שלום אלי.
לא ציינת באיזה חוליות התבצע הניתוח.כמה חוליות אוחו?אני מניח שב c3-c4.
לא רשמת אם עשו לך emg ואם כן מה הממצאים?
היכן הייתה פריצת הדיסק?c3-c4? האם המיאלופתיה בגובה זה?האם הניתוח הוא אחורי או קידמי?
אני מניח שעשו לך אחרי הניתוח שוב mri(זה מקובל ומחוייב).מה הממצאים ?אם כן.האם צויין שאובחנה שוב מיאלופתי?
האם צויין שהחוט משוחרר לכל אורך עמוד השידרה הצווארי?ב mri המיאלופתיה מופיעה כהילה בהירה באזור שנלחץ,בעוד ששאר החוט המופיע בצבע שחור ,הוא הבריא.
אם התופעות מתרכזות בידיים ולא ברגליים.יש מצב שהבעיה בשורשים ולא בחוט השידרה.כשיש פגיעה בחוט השידרה במיקום מסויים.התופעות הן משם ומטה ולא להיפךובתלות בחומרת הפגיעה.למשל אם יש פגיעה בשורשים  המותניים  בL4-L5 הפגיעה תהייה בכיוון הרגליים(אישיאס).אם החוט עצמו נפגע שם,אז זה מצב קטסטרופלי.הכל מתחת לזה לא מתפקד:סוגרים.רגליים ועוד.
אכן כן.יש סיכוי גבוה שלא יעלמו.תלוי ברמת הפגיעה .
מה שלא משתקם בערך שלושה חודשים אחרי הניתוח.הסיכויים כמעט ולא קיימים לשיפור מלא.
מיאלופתיה זו פגיעה בריקמה העיצבית כתוצאה מלחץ על החוט או פגיעה כלשהי כמו תאונה.גידול ועוד.
שוב תלוי במידת הפגיעה.עצב שנפגע בצורה קשה לא ישתקם.תא עצב יכול להתארך .אבל התאים שנפגעו לא יחדשו את עצמם.
בריאות


 

אבי היי ותודה על המענה. כן רשמתי בכותרת- הניתוח היה בc4-5, קיבוע acdf גישה קדמית לפני 8 ימים. הוציאו דיסק אחד ועשו קיבוע.
חודשים לפני הניתוח, עשיתי emg, ראו לחץ של העצב בשורש כף היד ולכן לפני חודש וחצי (לפני הניתוח הצווארי), עשיתי ניתוח תעלה קרפלית בכף היד לשחרור עצב בשורש כף היד שלא העביר את הכאבים שתיארתי לכם.. לכן אחר כך עשיתי mri וראו מיאלופתיה בגובה 4-5 כתוצאה מפריצת דיסק בגובה זה (בנוסף מעל ומתחת ראו בלט קטן שלא לוחץ) והחלטתי מיידית על ניתוח מהיר כאשר עדיין לא היו לי בעיות נוירולוגיות שמתאימות למיאלופתיה (הליכה, סוגרים וכו..). כל מה שהיה לי ויש לי הוא כאב חד ושריפה בכף יד ימין באיזור האגודל. האם תשובתך משתנה כעת? ובנוסף- כפי שכתבת, הכאב בידיים הוא משורשי העצב, גם אני חושב, אז למה משעה ששוחרר העצב מיידית אין לי הקלה של 90 אחוז אלא במקרה הטוב 40 אחוז? אציין שכל הסיפור של הכאב החל לפני 5 חודשים בלבד, דהיינו שאי אפשר לומר שהלחץ היה שנים עד שהתנתחתי. תודה על מענה!

