מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהמבקש עזרה

מבקש עזרה

14/03/16 12:07
15 תגובות

שלום לפני 5 שני עברתי ניתוח לכריתת אפנדימומה בc7 - t3 לאחר שיקום ארוך אני היום הולך עם קביים ... סובל מכאבי נירופטים וקצת ספסטיות לקחתי כל מיני תרופות שלא השפיעו עלי עד שלפני שנה עברתי ניתוח להשתלת קוצב נגד כאבים שלא הוסיף כלום ..חשוב לציין שבגלל הסתבכות ( דלפת נוזל גבי .האלקטרודות לא מונחות נכון ) עברתי שלושה ניתוחים במשך שנת 2015 ומאוד מתחרט על כך ולא ממליץ לאיש .כי למען האמת זה החזיר אותי החורה מבחינת מוטורית כאבים לא ירדו במילה אחת תסכול גדול .נכון להיום אני ממשיך בפיזיותרפיה וחדר כושר על מנת להתקדם עד כמה שאני יכול .שאלתי היא אם למישהו יש המלצה מה לעשות על מנת להקל על הכאבים שממש מציקים לי מאוד


תגובות

אבי10
14/03/16 17:46

היי.
מי ניתח אותך?איזה תרופות ניסית?תתיעץ עם נוירולוג או ראומטולוג .יש כיום תרופות שיכולות להקל עליך.אני אומנם לא עברתי הסרת גידול .עברתי איחוי פוסטריאורי ב c3-c7 כשב c3-c4 התחילה לי מיאלופתיה ולאחר הניתוח,חזרתי לחיים עם תפקוד מלא  ומושלם.לצערי חודשיים אחרי הניתוח נכנס בי נהג צעיר ופוחז שכתב sms בזמן הנהיגה וגרם לי לחזור לאחור.הרגשתי שאני סוחב כל הזמן ארגז כבד על העורף.ראומטולוגית רשמה לי 10 מ"ג אלטרולט (מינון מיזערי).במשך שנתיים לקחתיו (למרות המלצות מרופאים וכאבים לא קלים לא הסכמתי להעלות במינון).התרופה הייתה מרפה את מתח השרירים ובכך מקלה על "תחושת הארגז" רק לאחר שנתיים הבנתי שאין הבדל בין אם אני לוקח או לא כי פשוט נעלמו לי הכאבים ותחושת המשקל על העורף גם במהלך פעילות גופנית אינטנסיבית(ריקודי-עם) שתמיד עסקתי בה אט אט נעלמה.לכן הצעתי לך.תתיעץ עם רופאיך לגבי תרופה שתכוון לספסטיות שאותה אתה מתאר.הכל תלוי כמובן במידת הנזק שגם הגידול ומה קרה במהלך הניתוח ובאלה שלאחריו.
בריאות

עידית-רונן
14/03/16 19:21

למישו,
חשוב שתהיה בטיפול ובמעקב של מרפאת כאב. במסגרת זו יכולים להתאים לך טיפול תרופתי  ואחר, שעשוי להפחית את הכאב ממקור עצבי ממנו אתה סובל. טיפולים משלימים כמו הידרותרפיה עשויים לסייע.  ממליצה שתפנה את שאלתך גם לד"ר גור בקהילת כאב,.
 

פרופ--עמירם-כ-ץ
מומחה כמוני
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
14/03/16 19:30

כאבים נוירופטים קשים לפעמים לטיפול ומי שמחפש פתרונות מהירים וקלים מתאכזב לרוב, במקרה הטוב ומסתבך במקרה הפחות טוב. לפי התיאור שלך למדת את זה גם מניסיונך. מצד שני, אם בסבלנות מנסים למצות את אפשרויות הטיפול בתרופות שמיועדות לכאבים נוירופטיים, במינונים הנכונים ובצורה הנכונה, יש סיכוי סביר להקלה משמעותית בכאבים, ללא תופעות לואי מפריעות. יש גם אפשרות שיפחתו מאליהם עם הזמן, אבל אם הכאב מאוד מציק, חבל לחכות עד שזה יקרה. על רקע הפגיעה בחוט השדרה, כדאי שתהיה בכל מקרה במעקב מחלקה שעוסקת בשיקום נפגעי חוט שדרה ושם יש ודאי מי שידע לייעץ לך איך בכל זאת לנסות להגיע לתוצאה הרצויה. במידת הצורך תוכל לפנות למרפאת המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין.

