזרה לעבודה היא פתח למגוון די רחב של בעיות שהקושי להתמודד איתן, ובכלל לחשוב עליהן, גורר אוסף של שיתוקים. ביטוח לאומי קבע שיש לי 100%  נכות אך ערב לפני שחוזרים לעבודה נראה לי שהנכות הפיזית היא לא הבעיה העיקרית.

***

משום מה כרגע אני לא ממש חושב שיש לי איזו בעיית התארגנות. לפני שני משפטים הייתי בטוח שהחזרה לעבודה קשה ומהווה פתח לאפשרות לכישלונות לא פשוטים, עכשיו יש לי ביטחון שהדברים יסתדרו. אנסה להסביר את השינוי. לצורך כך יש להכיר שני מושגים:

 

"אימון מנטלי": ספורטאים נוהגים לחזור על אופן הביצוע של תנועה בראש, ללא תזוזה אמיתית של הגוף, כמעין "חזרה" לפני התחרות עצמה. הדבר משפר את הביצוע עצמו בתחרות ומוריד את רמת החרדה של הספורטאי. כדוגמא אפשר לחשוב על מתחרה בתחרות קפיצה לרוחק המשחזר את הקפיצה העתידית בראש.

 

"אפקט פיגמליון" מתאר את התופעה בה ככול שהציפייה (להישגים) גדולה כך ההישגים עצמם יהיו טובים יותר. ז"א שאם נחזה / נצפה שאדם מסוים יגיע להישגים הוא באמת יגיע להישגים או ייתפס בעינינו כמי שהגיע להישגים. ההפך הוא "אפקט הגולם": ככול שהציפייה היא לתפקוד נמוך יותר כך התפקוד בפועל יהיה נמוך.

 

שני המושגים מהווים עיקר לדרך המאפשרת לנסות ולהתגבר, ולו חלקית, על פחד מפני ביצוע משימה כלשהיא.

נחזור למחר בבוקר: אני הולך לעבודה אחרי חופשה של עשרה ימים. כחולה טרשת נפוצה מגוון הכשלים האפשריים רחב ביותר, ואני מנסה לייצר מעין חיסון. בפועל אערוך אימון מנטלי בכתב. כך אוכל לשוב ולקרוא אותו ולתקן אותו עד שיתאר בדיוק את הדרך בה אני מעוניין לתפקד. חשוב להדגיש - הכוונה איננה שאוכל ללכת או לקפוץ, אלא הכוונה היא להצליח בהתמודדות עם קשיי ההתארגנות שיש לי.

 

אפקט פיגמליון: אני מאמין שאצליח בעבודה. מעבר לכך שאבצע את המוטל עלי אני מאמין שאני יכול להביא ערך מוסף ושהעבודה שלי משמעותית וחשובה. אני מאמין שהכנה מוקדמת בהחלט יכולה לעזור לי לתפקד יותר טוב וחושב שיש לי שיטה (האימון המנטלי) שיכולה להבטיח ביצוע טוב מאד. האמונה שלי בכך שאצליח מנותקת מניסיון העבר. לא שבעבר סבלתי מכישלונות, אבל אני מאמין שרוב האנשים (אם לא כולם) מאמינים שהם מוצלחים וטובים.

חשוב לשים לב שראשית אני בודק שהמשימה ישימה (ניתנת לביצוע), ואחר כך אני מתאר תחושה ראשונית שאני יכול להצליח במשימה שהצבתי לעצמי. לעיתים אנחנו מתעקשים לבצע משימות שמראש ברור שאנו לא יכולים לבצע. בדרך כלל הדבר יוצר תסכול ויכול להשפיע על הצלחה עתידית

 

אימון מנטלי:  האימון המנטלי הטוב ישחזר בדיוק כל צעד ופעולה שאעשה מחר. למעשה אעבור בדמיון

(בראש) על היום מחר. החלק הקשה לי הוא החלק של ההתארגנות. זהו חלק ידוע (אני יודע מה הפעולות אותן אני צריך לבצע) ולכן  קל למקד את האימון המנטלי יתמקד בחלק של ההתארגנות. התארגנות: הן ההתארגנות בבית עד לנסיעה לעבודה והן ההתארגנות במשרד בתחילת יום העבודה. אחד החששות הגדולים ביותר שלי הוא החשש משכחה. לשכוח  סלולרי בבית, לשכוח לקחת תרופות בתיק, לשכוח תג עובד על המדף ליד המיטה. או כמובן לשכוח משימה או תהליך שהתחלתי להכין בעבודה. האמון המנטלי ובפרט זה הכתוב בא לנסות ולצמצם את האפשרות לכישלון בתהליך ההתארגנות, ואני מוצא שמקטין את האפשרות לשכוח דברים.