היי.
פיספסתי את הכותרת כי אני מיד מגולל לתוכן(הרגל מגונה..).
אני במקומך הייתי הולך מהקל אל הכבד.קודם תשלול בעיה ארטריטית (בדיקות דם ספציפיות וצילום ct)או נזק באחת מעצמות שורש כף היד (8)שהם:
Scaphoid Lunate Triquetral Pisiform Trapezium Trapezoid Capitate Hamate
במיוחד לפי המיקום שאתה מתאר Trapezium Trapezoid Capitate  scaphoid
בדרך כלל מנותחי התעלה הקרפלית מתלוננים על הרדמות האגודל והאצבע המורה.אם לא עשית emg שוב אחרי הניתוח.אז זה הזמן לבקש.מה שיתן לך גם מענה אם יש לך בעיה במעלה היד .אתה בטח הודרכת לישון עם היד המנותחת ישרה ולא מקופלת.מדוע?כי מסתבר שהעצב (רדיאלי)נלחצת בתוך התעלה בה הוא עובר בצד הפנימי של המרפק.(נסה לישון עם כל כובד משקלך על יד מקופלת ותראה שהיא נרדמת באגודל והאצבע המורה.לאנשים בגיל המבוגר שהשרירים אצלם מתדלדלים התופעה מעצימה מאחר שהעצמות נגישות יותר לעצב ובלחץ אין להן כל כך התנגדות של השרירים ומצליחות להפעיל לחץ על העצב כאילו לא נעשה שחרור בתעלה הקרפאלית.נסה לישון עם קיבוע  יד ישרה המוצמדת ללוח בחבישה קלה(כמו שמפנים נפגע יד בתאונה לאחר שבר ביד) .אחרי שתשלול את כל הנ"ל (הemg יצביע גם אם יש בעיה בשורשים).לדעתי בעוד כ 3 עד 6 חודשים מיום הניתוח תבין מה הושג בניתוח(מה השתקם ומה לא.האם תהליך הנזק אם זה היה מקורו נעצר או חלילה נגרם נזק בניתוח) ידוע שניתוח קיבוע acdf יש בו סיכונים  בגלל שלל האברים החיוניים שיש בדרך אל העמוד כמו:
פגיעה בשורשי העצבים ובחוט השדרה.
- צרידות.
- קושי בבליעה.
- זיהום.
- החמרה זמנית בכאב.
- דימום.
- כשלון הקיבוע.
בעוד שלקיבוע פוסטריאורי(אחורי) הסכנה הגדולה היא בעיקר זיהום(שם אין בלוטות לימפה).
מה שחשוב שתאמן את שרירי הצוואר ותחזקם(אני עברתי איחוי פוסטריאורי של c3-c7 לכן לחיזוק שרירי העורף הייתי שוכב על הבטן עם ראש מחוץ למיטה ועושה תרגילי הרמת הראש לאחור.אתה צריך לעשות זאת תוך כדי שכיבה על הגב).אם יש לך כאבים בצוואר ואתה נוטל נגד כאב כמו ארקוקסיה .קח בחשבון שיכולות להיות תופעות של עצירות קשה(תופעה ידועה ומוכרת בנטילת משככי כאב)לכן יש להתאים את התזונה .
יש לך עבודה לעת עתה.בהצלחה

 

שוב תודה אבי, רוב התשובה שלך היא לעניין תעלה קרפלית וזה לא רלבנטי כבר כי עשיתי את הניתוח הזה לפני עמוש צווארי (ולא עזר).
שורה תחתונה- זה הגיוני שיש לי שריפה וכאבים עדיין בכף היד שבוע וחצי לאחר הניתוח בעמוש? אם הוא ניקה את שורשי העצב מלחץ למה אין לי הקלה של כמעט 100 אחוז מיידית?

אז נראה לי שזה כמובן מהמיאלופתיה .כדי להבין מה זה מיאלופתיה(מיאלין=המעטה שעוטף את העצב בדומה לפלסטיק שעוטף את חוט החשמל.פתיה=מחלה. ואת יחסי הגומלין בין המיאלין לעצב) קרא כאן וכתבה הזו שמדברת על טרשת נפוצה):
http://mssociety.org.il/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F/
בריאות

בתשובה לשאלותיך:
1. כן, יש סיכוי שהכאבים והשריפה לא ייעלמו. איננו יודעים בעצם מהו הגורם לכאב, לא ברור אם אמנם הוסר לחץ מעל העצב שגורם לכאב, איננו יודעים אם הגורם לכאב יכול להעלם בעקבות הסרת לחץ. מצד שני, אם הכאב פחת באופן חלקי, יש סיכוי שימשיך לפחות ויש סיכוי סביר להפחית אותו יותר עם טיפול תרופתי מתאים.
2. לא נראה לי שמישהו ידע לנבא לך תוך כמה זמן הכאב עשוי להעלם. מאחל לך שזה יקרה מהר ככל האפשר.
3. חוט שדרה שנפגע עשוי להתאושש, אבל אף אחד לא ידע לנבא לך אם זה אמנם מה שיקרה במקרה המסוים. אם הנזק לחוט השדרה (המילופתיה) לא גרם הפרעה פרט לכאב באגודל, יש סיכוי סביר שגם לא יגרום בעתיד, אבל ודאות תהיה רק עם הזמן.