אבי10
14/03/16 20:12

לפרופסור עמירם כץ הנכבד שלום:
לא אחת אני קורא שאתה כותב את המשפט:"במידת הצורך תוכל לפנות למרפאת המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין". מאד מסקרן אותי לדעת איך הלכה למעשה ניתן להגיע באמת במידת הצורך למחלקה הנ"ל ?עלי לציין שבנסיונות שלי ומשיחות עם רבים בחמש שנים האחרונות התקבל אצלי הרושם ש"בית לוינשטיין " הוא מעין מגדל שן השמור למיוחסים.למקושרים ובעלי קשרים למיניהם.בפניות שלי דרך הטלפון נדחיתי על הסף מבלי שנשאלתי אפילו מדוע ולמה דווקא אלינו  .המקסימום שהצלחתי להשיג ולאחר המתנה של חודשים רבים להגיע לבית לוינשטיין היה למטרת emg להירדמויות בזרועות לאחר  ניתוח ותאונה (עליהם כתבתי לעיל)בדיקה שהתעקשתי עליה מתוך תמימות שכנראה במוסד כזה בו עוברים מקרים קשים.הבדיקה נעשית ברמה ואיכות ציוד לעילא ולעילא.התבדיתי.התקבלתי על ידי רופאה ואחות  מאד ותיקות אולם דיברו בינהן בשפה זרה שביצעו לי את הבדיקה בגסות ובצעקות (בעברית) ובמקביל בשתי הזרועות עם מחטים פי 10 יותר עבות מאלה שהוחדרו לי במכון בלין בחיפה כאשר מכל יד ניגר לי דם על השולחן. כאשר חזרתי על הבדיקה מספר חודשים בלין לא חוויתי את הטראומה שוב ובכלל לא הרגשתי את הבדיקה והיא זכורה לי כחוויה חיובית .כך גם בemg לאישיאס שעברתי ברמב"ם.מהמקרים שאני מכיר שהצליחו להגיע לבית לוינשטיין בפגיעות עיצביות כולם היו עם קשרים ומיוחסים מקושרים מלבד חיילים .אשמח לשמוע ממך מה היא הדרך הנכונה לפשוטי העם להגיע למוסד שבראשו אתה עומד כשגם רופאים אומרים לך:" לא מאמין שיאשרו לך" למרות שאתה מתאים לפי חומרת מצבך.
לתשובתך אודה
עסאף
15/03/16 13:20

האמת שפשוטי הען כמוני וכמוך מתים כל יום עשר פעמים וזה לא מזיז לאף רופא

חולה-מדומה1
15/03/16 10:42

אבי אתה צודק גם אני רציתי להגיע לבית לוינשטיין אמרו לי בקופה זה לחיילים ולמיוחסים.
 

