נראה לי שהבעיה איננה מניעת זכויות מטעמים כלכליים, כי אם ראיה שונה של הגישה לטיפול בבעיה שאתה מתאר. הטעמים הכלכליים, אגב, אינם נובעים מתאוות בצע של מישהו בקופה, כי אם מהרצון להשתמש בצורה המועילה ביותר באמצעים שכולנו כחברה, (כולל החברים בקהילה שלנו...) העמדנו לרשות מערכת הבריאות, באמצעות חברי הכנסת שבחרנו. כפי שכתבתי בהתייחסות קודמת לדבריך, איני רואה דרך לבחון את הקשר של התופעות שיש היום להרעלות שתוארו, אין דרך ידועה למנוע את השינויים הניווניים כשלעצמם ולמתן אנטיביוטיקה יש הצדקה רק אם יש עדות לתהליך זיהומי פעיל בחוליות או בדיסק, שיש יסוד להניח שנגרם ע"י חיידק רגיש לאנטיביוטיקה. שאלות על השפעות ארוכות טווח של הרעלות הייתי מציע שתפנה לטוקסיקולוג. לגבי הטיפול באוסטיאופורוזיס מציע לך להמשיך להתייעץ עם אנדוקרינולוג, כפי שעשית בעבר. לגבי כמה נקודות נוספות שהעלית: בדיקות יש לבצע כאשר ניתן לצפות את התועלת שתצמח מביצוען, כי פרט לכך שיש להן מחיר כלכלי (הוצאה על בדיקה מיותרת משמעותה פחות אמצעים לקופה לטיפול רפואי שנדרש), לחלקן יתכנו תופעות לואי (ביופסיה של עצם שהזכרת, למשל, היא פעולה חודרנית שלא הייתי מציע לעשות בלי אינדיקציה מספיקה). בדיקות שתכליתן חיפוש ממוקד של חיידק בעצמות, יש מקום לבצע כאשר יש ממצא שמעלה חשד סביר לתהליך זיהומי בעצם בבדיקה קלינית ו/או בבדיקות מעבדה או הדמיה פשוטות יחסית, שנעשות לרוב על פי אינדיקציה קלינית (למשל, ספירת דם, שקיעת דם, צילום רגיל, CT). אינני מצליח לזהות תיאור של ממצא כזה בדברים שכתבת ואני מניח שאם הרופאים שמטפלים בך יזהו ממצא כזה, יפנו אותך להמשך הבירור הנדרש. בנוגע לגלקוזאמין, פורסמו מחקרים שמראים יעילות של החומר בהפחתת כאב על רקע שינויים ניווניים בברך, אבל יש גם מחקרים שאינם מדגימים יעילותו כזו. רוב המחקרים שפורסמו אינם מראים יעילות של גלוקוזאמין שבהפחתת כאבי גב על רקע שינויים ניווניים ולא הצלחתי למצוא אף מחקר איכותי שמראה יעילות של גלוקוזאמין בהפחתת כאב גב. בנתונים הידועים, איני רואה תכלית בשימוש בגלוקוזאמין לכאבי גב. לגבי כאבי ברכיים מציע להסתמך על המלצת אורתופד שמכיר אותך.