על איזה תרופות מדובר? לי יש כאב נוירפתי בכף יד 3 חודש אחרי ניתוח קיבוע בצוואר והליריקה שנתנו לי לקחת לא עזרה והפסקתי איתה..איזה עוד תרופות יש?

שאלה לאחרון שכתב, אשמח אם תוכל לפרט על מצבך טרם הניתוח (איפה כאב לך, מה סוג הכאב- שריפה, דקירות וכו..), באיזה גובה היה הניתוח, האם לאחר הניתוח משהו השתנה בכאבים? מה הרופא המנתח שלך אומר על זה.. 
אני מחפש בנרות אנשים עם כאבים בסגנון שלי ולא ממש מוצא וכל פיסת מידע תועיל
אלי

יש מספר תרופות שעשויות להיות יעילות לכאבים נוירופתיים, ביניהן, אלטרול, ג'ילקס, ליריקה, נוירונטין, צימבלטה ונוספות. לגבי כל אחת מהתרופות כדאי להתייעץ עם מומחה בעל ניסיון בשימוש בה על אופן השימוש, המינון ואופן השינוי של המינון. יתכן שליריקה הייתה עוזרת במינון גבוה יותר ובמקום להפסיק עדיף היה דווקא להגדיל את המינון ויתכן שהיה מקום לעבור לתרופה אחרת. אופן השימוש עשוי לקבוע הצלחה או כישלון של כל אחת מהתרופות. שימוש נכון עשוי למנוע תופעות לואי ולאפשר יעילות.

לאינפורמציה בלבד מאחר וכתבתי בעבר במספר הקשרים.
כפתרון לשרפה בכפות רגליים, ליד אי תחושה כללית, חי לגמרי סביר עם נוירונטין שנמצא היחידי שעזר אחרי המון נסיונות עם תרופות אחרות שלא הועילו או גרמו לטשטוש ואי נוחות בלתי סבירים בעליל. מינון התחלתי היה מעל 2000 מג' ולאט לאט עם השנים ירד עד 1200 מג' ליום שלש פעמים ביום וכך כבר כמה שנים.
הכאבים לא נעלמו לחולטין אבל רמתם ועצמתם מאפשרת לי חיים סבירים ואיכותיים.
בריאות !! שמואליק 

שמואליק שלום,
מה הכוונה שהכאבים לא נעלמו לך גם עם נוירונטין? נניח היו לך כאבים של 10 והם פחתו ל3? איזה סוג כאב חווית? שריפה, עקצוצים?היכן בדיוק היה הכאב ומה מקורו?
אודה למידע כי אצלי כאמור, אחרי ניתוח עמוש, עדיין שריפה, קיצוצים, דקירות באיזור האגודל

אלי שלום
אתה מוזמן להכנס לפרטי שלי כאן באתר ולקבל יותר פרטים. הניתוח שלי היה לפני 15 שנים בעו"ש צווארי C2-C5 . ניתן בהחלט להגדיר רמת הכאב כמו שרשמת או אולי 4 מתוך 10. הכאב בעקר בכפות הרגלים ובמיוחד באזור האצבעות. כאב של שרפה ועקצוץ כמו ברדימות תמידית. באופן כללי מאז הניתוח איליו הגעתי במצב של כמעט שיתוק מלא, הידיים והרגלים (ועוד אזורים) שלי הם מחוסרי תחושה לחלוטין והכאב הנילווה הוגדר ככאב "פנטום" כאב שמקורו במערכת העצבים (נוירולוגי) המאופיין בד"כ אצל קטועי גפיים ואשר כדורים רגלילם למניעת כאב אינם "מזיזים" לו כלל.
בריאות. שמואליק

