למחלת הטרשת הנפוצה טווח רחב של סימפטומים אפשריים אחריהם יש לעקוב. לרוב, רואים האנשים עם טרשת נפוצה את הנוירולוג מידי 3 חודשים, אך בזמן שבין הפגישות הסימפטומים יכולים להופיע, להשתנות ולחלוף. בכל ביקור מבצע הנוירולוג הערכה ולעיתים מתבצעות גם בדיקות נוספות במרפאה באותה נקודת זמן, אך עדיין חסר ידע לגבי אופי הסימפטומים והשתנותם בזמן שבין הבדיקות ומחוץ למרפאה. גם כאשר נשאלים המטופלים לגבי השתנות הסימפטומים לאורך התקופה, פעמים רבות שוכחים או שיש הטיה של המציאות בהתאם למצב הנוכחי (לרוב, אם מרגישים טוב הסימפטומים יתוארו בצורה קלה יותר וההפך). וכמובן שעם כל המקצועיות והרצון הטוב, יש גבול למספר הדגשים, אורך השיחה וכמות הבדיקות שניתן לערוך בביקור אחד.   כדי להתגבר ולפצות על כל הפערים שצוינו ישנו ניסיון להשתמש בטכנולוגיה כדי לאסוף את כל המידע החסר. הערכה המתבססת על מכשירי הסמארטפון כבר נבדקת למחלות נוירולוגיות אחרות כמו פרקינסון ושבץ, באמצעותם עוקבים אחרי הסימפטומים וגם עוזרים להתמודד עימם. המחקר הנוכחי בדק לראשונה לאורך שנה את פוטנציאל הסמארטפון בקרב אנשים עם טרשת נפוצה.   לטובת המחקר גויסו 38 זוגות משתתפים. כל זוג כלל אדם עם טרשת נפוצה ואדם בריא שחי איתו, אשר ישמש כקבוצת ביקורת מאותה סביבה. כל משתתף קיבל סמארטפון אשר הוטען בסט אפליקציות שהותאמו למחקר. האפליקציות תוכננו כך שיוכלו לבחון מגוון רחב של תחומים כגון, ראיית צבעים, קשב, יכולות קוגניטיביות ויאספו מידע על סימפטומים כמו עייפות ומצב הרוח. המבחנים במכשיר הסמארטפון כללו גרסאות אלקטרוניות למבחנים ושאלונים המקובלים להערכת אנשים עם טרשת נפוצה כמו  9-hole peg test (בוחן יכולת מוטורית עדינה), שאלון עייפות ושאלון תפקוד שלפוחית השתן.   במשך כל יום לאורך השנה (365 ימים בשנה), עלה באופן רנדומאלי אחד המבחנים או השאלונים והנבדקים ענו עליו. לנבדקים הייתה בחירה והם יכלו לא לענות על המבחן.   המידע שנאסף, לא רק שהשווה לקבוצת הביקורת או לנבדקים האחרים אלא גם למידע סביבתי שנאסף ע"י המכשיר החכם כמו השעה, הטמפרטורה או מספר שעות האור באותו היום.   בסופו של הניסוי, בתום השנה, נותרו רק 22 אנשים עם טרשת נפוצה ו- 17 בריאים שהתמידו. רוב האנשים שפרשו פשוט הפסיקו לענות על המבחן או השאלון שקפץ להם במכשיר מידי יום. ככל שנמשך הניסוי כך אנשים יותר התמידו והייתה פחות נשירה, מכיוון שרוב האנשים שפרשו עשו זאת בחודשים הראשונים. אנשים עם טרשת נפוצה שפרשו מהניסוי היו בדרך כלל עם בעיות ראייה וקשיים קוגניטיביים.   בתום הניסוי התוצאות היו חלשות מבחינה סטטיסטית בשל מספר הנבדקים הקטן, אך המחקר מראה את הפוטנציאל בקרב קבוצת נבדקים גדולה יותר. יהיה ניתן להצביע על דפוסים בבעיות בדחיפות שתן, השפעת שעות האור ביום על הקוגניציה ומצב הרוח, יתאפשר ניתוח הממצאים כתלות בשעה ביום בה נבדקו (מאוד רלוונטי לעייפות לדוגמה) וכו'.   העתיד כמעט כאן. נראה כי צריך עוד לשכלל את האפליקציות והמכשירים כך שיתאימו גם לאנשים עם קשיי ראייה, מגבלות קוגניטיביות ויהיו אטרקטיביים באופן כזה שיגבירו את ההיענות. הסמארטפון יכול לתת מידע רב לגבי השתנות הסימפטומים לאורך זמן והגורמים המשפיעים עליהם. עם זאת, כנראה ולא יהיה תחליף לבדיקות והמבחנים במרפאות מכיוון שאין לדעת באיזה מצב או אילו הסחות היו בזמן שהנבדק ענה על השאלון או ניסה לפתור מטלה קוגניטיבית. נראה שבעתיד הסמארטפון יהיה חלק מן המעקב אחר מטופלים עם טרשת נפוצה. הסמארטפון יצטרף וישלים, אך לא יחליף, את הבדיקות במרפאה ואליהם כנראה שיצטרפו גם מכשירי מדידה לבישים כמו מכשירים שינטרו את ההליכה, דופק, נשימה, חום הגוף וכדומה. כמובן שככל שיהיה ידע רב ומדויק יותר כך תגדל ההבנה לגבי מצבו של המטופל ויותאם לו טיפול טוב יותר. נושא זה בעיקר חשוב במחלה כמו טרשת נפוצה, בה הסימפטומים יכולים להשתנות מידי יום ואפילו כמה פעמים באותו היום.   לעת עתה קיימות אפליקציות העוזרות לנטר את הסימפטומים וההתקפים של טרשת נפוצה ואף הומלצו ע"י ארגון הבריאות העולמי כמו SymTrac™ (Neurol Neuroimmunol Neuroinflamm. 2015 Oct 15;2(6