מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהזכויות חולה לבקש מרופא הפניה לבדיקה נוגעות לבעיות בחוט שדרה.

זכויות חולה לבקש מרופא הפניה לבדיקה נוגעות לבעיות בחוט שדרה.

26/09/15 14:51
6 תגובות

פרופסור יקר, אתה ציינת " למתן אנטיביוטיקה יש הצדקה רק אם יש עדות לתהליך זיהומי פעיל בחוליות או בדיסק, שיש יסוד להניח שנגרם ע"י חיידק רגיש לאנטיביוטיקה".

עיקר שאלה: הרי להבחין את קיים צורך לריפוי אנטיביוטי צריך לעשות בדיקה.
אם יש בעיה צריך שייבדקו. – במצבי עכשיו, לפי בדיקה CT קיים מצב חמור גס של עצמות ++ תלונות של חולה.
שאלה:
1. אם זה די - בקשה של חולה לבדוק על רגישות של חיידק לתרופה, כדי שרופא יפנה לבדיקה??
2. איך עושים בדיקה: לפי בדיקות דם, או לפי דגם ביופסיה.
3. איפה עושים בדיקה? במכבי שולכים נדמה למעבדות בנס ציונה.. – זה אקטואלי??

לפי הבנתי לאדם יבול להיות הרכב בעיות, כאשר יש לו מצב תהליך ניוון חמור גם, כמו אצלי וגם לסבול מי קיים חיידק. מבחינה היגיון סבל אחד לא שולל קיומו של חיידק סמוי..

שאלה: מה צריך לעשות כדי להסיג בדיקה על רגישות של חיידק??
אם בקשה זה כוללת זכות חולה לפי חוק זכויות חולה?

בעיה שבק"ח' מכבי מונעים לשלוח לבדיקות בבית חולים מטעמים כלכליים.
יש לי ביטוח זהב. וזה לא עוזר..

תודה מראש על הסברים...


תגובות

פרופ--עמירם-כ-ץ
מומחה כמוני
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
02/10/15 16:31

נראה לי שהבעיה איננה מניעת זכויות מטעמים כלכליים, כי אם ראיה שונה של הגישה לטיפול בבעיה שאתה מתאר. הטעמים הכלכליים, אגב, אינם נובעים מתאוות בצע של מישהו בקופה, כי אם מהרצון להשתמש בצורה המועילה ביותר באמצעים שכולנו כחברה, (כולל החברים בקהילה שלנו...) העמדנו לרשות מערכת הבריאות, באמצעות חברי הכנסת שבחרנו. כפי שכתבתי בהתייחסות קודמת לדבריך, איני רואה דרך לבחון את הקשר של התופעות שיש היום להרעלות שתוארו, אין דרך ידועה למנוע את השינויים הניווניים כשלעצמם ולמתן אנטיביוטיקה יש הצדקה רק אם יש עדות לתהליך זיהומי פעיל בחוליות או בדיסק, שיש יסוד להניח שנגרם ע"י חיידק רגיש לאנטיביוטיקה. שאלות על השפעות ארוכות טווח של הרעלות הייתי מציע שתפנה לטוקסיקולוג. לגבי הטיפול באוסטיאופורוזיס מציע לך להמשיך להתייעץ עם אנדוקרינולוג, כפי שעשית בעבר. לגבי כמה נקודות נוספות שהעלית: בדיקות יש לבצע כאשר ניתן לצפות את התועלת שתצמח מביצוען, כי פרט לכך שיש להן מחיר כלכלי (הוצאה על בדיקה מיותרת משמעותה פחות אמצעים לקופה לטיפול רפואי שנדרש), לחלקן יתכנו תופעות לואי (ביופסיה של עצם שהזכרת, למשל, היא פעולה חודרנית שלא הייתי מציע לעשות בלי אינדיקציה מספיקה). בדיקות שתכליתן חיפוש ממוקד של חיידק בעצמות, יש מקום לבצע כאשר יש ממצא שמעלה חשד סביר לתהליך זיהומי בעצם בבדיקה קלינית ו/או בבדיקות מעבדה או הדמיה פשוטות יחסית, שנעשות לרוב על פי אינדיקציה קלינית (למשל, ספירת דם, שקיעת דם, צילום רגיל, CT). אינני מצליח לזהות תיאור של ממצא כזה בדברים שכתבת ואני מניח שאם הרופאים שמטפלים בך יזהו ממצא כזה, יפנו אותך להמשך הבירור הנדרש. בנוגע לגלקוזאמין, פורסמו מחקרים שמראים יעילות של החומר בהפחתת כאב על רקע שינויים ניווניים בברך, אבל יש גם מחקרים שאינם מדגימים יעילותו כזו. רוב המחקרים שפורסמו אינם מראים יעילות של גלוקוזאמין שבהפחתת כאבי גב על רקע שינויים ניווניים ולא הצלחתי למצוא אף מחקר איכותי שמראה יעילות של גלוקוזאמין בהפחתת כאב גב. בנתונים הידועים, איני רואה תכלית בשימוש בגלוקוזאמין לכאבי גב. לגבי כאבי ברכיים מציע להסתמך על המלצת אורתופד שמכיר אותך.