שאלה בקשר לאלודיניה (כאב המתעורר מגירוי קל שלא אמור לעורר כאב, למשל נגיעה בעור שיוצרת תחושת כאב ושריפה):
האם יש לדבר הזה תרופה, לא רק משהו שיקל עליה אלא ממש משהו שיעלים את הדבר הזה?
כמו כן, בכל זאת, אילו תרופות קיימות ומומלצות להפחתת כאב של אלודיניה

שלום לך. איך אתה מרגיש כיום? אני חודשיים וחצי לאחר ניתוח אנדוסקופי צווארי והכאבים ממשיכים בעוצמה. בבדיקת  mri שנעשתה חודשיים לאחר הניתוח עולה כי נשאר לחץ משמעותי על העצב ומומחים הציעו לי ניתוח נוסף הפעם קיבוע. איני ששה לעןד ניתוח. אשמח לשמוע ממך פרטים לגבי הכאבים לאחר הניתוח ובהמשך ומה מצבך כיום. תודה

שלום לכם, אני מועמדת לניתוח צוואירי עקב מלופאתיה בחוליות c6 c7 וגם שתי החוליות מעליהן בפריצה. הרופאים אבחנו עקמת. הייתי אצל לידר ודוידוביץ. לידר הציע ניתוח אחורי עם קיבוע דווידוביץ הציע אנדוסקופי ושיוף ב c6 c7. יש חולשה זרוע וכף יד שמאל. יש למישהו המלצות?

אם כפי שאת מתארת .המיאלופתיה(פגיעה בחוט השדרה) היא רק ב c6-c7 ובשתיים מעל בc5-c3 יש רק לחץ של הדיסק בליווי סקוליוזיס(עקמת). כשיש כבר מיאלופתיה צריך וכמה שיותר מהר למנוע את המשך התפתחותה בהסרת הלחץ מהמקום כי הפגיעה היא בלתי הפיכה והשלכותיה שונות מאחד לשני בהווה ובעתיד.אילו היה מדובר רק בשתי החוליות מעל.הייתי חושב לקבל את הצעתו של דוידוביץ.לכשיש גם את המיאלופתיה ב c6-c7.אני הייתי בוחר בקיבוע.גם בגלל העקמת.כל עוד לא מקבעים את c1-c2בהם מתרחשת עיקר תניעת הראש. התנועה של הצוואר נשמרת ברובה.

שלום לכולם, הרבה זמן לא הייתי באתר. אני הבחור שכתב את ההודעה הראשונה פה. אני רוצה לדווח לכם כי ראיתי שכמה שאלו, שלמעשה חצי שנה לאחר הניתוח, עדיין לא היה לי שינוי במצבי. סבלתי מכאבים נוראיים ללא הקלה. עשיתי אפילו עוד 2 MRI ויצא שכבר אין לי לחץ על החוט. תוך כדי, התחלתי טיפה לשנות את הרגלי התזונה שלי (פחות פחמימות וסוכרים)+ לשחות- אינני יודע אם זה קשור או לא, אבל מצבי השתפר אט אט, ולמעשה היום אני יכול לומר שהמצב השתפר ב- 75% בערך. למעשה היד עדיין שורפת לי, אבל זה לא רמת הכאב שהיתה טרם הניתוח ובחצי השנה הראשונה שלאחריו. אינני יודע אם זה קשור לתזונה, או לשחייה, האמת? שאני חושב שזה לא ממש קשור, לדעתי השיקום של העצבים והחוט לוקח המון המון זמן ולפעמים דברים גם לא משתקמים. עובדה שעדיין יש לי כאבים, זה לא עבר לגמרי. מה שכן, אני חייב לומר שאני פחות מאמין בכדורים וכאלה, לא ממש עזר. מאחל בריאות איתנה לכולם, תזכרו שאין כמו בריאות, וקל לנו לפעמים לשכוח את זה..

