גרסתי
24/01/15 17:38
1187 צפיות
הגולם הזה ניבא את מותי הקרוב לפניכ- 23 שנים, הוא המשיך וטען את אותו הדבר לפני כ- 10 שנים ולאחרונה לפני חצי שנה בערך התעקש שאני בסןף הדרך. .. למדתי לא להתייחס איליו, אבל הרופאים שבויים באבחנות השגויות שלו.
שימו לב, אני בריאה לגמרי, רקדנית בלט, לעת גילי מדריכה מעת לעת. אני גמישה יותר מנערות (שלא עוסקות בבלט קלאסי) אף פעם בחיי לא חוויתי כאבי עצמות, גב, צוואר וכיוצא באלה, אין לי גיבנת וגם לא עקמת, אינני סובלת משברים בכלל. כמו כן אינני נוטלת תרופות בכלל, אף פעם לא בחיי.
ברור שמדובר במכשור לא תקין שמטעה את הרופאים שמנסים בכל פעם מחדש לשכנע אותי ליטול תרופות מסוכנות, ואני מסרבת בצדק הטבעי שלי.
הבהרה: אני לא קיצונית, אם נניח כואבת לי שן ורופא השניים רושם לי אנטיביוטיקה, ברור שאני מקפידה לקחתה.. אילו סברתי שאני זקוקה לתרופה כלשהי לא הייתי חושבת פעמיים, לדוגמה לאחרונה בגלל הדאגה אני נוטלת תוסף תזונה סידן, אם לא יועיל לא יזיק לי.
הגולם הזה, לצורך ההסבר סוג של דביל, כי תוכנת במגבלות הידע של יוצריו, הוא מציג מודל לא מציאותי של בריאות העצם של האישה ושיתכן בלבד לגבי מגזר נשים מוגבל, מי שעומדות בקריטריונים של הממוצע שהוא שיקלל מראש, ואינו נכון לגבי כלל האוכלוסייה. בקצור איננו כלי אבחנה מהימן.
הדעת נותנת שאם זה קורה לי (וקרה גם לאימא שלי ז"ל) אזי זה קרה ועדיין קורה גם לאלפי נשים אחרות (ידוע לי ממקור כלשהו שמדובר בכ- 100.000 נוטלי פוסלאנים בחלקם כבר לא בין החיים) ההבדל בכך הוא שלא לכולן יש את האומץ והכוח האישי לעמוד מול רופא ולסרב לאמץ את אבחנת הגולם ולהסביר לרופא שהגולם דפוק, זה מה שאני עשיתי.
כמו שכבר סיפרתי הרופאים ואפילו משרד הבריאות שלגלג עלי דוחים את דעתי, אבל אני מתעקשת שההיגיון שלי בריא וגובר , להלן חלק מהשגותיי:
1. אין סבירות לבדוק נשים מול ממוצע "צפיפות העצם" של נשים אחרות, כפי שהגולם מתוכנת, ניתן לכל היותר לבדוק כל אישה יחסית למצב האופטימאלי של עצמותיה, בכך אני טוענת שהשיטה הקיימת נכון להיום מראש פסולה ואסור שתמשיך ותשמש כלי לאבחון רפואי.
כמו כן הנני גורסת שלא כל אישה שלישית סובלת מדלדול העצם, הטיעון נובע או מחוסר יידע על תהליכי החיים, או ממניע זר כנראה של תעשיית התרופות.
כתוצאה נשים רבות מאוד נוטלות תרופות מסוכנות שהורסות את חייהן, בעוד שיכלו לחיות בריאות ולהיות מאושרות ולהזדקן בכבוד.
אני גם טוענת, על סמך הקשר שיש לי, במסגרת עבודתי, אל אוכלוסייה שבאמת חולה במחלות העצם, שאין אמת בפרסום שנשים סובלות שנים מרובות ולא מרגישות, זוהי נוכלות של בעלי אינטרס לגרור נשים לצריכת תרופות בעוד שהן יכלו להמשיך להיות בריאות.