פרופסור כ"ץ המכובד. אני דפקה שייך לסוג אזרחים שדי מבין בבעיות חברתיות, אפשר להגיד איש ציבור לא רשמי. - לא אומר דברים שלא נשקלים, בינתיים. אם תרצו, אביא עובדות מצביעות שמכבי הפכה לקופה מושחתת, שלא דואגת על בריאות מטופלים, שיש בה רופאים שמזייפים מצב בבריאות של חולה( חלקם יתכן בגלל חסר מקצועות), אולי בגלל עבירה של חסר אחריות, אולי בזדון, בהחלט בגלל מדיניות וקשר שתיקה מושלמת. לדוגמה: - כאשר אני מסביר לרופא שהיה לי הרעלה של כספית, כפי שכותב לך פה, והוא כותב בשמי שטויות שאף פעם לא אמרתי לו ויוצר צחוק מי אדם מבוגר הרבה ממנו, שיש לו הסכלה שבהחלט לא פחותה מי הסכלה שלו, שיש לי ניסיון חיים ומאבק על חיי, שזה לא ראה בחלומו. - למה לנו להניח מי סתם ולנחש. יש לי עובדות רבות אישיות. ויש דברים מפורסמים שמצבעיים שלא הכול בסדר במערכת רפואה ציבורית של מדינת ישראל. - לא כל דבר אפשר לתרגם כי שיקולים לטובת חולה ותיאוריות. – אם תרצו אני אביא לך עובדות, אם אדוני יסבול לשמוע או לקרוא אותם. - עובדה פשוטה שאותם רופאים שבעבר רשמו לי אותם אנטיביוטיקה ללא בעיה, כיום מסרבים לי, אף שאני מתפלל, לוחץ, מוכיח, וזועק. למה בעבר זה היה פשות?? עובדות - זה גורם עקשני, אי אפשר להימלט מי אותם, אפילו כשמדובר על נושאים רפואיים. תודה לך על הבהרה על מחקרים על גלוקוזמין והבנתי שאין טעם לצרוך בשביל דיסקים של חוט שדרה. מה לגבי תועלת של גלוקוזמין לריפוי שכוס של ברכיים אני כתבתי לך את ניסיון אישי. עובדה שהבראתי, לאחר של כמה שנים של כאבים בברכיים, שהפריאו בהליכה ובעמידה. - גם במקרה כואב בברכיים, שום אורטופד לא עזר לי, עד שקניתי גלוקוזמין לפי יעוץ אנשי רחוב!! - רק לאחר שהבראתי, אילצתי את אורטופד של קופה לרשום לי ארטריל, שהוא גלוקוזמין.. על צנצנת "דרגון" מפורט: גלוקוזמין סולפט 500 + כונדראוטין סולפט 400 מג + MSM 166מג. אולי יש לי שוני מי רוב נבדקים, שהייתי ביסוד אדם בריא. וגוף ואני עובדים לריאביליטציה. כנראה זה גורם שגלוקוזמין לא עוזר לכולם. גם הפסקתי לצלוע כי יש שחזור של גידים שלי. עובדה שלי גלוקוזמין עזר לפתור בעיה של כואבים בברכיים.

תוך סקרנותי ואינטרס אישי אני אמור לקרוא איזה שהו מחקר על יעילות של גלוטוזמין. עובדה שיש הרבה אנשים גלוטוזמין לא עוזר להם לפתור לבעיות שכוס... יתכן שיעילות של גלוטוזמין תלוי מי סיבת ארוזיה של שכוס ותלוי מי מצב פיזיולוגי של מטופל??
לי בפעם ראשונה יספיק חודש צרכת תרופה עד שעברו כואבים.

מבקש לדעת: - אני באופן שרירותי הפסקתי לקבל "ריבון" שפעם רשם לי אנדוקרינולוג בגלל מצב עצמות כשמתייחסים למצב של עבדן סידן של עצמות. שאלה: - אם יש תועלת או סיכוי לתועלת בצריכה תרופות סוג זה?? - ריפוי זה מיועד לא בגלל ניוון, אלא בשביל חיזוק עצמות או הגנה על עצמות נגד המשך אבדן של סידן.  כי תרופה נרשמה לי לצריכה קבוע. ואני מונע לקחת אותה כבר יותר משנה ביזמה אישי... ולא יודע אם אני צדק?? ידוע שיש ארסנל תרופות מסוג זה, כמו ***פוסלן***,  שאולי יותר מתאימות לאדם כמוני.

אני מניח שתרופות נגד אבדן סידן משתמשים הרבה במחלקות בביה"ח שלך ויש לך ניסיון רב עם שימוש תרופות הנ"ל.

מבקש לדעת, אם לדעתך פוסלן או תרופה אחרת יותר מתאימה מאשר אקטינל, בשביל שמירה על עצמות נגד אבדן סידן.  - אם יתכן תועלת מי תרופות הנ"ל, כאשר מדובר על גוף שעדיין לוחמת?

  - איזה תרופה מי סוג זה עדיפה במצבי?? אם כדי לחזור לצרוך אקטינל כנגד אבדן סידן??

נכבדי,  דיברנו על זכויות חולה ועל חובה לשתף פעולה בין רופא לחולה.

 הרי מדובר על מטופל שמרגיש במצב מצוקה בגלל אי ריפוי.

הרי למדובר באדם שיש לו ניסיון רב למאבק על חייו, שיודע ומבין מצבו רפואי שלו.

 אם יש סיבה וחייבים לפנות לבדיקות אם יש ספק.

 מצב הזה ממשיך כבר כמה שנים.

 אני מרגיש שנפלתי בידי בריונים ולא רופאים..