אבי10
16/03/16 16:42

למגיבים.
אני מבין שגם לכם חשוב המענה לשאלתי.נמתין לקבלת תשובה מפרופסור עמירם כ"ץ.יתכן שנבצר ממנו מכל סיבה שהיא להשיב לשאלתי ובהמשך כן.יתכן שאני ואחרים לא מכירים ולא מתמצאים בדרכים הפתלתלות ומלאות החתחתים בנבכי מערכת הרפואית ובמיוחד זו של ה"כללית".לאסעף המגיב אומר בתגובה למה שציינת:"האמת שפשוטי הען כמוני וכמוך מתים כל יום עשר פעמים וזה לא מזיז לאף רופא".אני לא הייתי מכליל בצורה גורפת ולא הכל תלוי ברופאים ישירות.אחד הנושאים הגובלים ברשלנות פושעת בארץ היא חוסר הנגישות ל MRI כתבתי על כך באתר בהרחבה מניסיוני ומשיחות עם אנשים מתוך המערכת.צירפתי כתבות של עו"ד יניב יגודה שציין "חבל שלא קיבלתי את תגובתך לפני שפרסמתי בגלובס(חבר בועדה שמינתה השרה לשעבר גרמן ומומחה  ידוע  נוסף לנושא בראיון אצל העיתונאית קרן נוייבך).אתן דוגמה:אתמול קיבלתי הזרקת אפידוראל בלוק (טיפול שלא ה"מושלם" ולא הביטוחים הפרטיים כמו ה"פניקס" בו אני מבוטח,לא מכירים מסיבות השמורות אצלם)לידי שכב  חולה שקיבל גם כן את אותו טיפול ע"י אותו רופא.מאחר שהוא ציין שיש לו קיבוע ב  L4-L5-S1 שאלתי אותו אם היה לו כבר foot drop- זריקת כף הרגל בזמן הליכה.הוא ענה בחיוב.שאלתי:כמה זמן לקח לך לקבל את הmri?  תשובתו:"שבעה חודשים". הוא לא היחיד ולא רק בתחום האורטופדיה.יש אלפי חולים ש"הזדכו על הציוד או נותרו נכים לכל החיים" מסיבה זו של חוסר נגישות זו.אני שילמתי מכיסי 4174שקל ברמב"ם בחודש פברואר 2015 למותני+טורקאלי.ומה כתוב על החשבונית?:לפקודת קרן הרופאים של רמב"ם ו...בית חולים אלישע המתחלקת איתם בשלל) כדי לא לחכות 4 חודשים לתור שלי ולפספס את "המועד..." כמו אותו חולה. כשבמקביל אומרת לי ידידה שבנה רופא באיכילוב:   "מה? לא יתכן :"ביום שקבלתי הפניה צלצלתי לבן ולמחרת עשו לי את mri" באיכילוב.נותר לקוות שליצמן(שר הבריאות) יעמוד בהבטחתו שתוך 4 ימים אם יש לך הפניה תקבל mri. נו שויין.
בריאות

פרופ--עמירם-כ-ץ
מומחה כמוני
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
17/03/16 1:46

