מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הבלוג של ערן ברקוביץ - מאחורי הנפש

30/10/16 9:48
3794 צפיות
קשר לא עולה כסף
דניאל כהנמן (זוכה פרס הנובל הישראלי) ואנגוס דיטון פרסמו ב- 2010 מחקר פורץ דרך על הקשר שבין עושר לאושר. בניגוד להנחה הרווחת שככל שהאדם אמיד יותר כך יהיה מאושר יותר מצאו החוקרים, שאכן עניים פחות מאושרים, אך ישנו רף שמעליו אין המשכורת והנכסים מוסיפים על האושר. הם אפילו הגיעו לרף השכר בארה"ב וטענו שמעל 75,000 דולר בשנה, אין תוספת העושר מוסיפה לאושר. ההנחה הפסיכולוגית היא שברגע שניתן לענות על כל הצרכים הבסיסיים , התחום הכלכלי לא יגרע ולא יוסיף ליכולת להיות מאושר.

להיות מאושר, לצאת מהדיכאון, לשפר את היחסים המשפחתיים, הזוגיים, הבין אישיים, אלו מטרות טיפוליות שכיחות שאדם מציב כשמגיע לטיפול פסיכולוגי. המחקר והניסיון בשטח מראים שכדי לשפר את מצב הרוח ואיכות היחסים, על המטופל להיות יותר מעורב בפעילות ואינטראקציות חברתיות. בעבר הניחו שכאשר יהיה שיפור במצב הרוח וביכולת להיות בקשר נצפה ביותר אינטראקציות ויציאה מן הבית, אך כיום ברור שהקשר הוא דו-כיווני. מי שיצליח, למרות הקשיים או המגבלות שחווה, לצאת ולהיות מעורב ירגיש יותר טוב, האינטראקציות החברתיות והבין אישיות שלו יהיו איכותיות יותר ויכולתו ליצור ולשמר אינטראקציות כאלו ישתפרו.


בשנים האחרונות, אני שם לב שקיימת תפיסה לפיה יציאה מהבית ואינטראקציות חברתיות תלויות ביכולת הכלכלית. כאשר אני מציע להזמין, ליזום ולצאת, יוקר המחיה והקושי הכלכלי עולים והנה כמה דוגמאות:

"אתה יודע כמה כסף עולה היום לצאת לדייט, אתה צריך להזמין אותה ולשבת במקום יפה, ובהתחלה זה גם כמה פעמים בשבוע, זה המון כסף..."

"כל יציאה עם הילד יוצאת איזה 200 ₪, אם מסתובבים בקניון צריכים לקנות משהו קטן, או לשלם על הכניסה למשחקיה, ואז ירצה גלידה וכבר יצאנו אז נשב לאכול משהו בחוץ, בלי שאני מחשיבה את הדלק והחניה..."

"פעם הייתי ספורטאי ואני מת לחזור לזה, אני יודע שזה יעשה לי טוב. ואתה יודע מה, גם לא צריך איזה חדר כושר מפואר ב- 350 ₪ לחודש. אבל היום גם הספורט הכי זול הוא יקר. אפילו אם אתחיל לרוץ, אתה צריך לפחות נעליים נורמאליות, את החולצה שלא סופגת זיעה, מכנסיים ואם אתה רוצה להיות רציני גם את השעון שמודד דופק – אין לי כסף לכל הדברים האלה".

"רוצה לשבת עם החברים, אבל אז קובעים באיזה מקום, פותחים שולחן, כל אחד מזמין כמה כוסות ואיזה משהו קטן לאכול, זה לא זול. אני לא יכול לשבת ולא להזמין, אז כבר לא הולך..."

"איך אני יכולה להגיד לבעלי שנצא להתאוורר עם כל החובות האלה, אפילו הבית קפה הכי מסכן ותזמין את הפסטה הכי זולה, החשבון ייצא מעל 150 ₪ שאין לנו"

אלו משפטים שחוזרים על עצמם בגרסאות שונות ואני ממש יכול להבחין שככל שהשנים עוברות אני שומע אותם יותר. מבחינה פסיכולוגית לפעמים המגבלה הכלכלית היא רק אמירה שמאחוריה מסתתרים קשיים ומניעים אחרים שעלינו לגלות מהם במהלך הטיפול. אך בזמן האחרון, ברוב המקרים, אני מגיע למסקנה שישנו תהליך חברתי שבו תרבות הצריכה שכנעה את רוב הציבור שצריך לשלם כסף כדי לצאת מהבית ולהיות באינטראקציה עם אחרים. הנושא מטריד מכיוון שהתפיסה הזו מסכנת את הבריאות הנפשית והגופנית, שכמובן קיים קשר הדוק ביניהן. כדי שאנשים יהיו מאושרים יותר, חסינים מפני דיכאון, עליהם לצאת מהבית, לעסוק בפעילות גופנית וליצור או לתחזק קשרים בין אישיים; זוגיים, משפחתיים, חבריים – כולם חשובים.

ממתי צריך להיות עשיר כדי לצאת עם הילד? מי קבע שצריך להזמין ולשלם כדי להיפגש או להכיר אנשים?

