זו הפעם השנייה, בה אנחנו מקיימים את הסדנה "חינוך לבריאות" במרכז לטרשת נפוצה בבית החולים שיבא. הסדנה אשר מיועדת למתמודדים עם המחלה, לראשונה, נפתחה גם לבני המשפחה הקרובים, הרוצים גם הם ללמוד איך לעזור ליקירם להתמודד עם המחלה. זוהי סדנה פורצת דרך שנולדה מתוך הכרה וטיפול רב שנים בחולי טרשת נפוצה, אשר זקוקים לליווי תומך ומקיף עם גילוי המחלה, ומעוניינים במידע לגבי מהלכה ועל הדרכים בהם ניתן לטפל בה.

 
בטרשת נפוצה, קיימת חשיבות לטיפול תרופתי מתאים וראוי. אולם, מאחר וזוהי מחלה כרונית, אוטואימונית, בה הגוף תוקף את המערכת החיסונית ישנה גם חשיבות גדולה לטיפול מקיף- הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית, פיזיותרפיה, ליווי של פסיכולוג וצוות רפואי-נוירולוגי. את המפגש אנחנו מקיימים אחת לשבוע לכשלוש שעות. במסגרת מפגשי הסדנה ניתנות הרצאות עם צוות המרכז המשלב רופאים, פסיכולוג, תזונאית, מאמנת כושר ופיזיותרפיסטית. לשמחתנו, הפעם פתחנו את הסדנה עם 24 משתתפים, כאשר 17 מתוכם הם חולים והיתר בני משפחה. המשתתפים בסדנה הם מאובחנים חדשים.
 

בכדי להבין את החשיבות של הסדנה, פריצת הדרך בקיומה והחדשנות שבה, כל אחד מחברי הצוות יביא את הזווית שלו לטיפול בטרשת נפוצה, וכן יסביר כיצד הוא פועל במסגרת הסדנה:  
 

ד"ר שחר שלי, מתמחה במחלקה הנוירולוגית בתל השומר:
"אני מאמין שמטופלים הלוקים בטרשת נפוצה, במיוחד אלו שרק לאחרונה גילו את המחלה, סובלים מסיבות שאת רובן אפשר למנוע: סבל נפשי, הדחקה ובלבלול. כל אלו עשויים לנבוע מחוסר הידע אודות המחלה והקושי להתעמת עם המציאות החדשה. מטופלים אלו לא פעם חווים אנרגיות שליליות שמונעות מהם להתקדם, ולהתפתח לאחר הגילוי. את אותן אנרגיות הייתי רוצה שיתרגמו וירתמו עבור שינוי חיובי בחייהם, חלק מזה, ועוד הרבה יותר- היא מהות הסדנה. לסדנה פרספקטיביות רבות, אך החשובה ביניהם היא  העובדה הפשוטה שיש מכנה משותף למטופלים, מסגרת בה כולם אובחנו בתקופה האחרונה ונמצאים עדיין בשלבי ההכחשה של המחלה. בקרב מרבית חולי הטרשת, עם גילוי המחלה עולות שאלות והספקות צפים. הם אינם יודעים מה צופן להם העתיד. פרספקטיבה נוספת היא להכיר להם את תיאוריית ה"מגן", מ- מוח, ג- גוף, נ- נפש. זהו משולש קדוש, ובסדנה אנחנו מסבירים איך כל אחת מצלעות המשולש תורמת ומתורגמת בהתמודדות עם הקשיים השונים המלווים את המחלה. החיבור בין הגוף, לנפש והשכלה באותו תחום מאחד כמה קצוות בהתמודדות עם המחלה. גוף- מה שהמטופל צריך להכיר מבחינת צרכים פיזיים פיזיולוגים, האם הוא אוכל בריא? האם הוא סובל מעודף משקל? האם הוא פעיל גופנית? ועוד. כמו כן, בסדנה אנו רוצים להגביר את תחושת המסוגלות בקרב המטופלים, וזאת על ידי כך שאנו מראים להם שהם מסוגלים לעשות דברים שלא חשבו שהם ברי ביצוע. הנפש- מסתוריה רבים על הגלוי. בכלל, לרוב בני האדם קשה להתוודע ולהישיר מבט למול נפש החולה. על אחת כמה וכמה כך מרגישים מטופלי טרשת שעתידם וגורלם נגזר עליהם מראש. לתחושה זו יש השפעה נפשית אדירה, ולכן, הסדנה מהווה גם תמיכה עבורם. המוח- האינטלקטואלי בלעדיו שתי הצלעות האחרות לא מתקיימות. קצרה היריעה מלהסביר, אך מדובר בפן החינוכי, בו אנחנו מסבירים על המחלה; אני מלמד אותם את הטריקים הקטנים של המוח שלנו, ואיך הוא מונע מאתנו לפעמים להשיג את הדברים שאנחנו דווקא הכי רוצים בעולם. בנוסף, יש הרצאות מסודרות על אמצעי טיפול חדישים, השפעות הטיפול, שיפור תסמינים קיימים ועוד".
 