מערכת הבריאות רחוקה מלהיות מושלמת, אבל בישראל אחת ממערכות הבריאות הטובות בעולם ולמרות שקורות בה תקלות, אפשר לקבל בה שירותי רפואה טובים.
בית החולים לוינשטיין עשוי אמנם להיחשב ל"מגדל שן" במובן הזה שיש בו מחלקות שבכל אחת התמחות בתחום ספציפי של רפואת השיקום, עם מיומנויות וניסיון שאין ברוב המקומות האחרים ויש תחומים בהם הוא מוביל בעולם. המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין היא המחלקה הגדולה בתחומה בישראל ומאושפזים בה מרבית נפגעי השדרה הזקוקים לאשפוז שיקומי. עם זאת, לא נכון שלוינשטיין שמור למיוחסים ומקושרים. חיילים בהחלט מתקבלים לטיפול בלוינשטיין, אולם הם רק חלק מאוכלוסייה מגוונת מאוד שמגיעה לבית החולים מכל קצוות הארץ ומכל שכבות האוכלוסייה. הקריטריונים היחידים על פיהם מתקבלים לאבחון או טיפול בבית החולים הם התאמת הבעיה הרפואית ליכולות המקצועיות שבבית החולים, העדפתו של המטופל וקיום מקור מימון לפעילות הנדרשת. בית החולים מקבל מבוטחים מכל קופות החולים ויש לו הסכמי הפניה עם כולן, פרט לקופת חולים לאומית שמסיבותיה ממעטת להפנות את מבוטחיה ללוינשטיין. אם אתה זקוק להפניה ללוינשטיין ותעמוד על כך, יש סיכוי טוב שתופנה!
עם זאת, קורה שמטופלים או קרוביהם, או נציגי המבטחים, מעריכים שהמקום המתאים ביותר לטיפול בבעייתם הוא בלוינשטיין ורופאי בית החולים חושבים אחרת. במקרים האלה אנחנו נאלצים לאכזב את הפונים אלינו, אבל אין לכך קשר לייחוס, אלא להערכה המקצועית, שדורשת מיומנויות וניסיון. יש תנודות בכמות הפניות לבית החולים ורוב הזמן אין המתנה ממושכת לקבלה. אולם, בעוד שכשההמתנה קצרה איש אינו מספר על כך, התארכות משך ההמתנה בזמן פניות שיא, או במרפאה מסוימת, יוצרת הדים ועלולה ליצור רושם מוטעה של קושי להגיע לבית החולים.
כדי להגיע למרפאת המחלקה לשיקום שדרה, כל מה שצריך לעשות הוא לפנות למשרד הקבלה של בית החולים (09-7709940) ולקבוע תור. רצוי להגיע עם מכתב רפואי שמתמצת את הבעיה הרפואית ואת השאלות להתייעצות ורצוי שתהיה הפניה מהרופא המטפל, אך היא אינה הכרחית. אורך התור משתנה בהתאם למספר הפניות וכיום הוא קצר בהרבה מהתור במרפאות הכאב. כמובן שיש טעם לפנות רק כאשר הבעיה רלוונטית למרפאה. יכולים להיעזר בשירותי המרפאה הסובלים מפגיעות בחוט השדרה וסיבוכיהן וכאלה שסובלים מהפרעות בתפקוד על רקע פגיעות בעצבים היקפיים או על רקע כאבי גב או צוואר מתמשכים. הסובלים מכאבי שדרה מתמשכים יכולים לקבל במרפאה ייעוץ, אך לא ניתנים בה טיפולים חודרניים שניתנים במרפאת הכאב בבית החולים, כמו הזרקות למיניהן. כמובן שצריך לדאוג שתהיה התחייבות למימון הביקור במרפאה.
MRI היא בדיקה חשובה ולפעמים חיוני להגיע אליה בדחיפות. אבל, כמו כל בדיקה, היא איננה המענה לכל הבעיות ולעיתים קרובות אינה דחופה. בהחלט רצוי שיהיו יותר מכשירי MRI, אבל ריבוי מכשירים לא יעזור במקרים שלא מפנים לבדיקה בגלל אבחנה מוטעית ואבחון נכון של דחיפות בהפניה, עם סדר קדימויות נכון, עשוי לתת מענה טוב גם כיום.

