עוד על החלמה ובריאות
27/01/15 19:16
685 צפיות
אתמול הייתה הפגישה החודשית עם הדיאטנית שלי. האמת, לאור המצב לאחרונה הופתעתי לראות שלא עליתי במשקל, זאת למרות שבזמן האחרון אני מנוטרלת מפעילות גופנית וגם לא כל כך שמרתי לאחרונה על תזונה נכונה. באמת שאין לי הסבר לזה אבל טוב שזה כך. למרות זאת אני כן מנסה לחשוב איך בכל זאת לחזור לאכול בריא ומאוזן. "עקב האכילס" שלי בעניין הזה הוא בעיקר האכילה במסעדות. תמיד אני כותבת את זה וגם כותבת שאני שואפת לצמצם את תדירות האכילה במסעדות ולאכול יותר בבית, לא רק בשביל הבריאות אלא גם בשביל החיסכון הכספי. ובכל זאת איכשהו תמיד בסוף אני מוצאת את עצמי כן הולכת למסעדה כזאת או אחרת או שקורה שאני לא מספיקה להכין אוכל לעבודה אז קונה במהלך שעות העבודה בבית הקפה שליד העבודה (שלמען האמת בזמן האחרון הולך ומשתפר מבחינת ההיצע של מנות טבעוניות).
אולי האכילה המרובה במסעדות נובעת גם מאיזשהו שעמום מהדברים שאני יודעת להכין או שאולי בעצם זה לא שאני לא יודעת להכין, הרי הייתי באינספור סדנאות בישול וגם הרשת שופעת במתכונים.. אולי זאת פשוט עצלנות בלהשקיע כך שהתוצאה תהיה בסוף אוכל בריא וטעים כאחד. אני כותבת את זה ועדיין לא ממש יודעת איזה פתרון למצוא לזה. אולי פשוט לעשות תכנון מראש של מה אני הולכת לאכול כל יום ולא לחרוג מהתכנון הזה.
ולגבי הכאבים ובכלל תקופת ההחלמה, אתמול בפגישה עם הדיאטנית היא סיפרה לי משהו מעניין על מטופלת אחרת שלה שעברה ניתוח להוצאת כיס מרה. אותה מטופלת גם כן חשבה כפי שאני חשבתי לפני הניתוח שזה יהיה טיפול קל והכל יעבור חלק וכו' אבל בסופו של דבר היא סבלה מכאבים במשך חודשים ארוכים. בסופו של דבר היא עברה את זה וכבר הפסיקה לסבול מכאבים וכו' אבל זה נמשך חודשים.
היא סיפרה לי את זה כדי להגיד שלפעמים נדמה לנו שניתוח זה כמו בסרטים, נכנסים לחדר הניתוח, נרדמים ו-הופ יוצאים מהניתוח בריאים ושלמים (כמובן שגם אני לא חשבתי ככה אבל כנראה היא הגזימה בכוונה עם התיאור) כאשר בעצם בכל ניתוח גם אם הוא נחשב יחסית קל, יש תהליכים שהגוף עובר וזה לא כל כך פשוט כמו שחושבים ובשורה התחתונה לגבי המקרה שלי, גם אם התחילה פתאום תקופה קשה יותר של כאבים, אני צריכה לזכור שזה רק עניין של זמן ובסופו של דבר זה יעבור, גם אם זה ייקח זמן.
וכן, זאת בהחלט תזכורת חשובה כי מעבר לכאבים עצמם אני בעיקר סובלת לאחרונה מלא מעט חרדות ודאגות סביב העניין הזה, מה שמשפיע בעיקר על המצברוח וכל זה בהחלט לא מוסיף בריאות.
בעצם מאז הניתוח בחודשיים האחרונים אני כל הזמן בחרדות שאולי פה ושם עשיתי משהו לא נכון, אולי פעולה כזאת או אחרת שעשיתי גרמה לי איזשהו נזק וכו'. זה מצחיק שאני כותבת את זה עכשיו כי מצד אחד נדמה לפעמים שאני נזהרת אפילו יותר ממה שצריך ומצד שני הכאבים שאני סובלת מהם בשלושה שבועות האחרונים בהחלט נובעים ממאמץ יתר ומדברים שעשיתי ושהיה עדיף להמנע מהם. אולי זה גם נבע מהבילבול שהיה בחודש ומשהו האחרונים, כאשר מצד אחד רופא הנשים אמר לי כן לעשות ספורט ומצד שני התחילו להיות לי כאבים ורופא כירורג שהלכתי אליו אמר שזה עוד מוקדם מדי לעשות ספורט וכו'. אז אני חושבת שבאיזשהו אופן שניהם צודקים: כן הייתי צריכה לעשות ספורט אבל להיזהר שלא להגזים וזה מאוד קשה לשמור על האיזון הזה ועל הגבול שבין פעילות גופנית חיונית לבין מאמץ יתר.