אני זוכר מקרה שבו בתחילת יום הטיפולים הגיע אליי גבר, עמו כבר נפגשתי מספר שבועות. הגענו לכך שלאחר כל האכזבות הוא בשל, שהצרכים והחסכים בחייו מכוונים לכך שרוצה בזוגיות. למרות ההבנה והנכונות תיאר כיצד המחסום הכלכלי מונע ממנו לחזור ל"עולם הדייטים". באותו היום, לאחר כמה פגישות נכנסה אליי אישה בת גילו. והיא מספרת לי איך נמאס לה שמזמינים אותה למקומות מפוארים ומנסים להרשים אותה עם כסף. "זה בכלל לא מעניין אותי, שיבוא הגבר החכם והרגיש, שנלך ביחד, נשב על ספסל ונדבר. מי צריך את המקומות הפלצניים האלה ואת כל האנשים מסביב". הרגשתי שהיא מדברת על המטופל שרק ראיתי, חשבתי לעצמי שחבל שהפגישות שלהם לא צמודות ואולי היה סיכוי שהיו נתקלים אחד בשני במסדרון. את הפנטזיה הזו לא אוכל לממש כי מגבלות הסודיות וכללי האתיקה של הפסיכולוגים מונעים זאת ממני ובצדק.

אם רק היה מאמין שהיא קיימת ואפשר להגיע אליה. אם האימא הייתה מבינה שמה שהילד באמת צריך זה את הזמן ביחד ולא הג'אנק פוד שכנראה רק מזיק לו.

אני לא תמים וחושב שפוסט אחד יכול לשנות תרבות ואווירה של תקופה. אולי (ברוח התקופה) צריך לפנות למשרד פרסום שיעזור להעביר את המסר הכל כך פשוט: קשר בין אנשים לא עולה כסף!
 

תגובות

אדמונית-1
02/11/16 23:24

איזה כיף לקרוא את הדברים.
ערן היקר , אתה פשוט החזרת אותי עם מחשבותיך לתקופת הילדות .
היינו נפגשים, משחקים, מטיילים והחיים החברתיים היו כל כך תוססים, 
מי אמר שצריך תמיד כסף בכדי ליהנות? או כל כך הרבה כסף? לא היה לנו הרבה בבית אבל היינו מאושרים כי היה לנו מספיק לא היו דרישות מוגזמות והסתדרנו וכמו שכתבת ,הבילוי שלנו היה מבוסס על חיים חברתיים מחוץ לבית אבל בלי הרבה כסף, לא היה פלאפון ומחשב והיו תקופות גם בלי טלויזיה והיציאה מחוץ לבית אכן שמרה על מצב רוח טוב
הלכנו והתעמלנו עם נעלי ספורט? הצחקתם ...ריצה והליכה היו עם נעלים או סנדלים ( אם אתם זוכרים את הסיפור של אמיל זאטופק שבאחת האולימפיאדות לפני שנים ביקשו ממנו לרוץ כדי שיהיה מסלול ריצה מלא, הוא היה עני, רץ עם נעלים גבוהות כי לא היה ספורטאי ולא התאמן מעולם אבל הוא ניצח את כולם גם בלי בגדים מנדפי זיעה).
היום יש הכל ואין קשר למצב הכלכלי, עני כעשיר מחזיקים פלאפון, מחשב וכן הלאה , האחד משוכלל יותר והאחר פחות אבל שניהם עונים על הצרכים החומריים, אבל מאידך גורמים לפגיעה בקשר החברתי הישיר בין בני אדם

 

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.

עוד פוסטים בבלוג: הבלוג של ערן ברקוביץ - מאחורי הנפש

סלמה בלייר פורשת מ"רוקדים עם כוכבים"
בלייר המאובחנת עם טרשת נפוצה השתתפה בתוכנית ונאלצת לפרוש בעקבות המלצת הרופאים
קראו עוד
כמה מילים על חייו ומותו של רוני פינקוביץ' שבחר בהמתת חסד
בשבוע שעבר פורסם שהשחקן והבמאי רוני פינקוביץ', שהתמודד עם טרשת נפוצה מזה למעלה משלושה עשורים והיה מרותק לכיסא גלגלים...
קראו עוד
מיזם מעניין למטופלי טרשת נפוצה בתקופת הקורונה
תקופת הקורונה שעברה, וכנראה זו שהולכת עוד לבוא פוגעות ברצף הטיפולי והשיקומי של המטופלים לכן יש למצוא פתרונות להמשך התוכנ...
קראו עוד
בחירות 2019 – הכל זה מלמעלה
שלום לכולם,למי שלא מכיר אני ערן, פסיכולוג רפואי, ולאורך השבוע פוגש באנשים רבים במסגרות שונות, בנוסף גם מנגיש מידע רפואי ...
קראו עוד
השחקנית סלמה בלייר מדברת על מחלת הטרשת הנפוצה
ישנם מספר מפורסמים עם טרשת נפוצה שמעלים את המודעות למחלה, אך מעולם לא ראיתי אדם עם טרשת נפוצה מתראיין תוך כדי התקף. עם ק...
קראו עוד