אבי10
20/03/16 2:11

לפרופסור עמירם כץ נכבדי.
קראתי את תשובתך חזור וקרוא וממרום גילי וניסיוני ולצערי מצאתי נקודות אותם העלית שאינני רואה אותם עין בעין אתך ובחלקם כן.ובכן מהם אותן נקודות שהעלית:1."מערכת הבריאות שלנו רחוקה מלהיות מושלמת..":מסכים .אחרת לא הייתה מתקיימת התכתבות זו.
2."מגדל שן".כשמכנים בעל תואר או מוסד כלשהו שהוא "מגדל שן" למיטב ידיעתי מתכוונים לומר:מצוי במגדל שן = נמצא במקום מנותק ומרוחק מכולם ומביט עליהם מ"למעלה" בהתנשאות.אין ספק בליבי שהשיטה בה הנהלות הקופות מכתיבות לרופאים ולמרפאות למיניהם את מספר הפציינטים לכל רבעון כשיטה לשלוט בהוצאות היא שורש הרע .
3.הזמינות הנגישות לבית לוינשטיין:מקובלת עלי הגישה שצריך להגיע מראש עם הפניה מרופא מקצועי ולא על דעת עצמך.אבל כשנוירולוג ממילא אומר לך מראש ש"בבית לוינשטיין היית מקבל את הטיפול המתאים ביותר אך לא תצליח להגיע לשם כי לא יקבלו אותך".או כשכבר יש הפניה שכזו ובטלפון משיבים לך ש"אין לנו מקומות ,התורים ארוכים ומי בכלל הפנה אותך לכאן"?
4.כמו בהרבה תחומים אחרים ובעיקר בתחום הרפואה במדינה.הפריפריה במדינה נדחקה לקרן זוית וללא ספק אזור המרכז ובראשו תל-אביב מרוקנים אותה גם מרופאיה הבכירים ומאפשרויות הרבות לטיפול בהן נהנים תושבי המרכז. 
5."MRI היא בדיקה חשובה ולפעמים חיוני להגיע אליה בדחיפות"-במשפט זה שלך גלום הרבה נסתר על הגלוי.אז קודם אביא דברי אנשים שכנראה מצויים יותר ממני בנושא ולאחריהם אוסיף את מה שכתבתי בתגובה למאמר של: עו"ד יניב יגודה -חבר הועדה שמינתה יעל גרמן (13 אנשים) לבדיקת נושאים שונים ברפואה כולל ה mri .פורסם בדמרקר
על הנגישות ל mri תחת הכותרת:המדינה מנסה לחסוך - ומסכנת את החולים
http://www.themarker.com/opinion/1.2530027
הנושא נדון גם בשידור מיום 11.02.15בתוכניתה של קרן נוייבך"סדר יום"עם כתב הבריאות של גלובס שי ניב ורופא(אמיץ) מבית חולים פוריה.  
בהקלטה של "סדר יום":מהשעה 01.13.45 עד 01.13.30     כ 12 דקות
http://www.iba.org.il/bet/player.aspx#!/style/popAudio/ar/1706598/audio/yes

הנה מה שכתבתי לעו"ד עדי יניב יגודה במענה למאמרו:
א'.יש רופאים שיודעים שעדיפה בדיקת mri ולא ct ובכל זאת שולחים אליה בגלל הדחיפות.חוסר הנגישות לmri בעצם גורמת לשאננות אצל רופאים במקרים רבים גם אם יש דחיפות כי תמיד יוכלו להתלות בכך שזה(ct) הרע במיעוטו.
ב'.שאלתי מספר מנהלי מכוני רנטגן אם מתנהל איזה רישום כלשהוא או מעקב מינימלי כמה קרינה צבר חולה במשך תקופת זמן נניח שנה או יותר כשרופאים ממקצועות שונים שולחים אותו לבדיקות מקרינות כשאחד לא יודע על השני:כמעט כולם ענו לי שזו שאלה טובה ,אך אין לפי מיטב ידיעתם מעקב או מאגר שכזה.
ג'.בהשוואה למדינות אחרות בעולם(אינפורמציה שקיבלתי מיבואן ציוד רפואי שבעברו היה חלק מהמערכת ובכיר בכללית בתחום הרלוונטי) אצלם  תמצא בכל חור נידח מכשירי MRI קטנים לבדיקות נקודתיות ולא כמו בארץ את המכשיר הענק המנוייד במשאית מבית חולים אחד לשני.דבר נוסף ומעניין הוא שמונעים את הכנסת המכשירים הקטנים מתוקף חוק מנדטורי מימי מתושלח(אתה כמשפטן ודאי תדע לבדוק זאת).
ד'.בארץ קיים מונופול בשוק ה MRI כמו בהרבה תחומים במדינתינו הקפיטליסטית. עם קרטל(מכון מור שהבעלים הוא ה"כללית"+מכון מאר של בית חולים אלישע עוד מימי גד זאבי שמכר אותו-תקנו אותי אם אני טועה וכמובן בתי החולים השונים).הם לכאורה המונופוליסטים והזרוע המבצעת  והעוזרת למדיניות זו.(כפי שכתבתי:את הסכום ששילמתי ברמב"ם 4174 שקל על החשבונית היה רשום:"לזכות קרן המחקרים של רופאי רמב"ם ולטובת ....בית חולים אלישע").

