ח' האמינו גלוטמט היא מעניינת שכן יש לה מספר פונקציות שונות. בלבלב היא משפיעה על פעילות תאי הבטא בייצור האינסולין ואילו במוח היא נוירוטרנסמיטר (מוליך עיצבי) מרכזי, אבל יש לה עוד פעילויות. מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת ג'נבה הראה איך המוח משתמש בגלוטמט לייצר אנרגיה וחשף קשרים בלתי צפויים עם שאר הגוף.    בניגוד לשאר רקמות הגוף, המוח אינו יכול לקבל אנרגיה מליפידים שהינם מקור אנרגיה מוביל בגוף. בגלל מחסום הדם-מוח (blood-brain barrier) המגן על המוח מרעלים ומפתוגנים הנמצאים בדם, גם הליפידים האלה לא יכולים לעבור. בנוסף, הרבה מרקמות הגוף יכולות לאגור גלוקוז על ידי הגדלת המסה שלהן אבל זה לא אפשרי במוח שעצמות הגולגולת מונעות את הרחבתו. במצב כזה שאין למוח אופציה לאגור מקור לאנרגיה, הוא תלוי באספקת גלוקוז שוטפת וזאת נשלטת על ידי הכבד.   כדי לחשוף את תרומתו של הגלוטמט, בחנו החוקרים את השפעת האנזים glutamate dehydrogenase על פעילות המוח. מוטציה של האנזים הזה (בגן Glud1) אחראית לסינדרום של היפר-אינסוליניזם שהיא מחלה קשה מלידה הפוגעת בו זמנית בלבלב, בכבד וגם במוח. הפגועים בפעילות הזאת סובלים מפיגור שכלי ויש להם גם סיכוי גבוה לאפילפסיה. החוקרים פגעו  אצל עכברים, בגן Glud1 והראו שבהעדר האנזים לא יכול היה מוח העכברים המוטנטיים להפוך גלוטמט לאנרגיה וזאת למרות שגלוטמט היה זמין במוח. בהעדר יכולת אספקת האנרגיה מהגלוטמט שבמוח, שולח המוח סיגנלים לכבד לספק לו יותר גלוקוז גם על חשבון רקמות אחרות בגוף. זאת הסיבה שהעכברים המוטנטיים הראו בעיות בצמיחה וניוון שרירי.   נראה שהמוח פועל בתאום זמן מדויק ואספקת האנרגיה חיונית לפעילותו התקינה. אם חלק מהאנרגיה חסר, המוח דואג לאספקה אליו ושאר הגוף סובל. לכבד אין ברירה שכן את עודף הגלוקוז שהוא צריך לספק למוח הוא יכול להשיג רק מרקמת אחרות כמו השרירים. מעניין מי הוליך את עליונות המוח?   המחקר התפרסם באוקטובר 2015 ב- Cell Reports    שאלתי את החוקר הראשי, פרופ' פייר מכלר, האם לדעתו יהיה כדאי לקחת גלוטמט כתוסף בריאות, הוא ענה שלדעתו לא, אבל שזה כן יכול להשפיע על הטעם הנה מה שאמר: Not really, but it would probably be worth studying effects of glutamate supplementation as it is currently done in Japan as taste enhancer