בוריסד
04/10/15 22:52

פרופסור כ"ץ המכובד. אני דפקה שייך לסוג אזרחים שדי מבין בבעיות חברתיות, אפשר להגיד איש ציבור לא רשמי. - לא אומר דברים שלא נשקלים, בינתיים. אם תרצו, אביא עובדות מצביעות שמכבי הפכה לקופה מושחתת, שלא דואגת על בריאות מטופלים, שיש בה רופאים שמזייפים מצב בבריאות של חולה( חלקם יתכן בגלל חסר מקצועות), אולי בגלל עבירה של חסר אחריות, אולי בזדון, בהחלט בגלל מדיניות וקשר שתיקה מושלמת. לדוגמה: - כאשר אני מסביר לרופא שהיה לי הרעלה של כספית, כפי שכותב לך פה, והוא כותב בשמי שטויות שאף פעם לא אמרתי לו ויוצר צחוק מי אדם מבוגר הרבה ממנו, שיש לו הסכלה שבהחלט לא פחותה מי הסכלה שלו, שיש לי ניסיון חיים ומאבק על חיי, שזה לא ראה בחלומו. - למה לנו להניח מי סתם ולנחש. יש לי עובדות רבות אישיות. ויש דברים מפורסמים שמצבעיים שלא הכול בסדר במערכת רפואה ציבורית של מדינת ישראל. - לא כל דבר אפשר לתרגם כי שיקולים לטובת חולה ותיאוריות. – אם תרצו אני אביא לך עובדות, אם אדוני יסבול לשמוע או לקרוא אותם. - עובדה פשוטה שאותם רופאים שבעבר רשמו לי אותם אנטיביוטיקה ללא בעיה, כיום מסרבים לי, אף שאני מתפלל, לוחץ, מוכיח, וזועק. למה בעבר זה היה פשות?? עובדות - זה גורם עקשני, אי אפשר להימלט מי אותם, אפילו כשמדובר על נושאים רפואיים. תודה לך על הבהרה על מחקרים על גלוקוזמין והבנתי שאין טעם לצרוך בשביל דיסקים של חוט שדרה. מה לגבי תועלת של גלוקוזמין לריפוי שכוס של ברכיים אני כתבתי לך את ניסיון אישי. עובדה שהבראתי, לאחר של כמה שנים של כאבים בברכיים, שהפריאו בהליכה ובעמידה. - גם במקרה כואב בברכיים, שום אורטופד לא עזר לי, עד שקניתי גלוקוזמין לפי יעוץ אנשי רחוב!! - רק לאחר שהבראתי, אילצתי את אורטופד של קופה לרשום לי ארטריל, שהוא גלוקוזמין.. על צנצנת "דרגון" מפורט: גלוקוזמין סולפט 500 + כונדראוטין סולפט 400 מג + MSM 166מג. אולי יש לי שוני מי רוב נבדקים, שהייתי ביסוד אדם בריא. וגוף ואני עובדים לריאביליטציה. כנראה זה גורם שגלוקוזמין לא עוזר לכולם. גם הפסקתי לצלוע כי יש שחזור של גידים שלי. עובדה שלי גלוקוזמין עזר לפתור בעיה של כואבים בברכיים.