ו'.כמו בשטח התרופות(מצילות החיים),גם כאן העלות של הבדיקה אינה כפי שגובים והציבור שמשלם מכיסו ,ממן ברובו במחירים המופקעים את המחירים הזולים שגובים מחברות הביטוח.את כל הפרוטקציונרים והפרסונל במערכת הבריאות.את השימוש החופשי בבתי החולים ובמוסדות שונים גם לא למטרות רפואיים ולמטרות מחקר(שעות המכשירים שאינם מופעלים בפועל או מופעלים למטרות מחקר עולים עשרת מונים על השעות המושקעות בפועל לבדיקת חולים).לכאורה לפני כשנתיים שהוכנסו עוד 8 מכשירים לבתי החולים,היית מצפה לקיצור תורים,אבל כצפוי לא חל שינוי עם הכנסתם.
ז'.יש מספר בתי חולים שמחזיקים מכשירי mri שהתקבלו כתרומות והם לא מוצהרים כפי שאלו שנרכשו מתקציב משרד הבריאות.ידוע לכל שליצמן בקדנציה הקודמת התריע על כך והניח בפניהם אולטימטום לחשוף אותם ולצערו הממשלה נפלה.בתקווה שישלים את המלאכה כעת.
ח'.מסקנות:
בישראל.מזה שנים רבות יש עצימת עיניים של גורמים רבים מכך שמדיניות אנכרוניסטית כפי שאתה מכנה אותה ולטעמי מדיניות הגובלת בפשע וביודעין,שגרמה לכך שרבים מיקירינו הלכו לעולמם בטרם עת או שמרותקים לכיסאות גלגלים או למיטתם או נכים המתהלכים בינינו וחרב עליהם עולמם בגלל מדיניות זו שנמשכת שנים רבות עד עצם היום היום הזה ואין פוצה פה ומצפצף.(כמו המקרה שראיתי השבוע בבית חולים עם foot drop שנאלץ להמתין 7 חודשים לmri ולאחריו ניתוח לאיחוי   L4-S1 כבר לא עזר לו כולל אי שליטה בצרכים.עיני כל נשואות כרגע לליצמן.ללא ספק יקבל עוד קולות רבים בבחירות לאגודת ישראל אם יצליח להסיר גזירה בלתי מוסרית זו .
מכל מקום תודה על תשובתך וסליחה שהארכתי.
בריאות

 

https://mail.google.com/mail/u/0/images/cleardot.gif

אבי10
24/03/16 12:17

העמידו במבחן את הבטחת שר הבריאות ליצמן שתורים לMRI לא יארכו יותר משבועיים:
פרטי התקשרות כפי שפרסם השר ליצמן

טלפון בכנסת:      02-6408323 
טלפון נוסף:         02-6408322 
פקס:                   02-6408939 
דואר אלקטרוני:   ylitzman@knesset.gov.il 
 


בריאות

אבי-1959
25/04/16 16:39

אבי 10 יקירי
אינני יודע מתי נזקקת לבדיקת MRI אבל אני הופתעתי לגלות שפחות מחודש נדרשו לי להמתין ל 3 בדיקות MRI (תל השומר ואסותא) ואחד נוסף בשנה אחרונה עם המתנה סבירה. אינני שייך לקבוצת מיוחסים וגם הבדיקות לא היו במסגרת רפואה פרטית אלא קופת חולים כאשר קביעת התור מול בתי החולים.
המלצתי תן לליצמן לעבוד...