האימון המנטלי לדעתי לא יכול להיות מנותק מניהול יומן. אני מעדיף במחשב אך ניתן לנהל יומן בעזרת דפים או יומן מוכן. לפני שהשתמשתי במחשב השתמשתי בדפים אותם חוררתי והכנסתי לקלסר. בתחילת היום הייתי כותב תאריך. הבעיה בשיטה הזאת היא שלי היה מאד קשה להעביר משימות מיום ליום.

 

אני מתחיל לסקור את תחילת היום: השעון בטלפון מצלצל. אני מכבה את הטלפון ובודק עד כמה ישנתי טוב. אני משתמש באפליקציה שנקראת  Sleep as Android. בנוסף למבט על גרף ,אני צריך לנקד את עד כמה השינה שלי הייתה איכותית. לאחר מכן אני אתיישב על שפת המיטה, אכניס את רגלי לקרוקס  אקח כמה כדורים ואתרומם. אני משתמש בקביים קנדיות - אקח אותן ואצעד לחדר הרחצה. אני מכין בגדים ונעליים ערב קודם. גם גרביים וגופיה ועונה על השאלה הנצחית "איפה החגורה"? יום קודם. לאחר שאתלבש אני מרכיב את המכשירים של "נס", בודק שיש עלי או בכיסים שישה  אביזרים (סלולרי, מפתחות, תג עובד, ארנק, שעון, שלטים ל"נס" ומשקפיים) וצועד למטבח. במטבח אשתה חלב עיזים עם זרעי צ'יה, אקח סנדוויץ', פרי ואגוזים ואצא  לאוטו.

אני מתכנן שכל העניין ייקח שעה. בפועל לוקח שעה ורבע. הרבה תלוי בשאלה עד כמה היה לי כוח ערב קודם להתכונן.

עד כמה ניתן להשתמש בכלים שהוצעו כאן כדי להתמודד עם חרדות אחרות (מעבר לפחד שלי מהתארגנות ליום העבודה מחר)?

אני מקווה שרבים ינסו, שמדובר בשיטה שניתן להכליל למחלות וקשיים אחרים ...

 

תגובות

ערן-ברקוביץ
20/10/14 17:45

אני חושב שהאימון המנטלי הוא כלי חשוב מאוד. המחקר האחרון שקראתי בנושא (לפני כמה שנים) הראה שבשיקום מפציעות ספורט, מי שבזמן ההחלמה (בזמן שאינם יכולים לעסוק בפעילות הספורטיבית בגלל הפציעה, כמו בהתעמלות קרקע לדוגמה) עוסק באימון מנטלי, חוזר להישגים טרום הפציעה הרבה יותר מהר. במחקר תיארו מתעמלת, שאם אני זוכר נכון קפצה על חמור) שבזכות האימון מנטלי ביצעה את התרגיל שלה כמעט באופן מושלם כבר בחזרה הראשונה.

ורוצה להוסיף שאני אוהב להשתמש באימון מנטלי לא רק בשביל ההתארגנות, אלא גם לטובת קשיים פסיכולוגים. לדוגמה, המבוכה של חזרה למשרד אחרי החגים, או הרצאה, או שיחה עם הבוס. בזמן האימון המנטלי ניתן לחזור על הסיטואציה עד שפחות מעוררת חרדה. בנוסף, ניתן למצוא בזמן האימון המנטלי משפטים מרגיעים (בצורת דיבור עצמי, ש"אנו אומרים לעצמנו בלב") שניתן להשתמש בהם כדי לחזק את הביטחון. הפתרונות יכולים להיות מאוד מגוונים, החל מהתנהגויות מסוימות, או משפטים שניתן להגיד לאחרים כדי להפיג את המבוכה או המתח.

איך הייתה החזרה לעבודה? אנחנו כבר לקראת סופהשבוע. מקווה שתקופת ההסתגלות/התאוששות תמה והשיגרה הטובה כבר כאן.

רונן חן
רונן חן
חולה בטרשת נפוצה.