בוריסד
05/10/15 0:41

תוך סקרנותי ואינטרס אישי אני אמור לקרוא איזה שהו מחקר על יעילות של גלוטוזמין. עובדה שיש הרבה אנשים גלוטוזמין לא עוזר להם לפתור לבעיות שכוס... יתכן שיעילות של גלוטוזמין תלוי מי סיבת ארוזיה של שכוס ותלוי מי מצב פיזיולוגי של מטופל??
לי בפעם ראשונה יספיק חודש צרכת תרופה עד שעברו כואבים.

בוריסד
05/10/15 0:48

מבקש לדעת: - אני באופן שרירותי הפסקתי לקבל "ריבון" שפעם רשם לי אנדוקרינולוג בגלל מצב עצמות כשמתייחסים למצב של עבדן סידן של עצמות. שאלה: - אם יש תועלת או סיכוי לתועלת בצריכה תרופות סוג זה?? - ריפוי זה מיועד לא בגלל ניוון, אלא בשביל חיזוק עצמות או הגנה על עצמות נגד המשך אבדן של סידן.  כי תרופה נרשמה לי לצריכה קבוע. ואני מונע לקחת אותה כבר יותר משנה ביזמה אישי... ולא יודע אם אני צדק?? ידוע שיש ארסנל תרופות מסוג זה, כמו ***פוסלן***,  שאולי יותר מתאימות לאדם כמוני.

אני מניח שתרופות נגד אבדן סידן משתמשים הרבה במחלקות בביה"ח שלך ויש לך ניסיון רב עם שימוש תרופות הנ"ל.

מבקש לדעת, אם לדעתך פוסלן או תרופה אחרת יותר מתאימה מאשר אקטינל, בשביל שמירה על עצמות נגד אבדן סידן.  - אם יתכן תועלת מי תרופות הנ"ל, כאשר מדובר על גוף שעדיין לוחמת?

  - איזה תרופה מי סוג זה עדיפה במצבי?? אם כדי לחזור לצרוך אקטינל כנגד אבדן סידן??

בוריסד
06/10/15 14:26

נכבדי,  דיברנו על זכויות חולה ועל חובה לשתף פעולה בין רופא לחולה.

 הרי מדובר על מטופל שמרגיש במצב מצוקה בגלל אי ריפוי.

הרי למדובר באדם שיש לו ניסיון רב למאבק על חייו, שיודע ומבין מצבו רפואי שלו.

 אם יש סיבה וחייבים לפנות לבדיקות אם יש ספק.

 מצב הזה ממשיך כבר כמה שנים.

 אני מרגיש שנפלתי בידי בריונים ולא רופאים..

 

עוד דוגמה למחשבה:  יש לי בעיות שדורשים בדיקת ביופסיה, שבחיפה זה עושים רק ברמב"ם.

אחד רופאים לא שלח בעקשנות, אף על פי בקשות חזרות של, כי הוא חושב שמבין בסבלי בלי לעשות בדיקה נדרשת.

בניגוד לוו, רופא שני באותו תחום לא נותן אף עזרה בתנאי שקודם(!!) יעשה בדיקה ביופסיה.