אבי 88 אני נכה כתוצאה מעיקוב mri אז תפסיק ליחצן את שר הבריאות

אבי-1959
26/04/16 14:47

לא מייחצן וגם לא מכיר אותו.
סיפרתי את ניסיוני. אם אתה בוחר להתרגז סבבה.
אם תרצה ללמוד מניסיוני ואולי זה יכול לעזור לך גם סבבה .
איך אתה קובע תור ל MRI
נבדוק יחד אם אפשר לעשות מה שהוא אחרת...

אבי10
27/04/16 0:32

לאבי 88.
הmri האחרון(פרטי .זה שהזכרתי לעיל)שלי היה לפני ב22.02.15 כמדומני.ידוע לי שיש שינוי מאז ליצמן חזר לכהן כשר הבריאות .אבל להגעה ל mri יש מספר מחסומים נוספים.כמו לחץ על הרופאים שלא לאשר בכלל את ההפניה אלא לct יש רופאים שאומרים זאת בגלוי.אחרים באמת ובתמים מאמינים למשל במקרה הספציפי של ניתוח לומברי בעמוד השדרה "אני כמנתח לא צריך mri בשביל לנתח אותך.צווארי כן" כמו דוקטור ויטלי אלכסנדרוביץ אותו מכנה רופא המשפחה שלי:"הוא הסמכות העליונה במחוז המאשר mri".נגשתי בפרטי לאחד המובילים מהמרכז לקבל חוות דעת נוספת.הוא טען:"לא רק שאני צריך mri מותני.אני דורש שתעשה גם mri טורקאלי כדי שקבל החלטה ובהקדם". לך תבנה אתם מדינה... זה נכון שבמרכז התורים קצרים יותר גם בזכות התחרות הסמויה בין בתי החולים על החולים הפרטיים במיוחד באסף הרופא שם גם ניתן ללכת במסלול מקוצר הכולל גם פיענוח מהיר בתוספת תשלום של כאלף שקל).אני קבעתי תור בכל המוסדות האפשריים.אתה מזכיר את "אסותא".התור הכי רחוק היה שלהם(4 חודשים) ומחיר כפול (4000 שקל על כל חלק(שוד לאור היום)ולדבריהם:"במידה שתרצה להקדים בשבוע יש לנו מקום פנוי אחד אבל....באילת"????.הכי זולים משמעותית והכי מהירים היו אסף הרופא ומכשיר מתקדם.ביטלתי אותו (זה נפל על יום הסערה הגדולה ובשתיים בלילה ובבוקרו של יום חזרו אלי מרמב"ם שהתפנה תור בעוד מספר ימים).מילא שילמתי לרמב"ם ואלישע.אבל נפלתי על המכשיר הישן והעתיק ביותר(בעוד שבפורמט של מכון מור שוטטתי באופן עצמוני בתוכנה ובצילומים.כאן זה היה פחות חד ולא באמת ידעתי לנווט בתוכנה).
שלא נזדקק

אבי-1959
29/04/16 15:47

מסכים עם הסיפה שבאמת לא נזדקק.
שנית רוצה לציין שאף בדיקת MRI שעשיתי לא היה במסגרת פרטית וכל הארבע המתנה סבירה , שלושתם במהלך חודש אחד.
נכון לא הייתי צריך לשכנע אף רופא שאני זקוק ל MRI, זו הפניה שהיתה.
כמי שגר בפריפריה אין לי אשליה שאמצא קרוב לבית. אם זה באמת מאוד דחוף ויש תור קרוב באילת אז נוסעים. מה בעיה? עדיף לנסוע 5-6 שעות במקום להמתין חודשים.
גם אני כמוך פונה למספר בתי חולים ומבקש לקבוע תור. והולך לזה שיש תור קרוב ביותר. כל הבדיקות שלי היו ב 3-4 לפנות בוקר.
עוד דבר, כדאי כל כמה ימים להתקשר לבדוק האם היו ביטולים ולשאול אם יש אפשרות להקדים. יש ביטולים...