אלי תודה גדולה על השיתוף והסיפור על מצבך הנוכחי. אתה ממש מחזק וממסמר את מה שאני כותב/אומר אחרי 17 שנים מאז נותחתי. הזמן, השיקום האינסופי, פיזיוטרפיה, והידאוטרפיה כולם יחד (אני עושה עד היום את כל אלה) וכל אחד לחוד עושים את העבודה ומקלים על תופעות שנגרמו מהמצב הקודם ומהניתוח עצמו. הרבה בריאות שמואליק

היי דידה 50.ראשית מוזר לי כאן שכל אחד כאן שמעלה את בעיותיו לא פותח בפוסט חדש ובמקום בוחר "לרכוב"על הסיפור של קודמיו .נראה לי שמתפספסים פה הרבה תגובות ממוקדות ומפורטות יותר.לשאלתך מר דידה 50.הבחירה בגישה קידמית או אחורית של ניתוח נעשית על ידי המנתח ונתונה לשקוליו בהתאם לכל מקרה ומקרה.כמו כיווני הפריצה הלוחצת על חוט השדרה ועוד.בעקרון לכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות בכל גישה.הבולטים שבהם:בקדמי:יש סכנות של פגיעה באברים מאד חיוניים כמו.קנה הנשימה.כלי דם ראשיים.עצבים חיוניים כמו העצב התועה.בלוטת המגן בלוטות הלימפה ועוד .יחד עם זאת נוכחות מערכת הלימפה עוזרת מאד למניעת התפתחות זיהומית לאחר הניתוח.בגישה האחורית אין אברים חיוניים.הגישה מהירה וקלה בהגעה לדיסק ולחוליות אך הסכנה להתפתחות זיהום היא הרבה יותר גדולה.ברוב המקרים בחירת הגישה על ידי המנתח היא דומה .כשיש שוני כזה .זה מחייב ורצוי לשמוע עוד דיעה ממנתח שלישי.רובם מבצעים את שתי הגישות ועוד.אני נותחתי על ידי נוירוכירורג דוקטור נחשון קנולר משיבא.לטעמי הוא מתאים לניתוחים גדולים ועם ניסיון ארוך ועמוס בניתוחים.אחד שלעולם לא ראיתי שהוא עושה בדל של פרסומת וידיו מלאות ועמוסות עבודה.

הי אבי, קודם כל אני בת :-) ולעניינו. לידר כותב בלט דיסק צווארי בגובה c6 7 עם שינוייt2 ועמקה ניוונית. דוידוביץ כותב קיפוזיס צווארית ניוונית בלטי דיסקc4-7 מלתחה בחוט יותר מימין. מבחינה קלינית כאב והקרנה ביד שמאל כולל נימול לפרקים וכף רגל רדומה. יכולה ללכת ולהזיז אצבעות. יש לי שבוע הבא פגישה גם עם קנולר. מודה שהגישה של דוידוביץ' מפתה יותר משום שהיא מקומית אך עדיין הכל מאד מלחיץ....מה הסימנים שהובילו אותך לניתוח?

היי.חבל שאתר כמוני לא מנגיש את הפוסטים שנכתבו בשנים האחרונות ואוכסנו בארכיון.כתבתי המון בנושא ומנסיוני. דוקטור קנולר הנוירוכירורג משיבא לטעמי הוא אחד המנתחים הכי עמוסים .הכי ותיקים בתחום .עם מספר הניתוחים הכי גדול שבוצעו בעמוד שדרה.נכון ל2010 השנה בה נותחתי.הוא מאד חביב לפני ובמהלך הניתוח והאישפוז.אך לאחר הניתוח הנגישות אליו היא לא קלה גם דרך עוזריו.אני הגעתי למצב הזה של ריבוי פריצות דיסק להערכתי בגלל שימוש בסטרואידים לתקופה ממושכת לבעיה רפואית שהייתה לי בצעירותי.אצלי איחו 5 חוליותc3-c7 כשבמיקום ב3-ב4 הייתה לי ההחלקה קידמית של c3 על c4 שגרמה לי למיאלומילציה אחורית בחוט.מאחר שהייתי מאד פעיל (היום קצת פחות).הייתי חובה בזמן פעילות רעד בגוף וכל מיני תופעות מוכרות של צריבות ושריפות בכפות הרגליים. לאחר הניתוח נעלמו לי רוב התופעות .לצערי כחודשיים לאחר הניתוח .הייתה לי תאונה בה צעיר פרחח שכתב מיסרון בנייד נכנס בי מאחור בחוזקה וגרם לי לנזקים רבים שהתמודדתי אתם כשלוש שנים עד לשיפור שחל.מה שחשוב לבצע תרגול וחיזוק שריריי הצוואר מהר לאחר הניתוח(תרגילי שכיבה עם ראש וצוואר מחוץ למיטה על ידי הרמה והורדת הראש ככל האפשר.).אני צפיתי בהרבה ניתוחים ביוטיוב לפני הניתוח.כך ידעתי מה צפוי.כל עוד לא מאחים את חוליות c1 עם c2 התנועה נשמרת ברובה. כדאי שתכיני את השאלות שלך לפני הביקור.היום הניתוחים האלה לא מסוכנים כמו פעם כשהם נעשים על ידי מנתחים מיומנים כמו קנולר.עצה חשובה: לא לנהוג ולא לנסוע ברכב למשך כשלושה חודשים לפחות ובטח שלא מבלי להרכיב חגורת צוואר קשיחה(לא מספוג)ממש.גם אם קנולר או מי מהמנתחים יגיד לך שמותר לך לנהוג.כיום הכבישים עמוסים בנהגים מסוכנים שלא מודעים לסכנות בהתעסקות בנייד בזמן נסיעה ואפילו בעצירה ברמזור .בהצלחה בניתוח

