אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל יש עוד פחות מחודש עד הניתוח ואני עדיין בהתלבטויות! וזה למרות מה שכתבתי כאן בפוסט האחרון מלפני כמה שבועות שאני לא חוזרת אחורה ומה שיהיה יהיה.

הזכרתי כאן בפוסטים הקודמים את אותה אישה מהמרכז ליוגה שבזמן האחרון אני פוגשת אותה כל שבוע בשיעורי יוגה ושיעורים אחרים במרכז, אישה שבעצמה עברה כריתת רחם. בכל פעם כשאנחנו נפגשות היא זאת שמעלה את הנושא ושואלת אותי איך מתקדם המצב וכו'.. ואז עושה רושם שהיא ממש מנסה ואולי גם כמעט מצליחה לשכנע אותי שכריתת רחם היא פתרון טוב ושלא באמת מתבלים מזה ושהיא עצמה עברה כריתה מלאה כולל השחלות ולא היו לה שום תסמינים של גיל המעבר למרות שהיא כבר הייתה בגיל המתאים.. היא מספרת שהיא עצמה התלבטה ממש עד הרגע האחרון האם לכרות גם את השחלות או להשאיר אותן (במקרה שלה לא הייתה התלבטות לגבי עצם כריתת הרחם, גם בגלל הגיל שלה וגם כי השרירן כבר היה מאוד גדול, כבר לא היה מנוס מכריתת רחם וההתלבטות כאמור הייתה אצלה רק לגבי השחלות, האם להשאיר או להסיר גם אותן) והיא אומרת שממש ממש ברגע האחרון, שנייה לפני ההרדמה הרופא שכנע אותה להוציא גם את השחלות.

 

זה מעניין שהיא יכלה להחליט על כך ממש בדקה האחרונה. ואני תוהה אם ככה האם גם אני אוכל לשנות את דעתי ברגע האחרון ולהחליט בכל זאת להוציא את הרחם כפי שתכננתי מלכתחילה? אני מניחה שאצלי זה מקרה שונה כי בכל אחד מהמקרים הניתוחים הם שונים. אם אני מוציאה רק את השרירנים, מדובר בניתוח בבטן פתוחה ואם את הרחם, את זה אפשר לעשות בלפרוסקופיה. מה גם שהיא עשתה את הניתוח בבית חולים פרטי ואני אעשה אותו בבית חולים ציבורי כך שאני באמת לא יודעת אם אפשר להתחרט ברגע האחרון.

 

אני חושבת על זה כי זה באמת דבילי שהחלטתי להוציא רק את השרירנים, רק על סמך כתבה מלחיצה באינטרנט. אם לא הייתי קוראת את הכתבה הזאת לא הייתי משנה את דעתי ומשאירה את זה ככריתת רחם. וגם, ניתוח לכריתת השרירנים, לא רק שהוא יותר קשה ומורכב, הוא גם לא מבטיח את זה שלא יהיו לי שרירנים נוספים בעתיד. הדבר היחיד שיבטיח את זה הוא כריתת רחם. כך שככל שאני חושבת על זה, בכל זאת נשמע לי יותר הגיוני להוציא את הרחם ולא רק את השרירנים. אבל נמאס לי לשנות את דעתי כל שנייה ואני אפילו לא יודעת אם זה אפשרי לשנות את דעתי בלי שיהיה צורך לדחות את הניתוח.

 

בגלל הנטייה שלי לשנות את דעתי כל הזמן אני גם לא מתקשרת לבית החולים כדי לשנות את מהות הניתוח שוב כי כפי שאני מכירה את עצמי עד הניתוח אני יכולה לשנות את דעתי מיליון פעם.

 

מה שכן, שבוע לפני הניתוח, ב-11 בנובמבר יש לי תור לפגישה עם הרופא המרדים. כשהתקשרתי אז לבית החולים כדי לשנות את הניתוח לכריתת שרירנים, האחות שם אמרה לי בטלפון שכאשר אגיע לרופא המרדים, אכנס אליה. כנראה היא רוצה להחתים אותי על טופס הסכמה לניתוח או משהו כזה. מעניין אותי לדעת אם באותו מעמד, שבוע לפני הניתוח, אוכל לשנות את דעתי ולחתום על כריתת רחם ולא כריתת שרירנים. כלומר בטוח שאוכל, אבל השאלה היא האם זה יצריך את דחיית הניתוח או לא. אני לא רוצה לדחות את הניתוח. יש לי כבר תאריך ואני רוצה לעשות את הניתוח ולגמור עם זה.

 

כנראה שבכל זאת אשנה את דעתי באותו יום כשאגיע לתל השומר, שבוע לפני הניתוח אבל רק בתנאי שזה לא יצריך דחייה של הניתוח. בעבודה כבר הודעתי על התאריך הזה שאני מתאשפזת ושמאותו יום אצטרך להיעדר מהעבודה לחודש בערך. גם בגלל זה ובעיקר כי אני לא רוצה למשוך את זה יותר מדי זמן, אני רוצה לעשות את הניתוח, יהיה אשר יהיה, בתאריך שנקבע מראש, כלומר ב--18 בנובמבר.