שרון אברך שזיפי, מאמנת כושר:
"הספורט חשוב לכולם, אך מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, מראים בצורה מובהקת כי הפעילות הגופנית עשויה לשנות את מהלך מחלת הטרשת הנפוצה בצורה ניכרת. המשתתפים בסדנה, הם אנשים שהמחלה "תפסה" אותם באמצע החיים, וביניהם כאלו שלא הקפידו על פעילות גופנית. חשיבות הפעילות הגופנית לחולי טרשת טמונה בעובדה- כשהגוף חזק יותר הוא מסוגל להתמודד עם המחלה, על התקפיה, בצורה טובה יותר. לדוגמא, שרירי ליבה חזקים תורמים ליציבות רבה יותר, גוף ושרירים חזקים יותר, יסייעו להתמודד עם נוקשות בגפיים, שתיהן בעיות המאפיינות חולים רבים בטרשת נפוצה. כמו כן, פעילות גופנית מסייעת לשיפור מצב הרוח והדימוי העצמי. בסדנה אני נותנת להם כלים לפעילות גופנית נכונה ובריאה, אותה יוכלו ליישם לאורך כל השבוע ובמהלך החיים היומיומיים. מאחר ולא כולם באותה רמה פיזיולוגית, אנחנו מנסים להפיק את המרב מהשיעור המשותף על ידי חלוקה לשתי קבוצות וליווי של פיזיותרפיסטית מנוסה. מטרת הפעילות הינה לשפר למשתתפים רכיבי כושר גופני כגון: כוח, גמישות, סיבולת, מערכת שיווי המשקל וחיזוק שרירי ליבה. בסדנה אנחנו רוצים להדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית בכלל ולחולים בטרשת נפוצה בפרט, וכן, להוכיח להם כי יש בידיהם היכולת להשפיע על מהלכה של המחלה".
 

דליה ניצני, פיזיותרפיסטית ומנהלת הפיזיותרפיה במרכז לטרשת נפוצה בבית חולים שיבא:
"כשהתחלתי את לימודי הפיזיותרפיה לפני 44 שנים, משמעותה של טרשת נפוצה הייתה לשכב במיטה. בזמנו, לא ידעו כיצד לטפל באנשים החולים בטרשת נפוצה. היום, כשהמודעות למחלה עלתה, ואמצעי האבחון השתכללו ניתן לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים ולעכב את הידרדרותה. בעניין זה, הסדנה מהווה פריצת דרך, וזאת מאחר ובראשיתה של המחלה האנשים החולים בטרשת יכולים לרכוש את כל הידע הרלוונטי עבורם, וכן לקבל את הכלים הטובים ביותר להתמודדות עמה. מטרות הטיפול הפיזיותרפי לאנשים החולים בטרשת נפוצה נקבעות על פי ההערכה שמבצעים בקבלה לסדנה יחד עם המטופל. כפיזיותרפיסטית אני מלווה את המשתתפים בסדנה במהלך הפעילות הגופנית. בזמן הריצה או ההליכה ניתן לזהות ליקויים פיזיולוגיים, אליהם המשתתפים לא שמים לב במהלך היומיום. לאחר זיהוי הבעיה, ניתן לתת למטופל מספר תרגילים וטיפולים אשר ישפרו את תפקודו הפיזי. המוטו שלי הוא: "הפעילות משקמת- וחוסר הפעילות מנוונת", זה עוד יותר נכון עבור אנשים החולים בטרשת. עליהם לדעת כי אין להם להתייאש, טיפול מכוון ויעיל עשוי להוביל לעצמאות".
 

