מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהאלטרול והשמנה

אלטרול והשמנה

12/05/16 11:39
3 תגובות

אני סובלת מהיצרות תעלת השדרה וגם בילטי דיסק L5 L4 ההקרנה היא על רגל שמאל באזור הקרסול ואני מטופלת במרפאת כאב בדיקור מערבי . הבעיה היא התכווצויות שרירים ברגליים בעת שכיבה ובעיקר בלילה. עשיתי בדיקת EMG אשר הראתה על מקור הבעיה - היצרות תעלת השדרה. הרופא המליץ לי על אלטרולט שבאמת בתחילה עזר לי והגעתי למינון של 50 מ"ג. ועדיין יש את ההתכווצויות האלה בעוצמה נמוכה יותר. הבעיה היא תופעת הלווי של השמנה כתוצאת מנטילת הכדורים האלה. מה עושים? אני עושה דיאטה תחת פיקוח של דיאטנית בקופ"ח. ובנתיים לא יורדת במשקל אלא משמינה.


תגובות

אבי10
13/05/16 1:49

היי מיכל.ראשית תשללי בנוגע להשמנה שהTSH(בלוטת המגן)  שלך בבדיקת הדם תקין.היצרות תעלה(לא ציינת את מיקומה) זו בעיה לא קטנה.וכן את לא מציינת את חומרת הבלט ב L4-L5 .האם עשית גם mri מלבד ct מותני ?האם התחלת ישר עם 50mg באלטרולט או שעלית בהדרגה  מ 10 ל 50mg ? ההתכווצויות שאת מתארת הנן רק ברגל שמאל או גם בימין?התיאור שלך אכן מתאים לבעיה סאיטיקטית.אבל חשוב שתרשמי בזמן אמת את מה שאת חשה והשינויים שמתחוללים בפעילויות שונות במשך היום ותדוני על הנושא עם הרופא שלך(נוירולוג.ראומאטולוג .אורטופד ע"ש?).
בריאות

מיכל68
13/05/16 9:18

תודה לך על תשובתך! לגבי TSH' אני מתפקדת עם אונה אחת האונה השניה נכרתה עקב סרטן פפילרי. והתפקוד של האונה שנשארה היה טוב בבדיקה האחרונה לפני מספר חודשים. אבל בבדיקה הבאה שתערך בחודש יולי אני אשים לב לכך. אבל בעקרון איני חושבת שההשמנה באה בעקבות בלוטות התריס כי כל הבדיקות לאחר הניתוח לפני כשנתיים היו תקינות. לגבי ההיצרות של התעלה הייתי מספר חודשים תחת פיקוח של אורטופד והיות והמצב השתפר בעקבות הטיפול במרפאת כאב החלטנו כרגע לדחות אם בכלל. לגבי האלטרולט התחלתי במינון של 10 מ"ג והיום לאחר שנה מתחילת הנטילה של הכדור אני נוטלת 50 מ"ג וההתכווצויות הן בשתי הרגליים יותר ברגל שמאל הקביעה שלך נכונה הבעיה היא סאיטיקטית. הבעיה שלי כרגקע הגורם להשמנה כי כשהייתי 10 ק"ג פחות הרגשתי הרבה יותר טוב מכעת. ושוב תודה כי במידה מסויימת הארת את עיני. 
בריאות !!!! מיכל

אבי10
13/05/16 11:41

היי.
אותי האלטרולט הציל.עברתי תאונה(צעיר שנכנס בי בזמן כתיבת sms)איחוי של c3-c7.במשך שנתיים לקחתי את האלטרולט כדי לשחרר אותי מהרגשה שאני סוחב ארגז כבד על העורף והכתפיים.אבל לא הסכמתי לעלות מעבר ל 10 mg למרות שנוירולוג מאד ידוע המליץ לי להעלות עד 75 mg.לפני יותר משנה התחילו אצלי תופעות הסיאטיקה.אם כי לא ממש במאפיינים הקלאסיים.המיקום של הכאב היה דווקא באזור החיצוני שם מתרחשת תופעה שנקראת TTS-טראסל טאנל  סינדרום(בדומה לתופעה של התעלה הקרפלית ביד)ולאט לאט הכאב והתופעות הפכו בדיוק למאפייני הסאיטיקה.הemg .ct .mri אישרו שיש לחץ רדיקולופתי ב L4-5אבל מתון.גם אפידוראל בלוק לא עזר ולטענת אחד מבכירי מנתחי ע"ש חלק מהתופעות הם מאזור הצוואר כתוצאה מהתאונה.אבל לטענת 3 מנתחים אין אינדיקציה לניתוח.
ההתלבטות בהחלטה על ניתוח זעיר פולשני בסאיטיקה היא תמיד החשש לפספס את הרגע האל-חזור כשמופיעה תופעת"Drop Foot":
http://www.bioness.co.il/index.php/articles/43-drop-foot
 אלייך:מעניין שלא המליצו על כריתה מלאה של הבלוטה.כי גם בפפילרי מורידים דו צדדי.אבל איך אמרה רופאה לאחותי במקרה דומה:"אם היו נותנים לי לבחור איזה סרטן יכפה עלי? הייתי בוחרת בפפילרי".
אם זה לא tsh.אז יש לחשוב על תרומת האלטרולט.על ירידה בפעילות כתוצאה מהתופעות מה שמחייב להוריד בכמויות האכילה ממה שהורגלת.ובמיוחד להתרכז  בלהוריד מהתפריט את הלחם.והמתוקים.מה שמתאים לרוב האנשים .עד שנגיע ליום שבו כמו שמתאימים טיפולים תרופתיים בהתאמה אישית למפה הגנטית של האדם(כימותרפיה).הכיוון כיום הוא גם בתזונה שכבר ידוע שהשפעתה של אותה דיאטה פועלת בשונות אצל כל אחד.
בריאות