חגית יקרה, הרגעים הללו מובנים ומוכרים לחולים כרונים רבים המתמודדים עם קשיים שונים ומשונים.
זה הזמן להיאחז בכל דבר אהוב ובכל אחד שרק ניתן
ציוץ של ציפור, צליל של מוזיקה, הורים, מרקם נעים שמיכה, זכרונות ודמיון.
חיבוק גדול.

צפיות 13 היי, אסור לך להכנס למרה שחורה וזה מה שאת עושה לעצמך. מה זה לא לקום בבוקר? צריך להגיד תודה שקמים בבוקר ליום חדש עם כל הקושי, להתלבש להתאפר ולצאת מהבית, לא לשבת בבית סתם.
יש מחלות קשות יותר. וקשה יש רק בלחם וגם את זה אוכלים. בבקשה ממך קחי את עצמך בידים.
 

שלום חגית

המחלה יכולה לייאש עד שאין יותר כוח. ברגעים כאלה טבעי לקוות שכל הקושי ייגמר. אך תחושות ומחשבות כאלו הן זמניות ואילו המוות הוא קבוע ובלתי הפיך. חשוב לא להיכנע לאותן מחשבות ולחפש אחר עזרה כדי שלא יתגברו. כל מי שמטפל בך צריך לדעת כי קיימות מחשבות כאלו כדי לעזור ולהוביל אותך לטיפול המתאים.

אני מקווה שנוכל להמשיך לעקוב אחרייך ולקרוא כיצד נחלצת מהייאוש והתחלת להרגיש טוב יותר ואם צריך גם נעזור בכך.
 

היי חגית, 
לא אוסיף על הדברים החכמים שנרשמו מעלי. 
אני רק מקווה שהרגשתך תשתפר בקרוב. 
לפעמים מה שעוזר לי כשיש מחשבות או רגשות שליליים זה למצוא עיסוק/עניין שבעל משמעות עבורי. 
דברים כאלו ממלאים את הנפש ואת הרוח. וזה מחזק ומוסיף ליום יום וגם מסיט את ההתמקדות בכאב ובקושי.
אולי תחשבי על משהו כזה, לא משנה אם זה קליל או פשוט. 
העיקר משהו שלך שמשמעותי ועושה לך טוב. 

תעדכני בבקשה אם חשבת על משהו ותרצי לשתף בזה.