בסופו של דבר לא חיכיתי לערב. בבוקר התקשרתי למוקד האחיות בקופת החולים ושם קבעו לי תור לרופאת נשים שהייתה זמינה הבוקר. 

 

הגעתי אליה, למרבה המזל נכנסתי אליה יחסית מהר, היא עשתה לי בדיקת אולטרסאונד ולקחה משטח וכמובן נתנה לי הפניה למיון. 

 

במיון כמו תמיד, עשו את הבדיקות הרגילות, בדיקת דם, לחץ דם וחום. 

לרופאה חיכיתי הפעם המון זמן, יותר מתמיד כי היה שם עמוס במיוחד. כך שיצא שנכנסתי אליה כאשר בדיקות הדם כבר היו מוכנות וכבר נשללה דלקת. מכיוון שבכל זאת היה דימום, היה חשש שאולי נפתחו לי התפרים שנעשו במהלך הניתוח. הרופאה ניסתה לבדוק זאת אבל היה קשה, כי מה לעשות, מדובר בבדיקה כואבת מאוד ועם כל הרצון וההבנה של החשיבות של זה, קשה לי שלא לכווץ את השרירים ולהתפתל מכאבים.. כנראה בגלל זה היא לא הצליחה לראות ולכן קראה לרופא נוסף שגם הוא בדק ולמרבה המזל הוא כן הצליח לראות שהכל תקין והתפרים סגורים. 

 

בקיצור, הכל בסדר ולדברי הרופאים הדימום הוא חלק מתהליך ההתנקות של האיזור מכל מה שהיה. 

 

שמחה שזה נגמר ככה וטוב באמת שקיבלתי הפניה לפני כן ושאין צורך לשלם למיון או לטרוח להוציא טופס 17. 

בכל אופן כמובן שמעכשיו אשתדל לשמור על עצמי יותר, להמנע מפעולות מאמצות במיוחד ולהקשיב לגוף יותר. 

 

הם אמרו לי שאני צריכה להגיע לביקורת במרפאה אצלם. הצליחו לקבוע לי תור רק לתחילת פברואר.. אבל בכל אופן קבעתי תור לרופא הנשים שלי בקופה לשבוע הבא, כביקורת ראשונית ורק בשביל השקט הנפשי שלי שאדע שבאמת הכל בסדר. 

 

מחר חוזרת שוב לעבודה.