כבר יותר מאלף שנים משתמשים בחומץ כמזון, שתייה, תרופה, מחטא או חומר משמר. מיצי פירות מותססים עם שמרים ליין שאותו ממשיכים להתסיס לחומץ עם חיידקי ח' אצטית. סוגי חומץ שונים נעשים מתפוחי עץ (חומץ סיידר), ענבים (חומץ בן יין או בלסמי), שעורה (חומץ בירה), סוכר ועוד, החומץ הלבן עשוי מאלכוהול מהול. חומץ שימש כתרופה עממית למצבים שונים כמו הרזיה, יתר לחץ דם, התכווצויות שרירי רגליים, דלקות פרקים, מניעת סרטן, עקצוצי מדוזות וגם יבלות. לפני עידן התרופות היה החומץ גם תרופה בייתית לטיפול בסוכרת. ואז החלו לחקור מדעית את השפעות החומץ. כבר ב-1988 הראו חוקרים מיפן שחומץ הוריד תגובת אינסולין אצל 7 מתנדבים בריאים. ב- 1995 הראו שאצל 5 משתתפים שאכלו לחם + סלט עם חומץ (ללא מלח) היתה תגובה גליצמית מופחתת והיו עוד מחקרים עם מעט משתתפים בריאים שהראו ירידה בתגובה הגליצמית אחרי האוכל. ההצעה למנגנון הפעולה היתה – עיכוב בהתרוקנות הקיבה.   שני מחקרים עם חולי סוכרת1 הראו ששתיית חומץ תפוחים לפני הארוחה אכן תרמה לעיכוב ההתרוקנות מהקיבה וכמות האינסולין שנדרשה אחרי הארוחה (שהכילה לחם) היתה כ-20% פחות מהכמות שבשתיית רק מים לפני הארוחה. עוד מחקרים (לא הרבה) הראו אפקט היפוגליקמי של חומץ עם סוכרתיים2 ועם טרום-סוכרתיים (עמידות אינסולין) אבל עם מעט נחקרים. החומץ אכן הוריד את רמות האינסולין והגביר את קליטת הגלוקוז על ידי שרירים אחרי ארוחה עתירת פחמימות, אבל לא נראתה השפעה אחרי ארוחה דלת פחמימות. בניגוד להשפעת החומץ אחרי הארוחה, לא נמצא אפקט כזה של הורדת גלוקוז כשנתנו למתנדבים לשתות משקה עם 75 גרם סוכר. מהמחקרים הלא רבים שפורסמו אפשר להסיק שמתן חומץ לפני הארוחה יכול להוריד את רמות הסוכר שאחריה ב- 20%-33% תלוי בעומס הסוכר בארוחה.   כמויות גדולות של חומץ יכולות להציק לקיבה וגם לגרום לבחילה ואף נזק לאמייל השיניים. ההמלצה 1-2 כפיות חומץ מהול במים פעמיים ביום ועדיף להוסיפו לרוטב הסלט עם שמן זית. וכמובן, כשמוסיפים חומץ באופן קבוע, חשוב לבדוק את רמות הסוכר ולהתאים את רמת התרופות כדי להימנע ממצבים היפוגליקמיים.  מאמרה והפניות המחקר של הרוקחת Andrea G. Scott, PharmD, MPH בסרטון הקצר, הרצאתו של ד"ר מיכאל גרגר – מנגנוני החומץ ותופעות לוואי  יותר סוכר לשריר ופחות לדם אחרי שתיית חומץ אצל סוכרתיים2J Diabetes Res. 2015; 2015: 175204