גם היום היה איזשהו רגע של חרדה כאשר בעבודה ניסיתי לעשות קצת סדר עם החומר שהצטבר ולשבריר שנייה הרמתי שקית מלאה בניירות כך שלדעתי היא הייתה די כבדה. אחרי הפעולה הזאת, מבלי להרגיש שום דבר פיזי בגוף התחלתי להיכנס לסרטים שאולי לא הייתי צריכה לעשות את זה כי מה שרופאים כן אומרים לי כל הזמן זה להמנע מלהרים דברים כבדים. ואז השאלה היא האם אותו שבריר שנייה שהרמתי את השקית ומיד אחר כך "זרקתי" אותה באיזו פינה זה משהו קריטי? עד כדי כך הייתי בחרדות שקבעתי תור לרופא ליום חמישי רק כדי לבדוק אם לא נגרם נזק מהפעולה הזאת.
אבל עכשיו אם אני חושבת בהיגיון, אז כבר מזמן אמרתי לעצמי שלרופא אני אלך רק אם יש איזו תחושה פיזית "חשודה" ולא כי עשיתי איזו פעולה שלדעתי לא הייתה צריכה להיעשות. ובפועל גם אחרי הפעולה הזאת לא הרגשתי משהו חריג, לא היה שינוי בעוצמת הכאבים או משהו מעין זה כך שנראה בכל זאת די מוגזם כאמור ללכת לרופא רק כי אני חושבת שעשיתי משהו לא רצוי. גם כשאני כותבת את זה זה נשמע מגוחך.
מה שכן, בכל זאת להבא אשתדל כמה שאפשר להמנע מלעשות דברים לא רצויים, בייחוד בהרמת דברים כבדים שזה בפירוש מה שהרופאים חוזרים ואומרים לי להמנע ממנו והרי בדיוק בגלל זה אני עדיין עושה קניות באינטרנט..
והכי חשוב באמת להתאזר בסבלנות ולתת לגוף להחלים בקצב שלו, גם אם זה ייקח יותר זמן מהצפוי וממה שכתוב בכל מיני מקומות. לגוף יש את הקצב שלו.
אולי האכילה המרובה במסעדות נובעת גם מאיזשהו שעמום מהדברים שאני יודעת להכין או שאולי בעצם זה לא שאני לא יודעת להכין, הרי הייתי באינספור סדנאות בישול וגם הרשת שופעת במתכונים.. אולי זאת פשוט עצלנות בלהשקיע כך שהתוצאה תהיה בסוף אוכל בריא וטעים כאחד. אני כותבת את זה ועדיין לא ממש יודעת איזה פתרון למצוא לזה. אולי פשוט לעשות תכנון מראש של מה אני הולכת לאכול כל יום ולא לחרוג מהתכנון הזה.
ולגבי הכאבים ובכלל תקופת ההחלמה, אתמול בפגישה עם הדיאטנית היא סיפרה לי משהו מעניין על מטופלת אחרת שלה שעברה ניתוח להוצאת כיס מרה. אותה מטופלת גם כן חשבה כפי שאני חשבתי לפני הניתוח שזה יהיה טיפול קל והכל יעבור חלק וכו' אבל בסופו של דבר היא סבלה מכאבים במשך חודשים ארוכים. בסופו של דבר היא עברה את זה וכבר הפסיקה לסבול מכאבים וכו' אבל זה נמשך חודשים.
היא סיפרה לי את זה כדי להגיד שלפעמים נדמה לנו שניתוח זה כמו בסרטים, נכנסים לחדר הניתוח, נרדמים ו-הופ יוצאים מהניתוח בריאים ושלמים (כמובן שגם אני לא חשבתי ככה אבל כנראה היא הגזימה בכוונה עם התיאור) כאשר בעצם בכל ניתוח גם אם הוא נחשב יחסית קל, יש תהליכים שהגוף עובר וזה לא כל כך פשוט כמו שחושבים ובשורה התחתונה לגבי המקרה שלי, גם אם התחילה פתאום תקופה קשה יותר של כאבים, אני צריכה לזכור שזה רק עניין של זמן ובסופו של דבר זה יעבור, גם אם זה ייקח זמן.
וכן, זאת בהחלט תזכורת חשובה כי מעבר לכאבים עצמם אני בעיקר סובלת לאחרונה מלא מעט חרדות ודאגות סביב העניין הזה, מה שמשפיע בעיקר על המצברוח וכל זה בהחלט לא מוסיף בריאות.