 - אלא, את הרופא יודע שבדיקה ביופסיה יישלחו למעבדות של נס-ציונה, ושם לא יודעים לעשות את הבדיקה הנחוצה. אם לא די גם בהפניה לבדיקה אף על בקשה שלי, - לא כתוב מה עיקר של חשד שמבקשים שייבדק. (אפילו לפי טענות של חולה). הרי זה הפניה שמזמינה תשובה מוטעה!!!

- בעצם חולה עזוב במצוקתו. איש של רופא אין אחראיות על מעשיו.

לרופאת משפחה אין כל עניין לעזור לחולה שלה. להפך היא פוגעת בי שמנע ממני ריפוי.

אם זה לא בריונות?  אם זה לא נוהל סדיסטי. - אז מה זה??

לרמב"ם לא שולחים לבדיקה בגלל ששם טיפול הזה עולה יותר כסף!!

מה לעשות למטופל כאשר הוא נתקה בקיר של שרירות וטמטום??

לא בודקים ומונעים לתת עזרה רפואית. אם יש אוזן חושבת בכול מדינה שישמעה??

יש מדינות נאורות ושם תרופות, כמו אנטיביוטיקה, מוכרים בבתי מרקחת חופשי, - הייתי קונה ועוזר לעצמי..

במדינה מושחתת עושים כך שחיים אדם תלוי מי אינטרסים של קנוניות רפואיות. או תלוי כוונתם של אנשים שמתנהגים לפעמים בזדון, לפעמים לפי חוקי קנוניה רפואית. - אני משוכנע שאת הנושא יש לעלות בפומבי. צריך לאשר מחירה אנטיביוטיקה ותרופות דומות חופשי, כמו במדינות אחרות .

בוריסד
07/10/15 14:57

על הבט טוקסיקולוגי:

בביה"ח רמב"ם, כשהגעתי שנה לפני להתעניין אם יש להם טיפולים לניקוי גוף מטוקסינים מתכות כבדות, ענו לי שאין דבר כזה.. זה מצב של היום..

אפילו עכשיו שם לא מבינים בנושא.. אז מה הם ידעו על הרעלת מתכות כבדות 40 שנים קודם?? עבור 40 שנים טוקסינים וחומרים רעלים שנקלטו בגופי בעת הרעלה; טוקסינים הנ"ל מי זמן נעלמו מגופי, רק נשערה גוף נהרסת..  

אז לא היו מומחים בישראל יכולים להבין ולבדוק גורם טוקסיקולוגי, ועיקר התחמקו, בגלל מחשבות פוליטיות רפואיות, כפי שגם אתה בודאי שמעת ויודע.

- אין בחיפה טוקסיקולוג שיודע את הנושא, עד כדי כך שיש לא ניסיון לעזור או לייעץ לי.

- לפי הגיון, וידע אחרי 40 שנה לאחר הרעלה לטוקסיקולוג אין מה לעשות... כי טוקסינים שהיו

 עזבו גוף אדם, אחרי הליכים פיזיולוגיים, כימיים, ופיזיקאליים (דיפוזיה).

נוצר מצב רפואי שצריך להתייחס לו להתמודד איתו. טוקסיקולוג צריך לי היה 40 שנים קודם.

בינתיים עובדה שטיפול פיניציליני  עזר לי לעבור שנים קשים שהיו לי.  גם כמו הקדמה למכה.

אז מה בעיה. הרי גם בלי בדיקה ביופסיה עצמות היה אפשר לעזור.

 אדם שסובל גם מרגיש צורך בטיפול לפי שינויים במצבו... זה לא בא בחישוב של רופא??

- הרי מדובר על נושא (פניצילין) שעבר ניסיון של עשרות שנים בהצלחה. 

האם אתם כל כך מדויקים בריפוי אדם, אפילו שיש לכם ארסנאל של טיפולים ואמצעים?

אז למה מלא מקרים של רשלנות רפואי, ידועים ויותר - סמויים ??