עוד דוגמה למחשבה:  יש לי בעיות שדורשים בדיקת ביופסיה, שבחיפה זה עושים רק ברמב"ם.

אחד רופאים לא שלח בעקשנות, אף על פי בקשות חזרות של, כי הוא חושב שמבין בסבלי בלי לעשות בדיקה נדרשת.

בניגוד לוו, רופא שני באותו תחום לא נותן אף עזרה בתנאי שקודם(!!) יעשה בדיקה ביופסיה.

 - אלא, את הרופא יודע שבדיקה ביופסיה יישלחו למעבדות של נס-ציונה, ושם לא יודעים לעשות את הבדיקה הנחוצה. אם לא די גם בהפניה לבדיקה אף על בקשה שלי, - לא כתוב מה עיקר של חשד שמבקשים שייבדק. (אפילו לפי טענות של חולה). הרי זה הפניה שמזמינה תשובה מוטעה!!!

- בעצם חולה עזוב במצוקתו. איש של רופא אין אחראיות על מעשיו.

לרופאת משפחה אין כל עניין לעזור לחולה שלה. להפך היא פוגעת בי שמנע ממני ריפוי.

אם זה לא בריונות?  אם זה לא נוהל סדיסטי. - אז מה זה??

לרמב"ם לא שולחים לבדיקה בגלל ששם טיפול הזה עולה יותר כסף!!

מה לעשות למטופל כאשר הוא נתקה בקיר של שרירות וטמטום??

לא בודקים ומונעים לתת עזרה רפואית. אם יש אוזן חושבת בכול מדינה שישמעה??

יש מדינות נאורות ושם תרופות, כמו אנטיביוטיקה, מוכרים בבתי מרקחת חופשי, - הייתי קונה ועוזר לעצמי..

במדינה מושחתת עושים כך שחיים אדם תלוי מי אינטרסים של קנוניות רפואיות. או תלוי כוונתם של אנשים שמתנהגים לפעמים בזדון, לפעמים לפי חוקי קנוניה רפואית. - אני משוכנע שאת הנושא יש לעלות בפומבי. צריך לאשר מחירה אנטיביוטיקה ותרופות דומות חופשי, כמו במדינות אחרות .

על הבט טוקסיקולוגי:

בביה"ח רמב"ם, כשהגעתי שנה לפני להתעניין אם יש להם טיפולים לניקוי גוף מטוקסינים מתכות כבדות, ענו לי שאין דבר כזה.. זה מצב של היום..

אפילו עכשיו שם לא מבינים בנושא.. אז מה הם ידעו על הרעלת מתכות כבדות 40 שנים קודם?? עבור 40 שנים טוקסינים וחומרים רעלים שנקלטו בגופי בעת הרעלה; טוקסינים הנ"ל מי זמן נעלמו מגופי, רק נשערה גוף נהרסת..  

אז לא היו מומחים בישראל יכולים להבין ולבדוק גורם טוקסיקולוגי, ועיקר התחמקו, בגלל מחשבות פוליטיות רפואיות, כפי שגם אתה בודאי שמעת ויודע.

- אין בחיפה טוקסיקולוג שיודע את הנושא, עד כדי כך שיש לא ניסיון לעזור או לייעץ לי.

- לפי הגיון, וידע אחרי 40 שנה לאחר הרעלה לטוקסיקולוג אין מה לעשות... כי טוקסינים שהיו

 עזבו גוף אדם, אחרי הליכים פיזיולוגיים, כימיים, ופיזיקאליים (דיפוזיה).

נוצר מצב רפואי שצריך להתייחס לו להתמודד איתו. טוקסיקולוג צריך לי היה 40 שנים קודם.

בינתיים עובדה שטיפול פיניציליני  עזר לי לעבור שנים קשים שהיו לי.  גם כמו הקדמה למכה.

אז מה בעיה. הרי גם בלי בדיקה ביופסיה עצמות היה אפשר לעזור.

 אדם שסובל גם מרגיש צורך בטיפול לפי שינויים במצבו... זה לא בא בחישוב של רופא??

- הרי מדובר על נושא (פניצילין) שעבר ניסיון של עשרות שנים בהצלחה. 

האם אתם כל כך מדויקים בריפוי אדם, אפילו שיש לכם ארסנאל של טיפולים ואמצעים?

אז למה מלא מקרים של רשלנות רפואי, ידועים ויותר - סמויים ??