://soundcloud.com/reshet-bet/7esntqahבמשך שבוע אסרו עליה ביקורים שלנו ולקחו לה את הטלפון. סיממו אותה לחלוטין, היא זרוקה כל היום במיטה ברמה שהיא לא זוכרת כלום. היא הרגישה שהכדורים האלו מוחקים אותה לחלוטין. היא לא זוכרת שום דבר ממה שקורה שם, היא לא מקבלת שום טיפול אחר, רק כדורים. קשרו אותה במשך 19 ימים, בידיים, ברגליים ומעל החזה, מה שנקרא קשירת שש, כדי שלא תוכל לזוז בכלל. למה? בתור עונש. היא אישה אחרי אירוע מוחי, על כסא גלגלים, עם פגיעה ביד, שניסתה להתאבד. זהו. בחיים לא היתה אלימה לאיש. הצוות לועג לה, צוחק עליה "את רוצה להתאבד?", "בא לך למות היום?, אם לא ניתן לך סיגריות תתאבדי?" הלב שלנו נשבר. מענישים אותה כי היא לא מוכנה לקחת את הכדורים, אז החליטו שלא נותנים לנו ביקורים ולקחו לה את הנייד. הרופאה מסבירה לי שהיא לא מצייתת לכללים של המחלקה אז צריך לחנך אותה בזה שמענישים אותה. לחנך אותה? בענישה? מה זה? אנחנו חייבים להוציא אותה משם, כי אם לא, פשוט נאבד אותה! וזה יכול לקרות לכל אחד". את המונולוג שובר הלב הזה שמענו הבוקר מ"טלי", קרובת משפחה של "ריקי", שמאושפזת במחלקה הסגורה א1 בבית החולים שער מנשה. אותו בית חולים שם מאושפז גם דניאל בבידוד, זה יותר מארבעה חודשים. אותו בית חולים אותו מנהל פרופ' אלכס גרינשפון שביקש להוציא צו הרחקה לעיתונאי רן רזניק ולאמו של דניאל. "ריקי" עברה אירוע מוחי ובעקבות זאת, התמוטטה נפשית וניסתה להתאבד. היא מעולם לא הפגינה אלימות כלפי איש ואין לה עבר של מחלת נפש מאובחנת ובכל זאת הוחלט לאשפז אותה בכפיה. "טלי" ומשפחתה פנו לשר הבריאות יעקב ליצמן במכתב בו הם מפרטים את כל מה שעברה "ריקי" במהלך האשפוז שלה. וכך היא מסכמת: "לקחת אדם שממילא עבר אירוע מוחי שאנחנו יודעים שזה פוגע בתיפקוד ולפעמים גם בנפש ועוד אחרי כל מה שעבר ולגרום לו לשקוע יותר זה מאוד קל, אבל לפי הבנתי המקום אמור לשקם. אני לא רואה שום שיקום שקורה שם. אני רק רואה שמנסים לדרדר את מצבה של אחותי כי היא פיקחית. וכי היא רואה הכל ועונה על הכל אז מתנקמים בה. אני לא אתן שיתנקמו בה ואנחנו נעזור לה ונעזור לשקם אותה כמו שצריך וכמה שצריך". לידי מערכת סדר יום ורן רזניק הגיעו עדויות וטענות קשות על הנעשה באותה מחלקה בבית החולים שער מנשה. על קשירה כענישה, קללות ולעג שמוטחים בחולים, מניעת ביקורים ולקיחת טלפונים ניידים ממטופלים כענישה. כאילו היה זה בית סוהר ולא בית חולים לנפגעי נפש. רזניק הביא הבוקר פרטים על מקרה נוסף, מזעזע לא פחות: מטופל בשער מנשה הושם בבידוד בחדר מרופד, (חדר שאין בו דבר, גם לא חלון, פרט לריפוד על הקירות, חדר שהמטרה שלו היא בידוד לשעות ספורות בלבד) במשך 16 ימים. ע"פ העדויות שהגיעו אלינו, המטופל נאלץ לעשות את צרכיו בחלק מהזמן בחדר עצמו, שהעלה כמובן צחנה קשה. אם אתם שומעים את הדברים ואומרים לעצמכם, "לא יכול להיות, זה לא קורה כאן, אצלנו, בישראל 2016", אז כן. זה קורה. המטופל שוחרר מן הבידוד זמן קצר לאחר שפרסמנו כאן לראשונה את הבידוד של דניאל בשער מנשה. ומה אומרים במשרד הבריאות? "המקרים הפרטניים אשר צויינו יבדקו לעומק ע"י משרד הבריאות. עם זאת לא מוכרות טענות אחרות, דומות, על המחלקה האמורה ותלונה ספציפית אינה מעידה על כלל עובדי המחלקה או המערכת". הנה השיחה הבוקר בסדר יום עם רן רזניק כתב ופרשן בכיר לבריאות בישראל היום ועם "טלי", קרובת משפחתה של "ריקי". https://www.facebook.com/?ref=tn_tnmn