בעצם מאז הניתוח בחודשיים האחרונים אני כל הזמן בחרדות שאולי פה ושם עשיתי משהו לא נכון, אולי פעולה כזאת או אחרת שעשיתי גרמה לי איזשהו נזק וכו'. זה מצחיק שאני כותבת את זה עכשיו כי מצד אחד נדמה לפעמים שאני נזהרת אפילו יותר ממה שצריך ומצד שני הכאבים שאני סובלת מהם בשלושה שבועות האחרונים בהחלט נובעים ממאמץ יתר ומדברים שעשיתי ושהיה עדיף להמנע מהם. אולי זה גם נבע מהבילבול שהיה בחודש ומשהו האחרונים, כאשר מצד אחד רופא הנשים אמר לי כן לעשות ספורט ומצד שני התחילו להיות לי כאבים ורופא כירורג שהלכתי אליו אמר שזה עוד מוקדם מדי לעשות ספורט וכו'. אז אני חושבת שבאיזשהו אופן שניהם צודקים: כן הייתי צריכה לעשות ספורט אבל להיזהר שלא להגזים וזה מאוד קשה לשמור על האיזון הזה ועל הגבול שבין פעילות גופנית חיונית לבין מאמץ יתר.
גם היום היה איזשהו רגע של חרדה כאשר בעבודה ניסיתי לעשות קצת סדר עם החומר שהצטבר ולשבריר שנייה הרמתי שקית מלאה בניירות כך שלדעתי היא הייתה די כבדה. אחרי הפעולה הזאת, מבלי להרגיש שום דבר פיזי בגוף התחלתי להיכנס לסרטים שאולי לא הייתי צריכה לעשות את זה כי מה שרופאים כן אומרים לי כל הזמן זה להמנע מלהרים דברים כבדים. ואז השאלה היא האם אותו שבריר שנייה שהרמתי את השקית ומיד אחר כך "זרקתי" אותה באיזו פינה זה משהו קריטי? עד כדי כך הייתי בחרדות שקבעתי תור לרופא ליום חמישי רק כדי לבדוק אם לא נגרם נזק מהפעולה הזאת.
אבל עכשיו אם אני חושבת בהיגיון, אז כבר מזמן אמרתי לעצמי שלרופא אני אלך רק אם יש איזו תחושה פיזית "חשודה" ולא כי עשיתי איזו פעולה שלדעתי לא הייתה צריכה להיעשות. ובפועל גם אחרי הפעולה הזאת לא הרגשתי משהו חריג, לא היה שינוי בעוצמת הכאבים או משהו מעין זה כך שנראה בכל זאת די מוגזם כאמור ללכת לרופא רק כי אני חושבת שעשיתי משהו לא רצוי. גם כשאני כותבת את זה זה נשמע מגוחך.
מה שכן, בכל זאת להבא אשתדל כמה שאפשר להמנע מלעשות דברים לא רצויים, בייחוד בהרמת דברים כבדים שזה בפירוש מה שהרופאים חוזרים ואומרים לי להמנע ממנו והרי בדיוק בגלל זה אני עדיין עושה קניות באינטרנט..
והכי חשוב באמת להתאזר בסבלנות ולתת לגוף להחלים בקצב שלו, גם אם זה ייקח יותר זמן מהצפוי וממה שכתוב בכל מיני מקומות. לגוף יש את הקצב שלו.
תגובות
עוד פוסטים בבלוג: החלמה והתחזקות
שנתיים וחצי אחרי
שוב אני חוזרת לכתוב אחרי המון זמן שלא כתבתי. כל כך הרבה זמן שאני רואה שכבר היו שינויים טכניים רבים באתר, אפילו הבלוג שלי...
קראו עוד
אחרי הרבה זמן שלא כתבתי
לא כתבתי כאן הרבה זמן ובהחלט יש עדכונים חדשים.
לצערי אני עדיין סובלת מכאבים במפשעות. אם כי בכל זאת היו התפתחויות בזמן...
קראו עוד
התמודדות והרגעה עצמית
היום הייתי בטיפול הפיזיותרפיה הלפני אחרון. כאשר הגעתי וגם קצת אחרי שיצאתי הייתי יותר אופטימית כי הרגשתי כבר קצת יותר טוב...
קראו עוד
התמודדות
מן הסתם עדיין סובלת מכאבים במפשעות ובאגן. כבר נכנעתי וביקשתי מרופא המשפחה הפניה למרפאת כאב. אחרי שעשיתי את כל הבדיקות הא...
קראו עוד
חלומות צלולים
בתקופות מסוימות בחיים שלי אני מתאמנת על הדבר הנפלא הזה שנקרא חלומות צלולים. חלום צלול פירושו חלום שהוא בעצם חלום רגיל שנ...
קראו עוד