כשאובחנתי בסוכרת לפני מעל 40 שנה, לא היו שיטות טובות כמו היום. לא ידעו לספור פחמימות וגם לא הבינו באיכות של פחמימה. הכל היה אסור ושחור. גם האינסולין לא היה טוב כמו היום. אפילו מכשירי מדידה בייתיים לא היו. היום יש אינסולין ארוך טווח ואינסולין מהיר ומי שצריך או רוצה  יכול לחשב כמה אינסולין לקחת ואם זה לא מספיק מתקנים. זאת כנראה הסיבה שהיינו מזייפים היפוגליקמיה(נפילת סוכר). לפעמים בכל זאת התחשק משהו טוב. האפשרות היחידה היתי לומר להורים שיש היפוגליקמיה. מאחר ולא היו גלוקומטרים (מכשירי מדידיה), אי אפשר היה לאשר זאת. כל שההורים יכלו לעשות זה לתת ממתק כמו שוקולד (גם לא הבינו ששוקולד אינו מתאים). אחרי 5 דקות הכרזנו  שההיפו עבר. תודה לאל שהתקופה עברה. היום יודעים הרבה על פחמימות, יודעים לספור פחמימות ואפשר לשלב מאכלים מיוחדים בתפריט של הדיאטנית או לקחת אינסולין בהתאם.חוברת המתכונים החינמית באתר שלי מדגימה זאת. החוברת מכילה כל מיני מאכלים עם חישובים של כמות הפחמימות במתכון או במנה. אפשר – אבל צריך לדעת איך. להורדת החוברת בחינם יש ללחוץ כאן. אל תרגישו מסכנים ואומללים. תודה שאפשר היום. לא צריך להרגיש "חיים לימון" ולא שאוכלים רק לימונים... להתראות איריס