הי אבי, היום 8 שנים אחרי הניתוח איך אתה מרגיש? האם ניתוח אותך בגישה קדמית או אחורית? האם נשארו סימפטומים אחרי הניתוח ואיך היה השיקום? נשמע מדברית שאתה ממליץ על קנולר...

שלום דידה. אצלי התחילו נימולים ביד אחת, אח"כ בשניה אח"כ ברגליים וכך במשך כמעט שנה וחצי הנימולים הפכו לשיתוק חלקי ומתגבר ובשנת 1999 לא ידעתי בכלל מה זה MRI ושיש בכלל "דבר כזה". קופת"ח לא אמרו לי שקיימת בדיקה כזו, ובטח שלא שלחו אותי לבדיקה זו כי היא היתה מאד מאד יקרה בקיצור "פשלה גדולה" שגרמה לי נזק בלתי הפיך והניתוח (בכניסה אחורית) היה כבר בעצם ניתוח להצלת חיים . את יכולה לראות קצת יותר עלי בפוסט שלי כאן באתר וכן באתר נגישות ישראל. בברכת בריאות שלמה, שמואליק

ליבי ליבי למגששים באפלה ובמיוחד לאלה שנפלו קרבן למערכת הרפואית שמתנהלת בתחומים רבים רק ממניעים כלכליים כמו הנגישות הבלתי נסבלת לבדיקת הmri שאילולי כך היו נמנעים הרבה מאד נכויות קשות ומיותרות.אני רואה מאז שפני האתר השתנו לפורמט אחר שבעקבותיו האתר איפסן בארכיון הסטורית פוסטים של שנים רבות שהיו יכולים לפקוח עיניי רבים מהשואלים והמגששים באפלת ים האינפורמציה הרפואית הקיימת.פניתי שוב להנהלת האתר לשחרר את הפוסטים הרבים שנכתבו בניהם אלו שלי אשר כתבתי במשך כ 6עד 7 שנים.מקווה שהפעם יענו לבקשתי.

תודה על כל השיתופים! אכן מגששת באפלה..מנסה לדלות פרטים מאנשים שכבר התמודדו עם הקשיים, הלבטים שכבר נכנסו להליך ניתוחי ושיקומי. אני מקווה שאתר כמוני יתן גישה לשיתופים מן העבר עבור כל ה"חדשים".כי החיים מסביב ממשיכים, ילדים עבודה חיים ורק את/ה עצרת בחקירת בלמים ובין הכרה, להתקף חרדה, לדאון כזה או אחר מנסה לחשב מסלול מחדש. לגמרי לבד.

לצערי לאחר שתי פניות אליהם.מתברר שאת כל התכתובות בדואר הפנימי הם פשוט מחקו.רק את הפוסטים שפורסמו ידי המשתתפים הם הותירו.לטעמי כפי שעניתי להם:"אסון".מניסיוני ללמוד מניסיונם של אחרים שחוו על בשרם וצברו ידע שווה לא אחת עשרת מונים ....