אם משרד הבריאות לא ייעתר לבקשתי לסלק את הממצא הפסול שיש בתיקי הרפואי, כפי שביקשתי אעתור לערכאות, הנני טוענת שאין סמכות להיטפל לעצמותיי ולהדביק לי אבחנה שלקוחה מגולם דביל, ובכך להמשיך ולפגוע בי, זו לא תכלית הרפואה.
שימו לב, אני בריאה לגמרי, רקדנית בלט, לעת גילי מדריכה מעת לעת. אני גמישה יותר מנערות (שלא עוסקות בבלט קלאסי) אף פעם בחיי לא חוויתי כאבי עצמות, גב, צוואר וכיוצא באלה, אין לי גיבנת וגם לא עקמת, אינני סובלת משברים בכלל. כמו כן אינני נוטלת תרופות בכלל, אף פעם לא בחיי.
ברור שמדובר במכשור לא תקין שמטעה את הרופאים שמנסים בכל פעם מחדש לשכנע אותי ליטול תרופות מסוכנות, ואני מסרבת בצדק הטבעי שלי.
הבהרה: אני לא קיצונית, אם נניח כואבת לי שן ורופא השניים רושם לי אנטיביוטיקה, ברור שאני מקפידה לקחתה.. אילו סברתי שאני זקוקה לתרופה כלשהי לא הייתי חושבת פעמיים, לדוגמה לאחרונה בגלל הדאגה אני נוטלת תוסף תזונה סידן, אם לא יועיל לא יזיק לי.
הגולם הזה, לצורך ההסבר סוג של דביל, כי תוכנת במגבלות הידע של יוצריו, הוא מציג מודל לא מציאותי של בריאות העצם של האישה ושיתכן בלבד לגבי מגזר נשים מוגבל, מי שעומדות בקריטריונים של הממוצע שהוא שיקלל מראש, ואינו נכון לגבי כלל האוכלוסייה. בקצור איננו כלי אבחנה מהימן.
הדעת נותנת שאם זה קורה לי (וקרה גם לאימא שלי ז"ל) אזי זה קרה ועדיין קורה גם לאלפי נשים אחרות (ידוע לי ממקור כלשהו שמדובר בכ- 100.000 נוטלי פוסלאנים בחלקם כבר לא בין החיים) ההבדל בכך הוא שלא לכולן יש את האומץ והכוח האישי לעמוד מול רופא ולסרב לאמץ את אבחנת הגולם ולהסביר לרופא שהגולם דפוק, זה מה שאני עשיתי.
כמו שכבר סיפרתי הרופאים ואפילו משרד הבריאות שלגלג עלי דוחים את דעתי, אבל אני מתעקשת שההיגיון שלי בריא וגובר , להלן חלק מהשגותיי:
1. אין סבירות לבדוק נשים מול ממוצע "צפיפות העצם" של נשים אחרות, כפי שהגולם מתוכנת, ניתן לכל היותר לבדוק כל אישה יחסית למצב האופטימאלי של עצמותיה, בכך אני טוענת שהשיטה הקיימת נכון להיום מראש פסולה ואסור שתמשיך ותשמש כלי לאבחון רפואי.
כמו כן הנני גורסת שלא כל אישה שלישית סובלת מדלדול העצם, הטיעון נובע או מחוסר יידע על תהליכי החיים, או ממניע זר כנראה של תעשיית התרופות.
כתוצאה נשים רבות מאוד נוטלות תרופות מסוכנות שהורסות את חייהן, בעוד שיכלו לחיות בריאות ולהיות מאושרות ולהזדקן בכבוד.
אני גם טוענת, על סמך הקשר שיש לי, במסגרת עבודתי, אל אוכלוסייה שבאמת חולה במחלות העצם, שאין אמת בפרסום שנשים סובלות שנים מרובות ולא מרגישות, זוהי נוכלות של בעלי אינטרס לגרור נשים לצריכת תרופות בעוד שהן יכלו להמשיך להיות בריאות.
אם משרד הבריאות לא ייעתר לבקשתי לסלק את הממצא הפסול שיש בתיקי הרפואי, כפי שביקשתי אעתור לערכאות, הנני טוענת שאין סמכות להיטפל לעצמותיי ולהדביק לי אבחנה שלקוחה מגולם דביל, ובכך להמשיך ולפגוע בי, זו לא תכלית הרפואה.