רועי אלוני, פסיכולוג שיקומי:
טרשת נפוצה מאובחנת לרוב בגילאי 20-40, זוהי תקופה של התפתחות בחיים סביב לימודים, עבודה, זוגיות, משפחה והורות. חוסר הוודאות בהתמודדות עם מחלה שהתסמינים שלה אינם צפויים מראש, מצריכה תהליך של הסתגלות, כאשר התגובה הראשונית היא תחושה של חשש ופחד; "מה יהיה?", "מה זה אומר על מי שאני?", "למי מספרים?" "ואיך מספרים?". מצב זה מעמיד את האדם בתהליך הסתגלות למצב החדש, בו הוא מתמודד בתחילה עם תחושות רגשיות כדוגמת כעס, תסכול וחוסר אונים ("למה דווקא אני?"). בהמשך, אט אט מתווספת גם ההבנה של המצב החדש והחזרת תחושת שליטה על החיים. 
בסדנא אנו מלווים את תהליך ההסתגלות של מטופלים שאבחנתם חדשה, ומכירים את דרכי ההתמודדות האישיים של כל מטופל. אנו מאפשרים להם ללמוד אחד מהשני, ומהניסיון שנוצר במרכזנו בעבודה פסיכולוגית עם מטופלי טרשת נפוצה. המפגשים הקבוצתיים מאפשרים את שיתוף החוויות והלבטים, ומחזקים מאוד את תחושת ה"ביחד" בהתמודדות עם מחלה כרונית. המסר שלנו הוא ללמוד לחיות עם המחלה ולא את המחלה – "כאשר מתרחשת רעידת אדמה, ישנו זעזוע גדול, אך אט אט האדמה נרגעת ומתחילים לשקם את מה שנפגע, ולבנות זאת מחדש, מתוך הבנה טובה יותר של מה צריך כעת".
 

דנייל חרמון, דיאטנית קלינית:
בעקבות הטיפול בחולים בטרשת נפוצה, גיליתי כי ישנם מחקרים והוכחות מדעיות לקשר שבין מזון לדחיית ההתקפים של המחלה, ושיפור איכות החיים של החולים. מטרת המעקב שלי אחרי מחקרים אלו הינה לבדוק האם יש תזונה מיטבית שתעכב את המחלה ותסמיניה. כיום, אנו יודעים שתזונה אנטי-דלקתית עשויה לשפר את איכות חייהם של החולים, ולכן בסדנה אני מלמדת על תזונה מהסוג הזה. תזונה אנטי דלקתית כוללת מזונות נוגדי חמצון, המבוססים על מזונות מהצומח; פירות, ירקות, עשבי תיבול, כורכום, אומגה 3 ועוד. במקביל למאכלים אלו,  ישנה חשיבות להימנעות ממזונות היוצרים דלקת, כגון: שומן טרנס, שומן מן החי, בשר אדום ועוד. בעיניי, חשיבותה של הסדנה מתבטאת בכך שאנחנו מאפשרים למשתתפים גישה למידע וידע מבוסס. צוות הסדנה גילה כי מרוב מידע המסתובב על המחלה הם מבולבלים, וזאת בעיקר בשלבים הראשונים של המחלה. תפקידי להעביר להם את כל המידע החדשני שיש לי על תזונה וטרשת נפוצה. בכך, אני מצליחה להוציא אותם מחוסר האונים, ולתת להם כיוון נכון לתזונה נכונה ובריאה שתאפשר לעכב את התפתחות המחלה כמה שיותר".