אכן. מותירים אותנו מגששים באפלה.. נפגשתי עם קנולר והתרשמתי ממנו. מתלבטת לגבי מועד הניתוח כי אנשים לא תמיד יוצאים "נקי" ממנו. יש לי בכף רגל ימין מין תחושה של הרדמות באצבעות הקטנות ולאחר mri מותני פסלו הרופאים שזה משם וכנראה מחוט הסידרה בגלל המלופציה בצוואר. אני עוברת בדיקה נאורולוגית כי יכולה לעמוד על האצבעות אבל נטרפת מה"קילקול" של הגוף...הפיזיותרפיסטיות אומרת שאין אינדיקציה לניתוח אני מניחה שזה סטייט אוף מיינד.מה אתה אומר?

מה הכוונה שלך באומרך :"אנשים לא תמיד יוצאים "נקי" ממנו"? אם הכוונה לכך שהניתוח לא ענה לחלומות. לתקוות ולציפיות שלפני הניתוח ושלאחריו התבדו למרות שהבטיח להם שכך יהיה? אני בספק רב .אבל אם לא הבטיח ולא התממשו התקוות .אז צריך להבין שלא תמיד מטרת הניתוח היא לתקן ולהחזיר את המצב לקדמותו .אלא לעצור התדרדרות למצבים הרבה יותר קטסטרופליים.יש מצבים שבהם לאחר שחלה פגיעה בחוט השדרה או באחד משורשיו.עדיין לא נולד המנתח שיחזיר את המצב לקדמותו .גם לא קנולר.לדוגמא אם נפגע שורש הסאיטיקה היוצא מבין חוליות C4-C5 עד למצב שנקרא foot drop)zrh("זריקת רגל") בהליכה.https://www.youtube.com/watch?v=52DiN-9BzU0 אני אומר שאת צריכה למחוק את כל הרעשים מסביב.להתיעץ עם מספר מנתחים(אנ עשיתי את זה עם 3 ובחרתי בשלישי.נכון שלי יש רקע וכלים קצת יותר כדי לבחור במנתח הנכון.אבל תמיד תזכרי שההחלטה לבסוף תהייה שלך ורק שלך.את מכירה את גופך.את הנתונים ויודעת טוב יותר מכל אחד אחר להיכן את שואפת ועד כמה את יכולה ומוכנה לקחת את הצ'אנס ולהסתכן.אם תחליטי שכן להנתח לכי על קנולר .אני גם חושב שהתופעות שלך הן בראש וראשונה מהמיאלופתיה(מיאלומילציה) שיש לך בצוואר ובראש וראשונה צריך לשחרר את הלחץ מאותו מקום במטרה שלא יגרם נזק גדול יותר.בהצלחה.

הי אבי, האם היית גם אצל לידר? איך התרשמתי ממנו? רוצה להזמין ניתוח ונטה לקנולר אבל שמעתי שגם לידר עושה עבודה מצויינת..אשמח אם תוכל לשלוח כמה סירטונים של ניתוחים...תודה! עוד משהו מבחינת השיקום כמה זמן בכאבים אחרי הניתוח?

היי .לא הייתי אצל לידור.אכן הוא בקבוצה המובילה.הנה ניתוח שהוא עושה בשיטה "זעיר פולשנית" עם הסבר מפורט . זה ניתוח שלא מתאים לכל אחד.ברבים מהמקרים המנותח הולך הבייתה עוד באותו יום. בניתוח רגיל ופתוח.יש כעשרה ימים כאבים בהחלט נסבלים וניתן להעזר במשכחי כאבים כמו ארקוקסיה .צריך להקפיד על תזונה נכונה עם שתיה מרובה למניעת עצירות קשה שהיא תופעת לוואי מוכרת של משכחי הכאבים.

היי דידה. אמנם ד"ר לידר לא ניתח אותי אבל ביקרתי ונבדקתי אצלו ואני יכול להגיד שהתרשמותי האישית וגם ממעקב אחריו היא 10 !! אני הייתי בוחר בו מבין השניים שהזכרת. לגבי השיקום, זה מאד אינדיבידואלי. לדעתי השיקום לא מסתיים אף פעם. אני כבר 17 שנים אחרי הניתוח ועדיין מקבל ומצליח כל הזמן להיות יותר ויותר טוב, כולל לתפקד במוטוריקה עדינה ולבצע דברים שלפני זמן לא הצלחתי לעשותם.... בהצלחה ובבריאות שלמה שמואליק