האופי של כאבים שמופיעים בעקבות שינויים ניווניים בעמוד השדרה, כולל אלה שמתבטאים בפריצות דיסק הוא לעיתים קרובות גלי. כלומר, לעיתים קרובות הכאבים הולכים ומתגברים משך תקופה מסוימת ואחר כך פוחתים או נעלמים ואחרי זמן עלולים לחזור. לפעמים התקפי הכאבים תכופים מאוד כך שנראה שאינם חולפים ולפעמים הם חוזרים אחרי תקופה ארוכה כך שנראה שחלפו. כל טיפול שיינתן לפני שהכאב פוחת ידווח כמוצלח וכל טיפול שיינתן כאשר גל הכאב בעליה יחשב לכישלון. לכך יש להוסיף את העובדה הידועה שחלק ניכר מהאנשים ירגישו הקלה בכאב בעקבות עצם הידיעה שקיבלו טיפול בו הם מאמינים (אפקט פלצבו). לכן, אי אפשר להסיק על יעילות איזשהו טיפול מעצם העובדה שאדם, או קבוצה של אנשים, מדווחים על הקלה בכאב בעקבותיו. כדי להעריך יעילות טיפול יש צורך להשוות את תוצאותיו בקבוצה גדולה של אנשים לתוצאות בקבוצת ביקורת, בה משתתפים אנשים עם אותה בעיה רפואית, אשר מקבלים טיפול אחר, כאשר בשתי הקבוצות המטופלים אינם יודעים אם קיבלו את הטיפול הנבחן או טיפול אחר. אם ההבדל בתוצאות בין הקבוצות מספיק גדול, כך שנוכל להעריך שאינו מקרי, נוכל להסיק שהטיפול יעיל.
במקרה של הטיפול המתואר, הפרסום היחיד שהצלחתי למצוא ואשר מתאר בדיקה של השפעתו על אנשים עם כאבים על רקע מחלת דיסק, הוא פרסום מינואר 2014. הפרסום מתאר קבוצה קטנה של 15 אנשים שקיבלו את הטיפול. אמנם הפרסום מתאר שיפור בכאבים ב- 87% מאלה שקיבלו אותו, אבל אין בו בדיקה סטטיסטית של מובהקות התוצאה (כלומר אין עדות לכך שהיא איננה מקרית) ותוצאות הטיפול לא הושוו לתוצאות של קבוצת ביקורת. המשמעות: אי אפשר להסיק מהפרסום הזה על יעילות הטיפול. העובדה שמאז ינואר 2014 אין פרסום נוסף שמראה תוצאות בנבדקים נוספים, אינה תומכת באפשרות שהמשך מתן הטיפול הביא בעקבותיו הצלחות. לא פחות חשוב לציין שהפרסום מדגים גם סיבוכים של הטיפול. סיבוכים כלשהם הופיעו ב- 9 מתוך 15 המטופלים. ב- 1 מהם הופיע זיהום בדיסק (7%) בעקבות ההזרקה וב- 2 הופיעה החמרה של כאבים.
לכן, לפי המידע אליו הצלחתי להגיע, מי שמקבל כיום את הטיפול הזה, משתתף למעשה בניסוי של טיפול רפואי שיעילותו אינה ידועה ושעלול לגרום סיבוכים בשיעור לא נמוך.
כאשר שינויים ניווניים בעמוד השדרה אינם גורמים להתדרדרות נוירולוגית, הדבר הפשוט איננו טיפולים מחוללי ניסים, כי אם קבלת טיפול מספק, בצורה נכונה, נגד כאבים (ורצוי בשיטה בלתי חודרנית) עד אשר התקף הכאבים חולף והכאב פוחת במידה מספקת.

כפי שכבר כתבתי, אי אפשר להבין מהפרסום הזה שהשיטה עובדת. גם במאמר עצמו, לא נטען שהשיטה עובדת אלא רק שיתכן שהיא משפרת כאב ותפקוד ושיש צורך במחקר נוסף כדי להוכיח זאת. אבל זה שכך יתכן (ויתכן שלא – באותה מידה) היה ידוע גם לפני בדיקת השיטה, מחקר נוסף לא פורסם והעובדה שמאז אין פרסומים נוספים בספרות רפואית מקובלת, שמצביעים על יעילות בבני אדם, אינה מחזקת את ההנחה שזה עובד. רופאים שמצויים בתחום מקבלים בדרך כלל מידע מספרות רפואית בתחום, או שמאוששים באמצעותה דברים ששמעו וכאשר לא נתקלו במידע תומך ממקורות שנחשבים למהימנים, אין סיבה להניח שיש הוכחה ליעילות. פרסומים על טיפולים חדשניים יש חדשות לבקרים ורופא שאינו מעוניין לחשוף אותך לניסוי לא מבוקר לא יציע לך אחד מהם, עד אשר יש מספיק עדויות שהופכות את הטיפול למקובל. האתרים שציינת הם אתרים שיווקיים ולא של ספרות רפואית מבוקרת. כל רעיון חדש שיעילותו לא הוכחה עשוי להתברר בעתיד כיעיל, אבל רוב הרעיונות האלה לא מתבררים כיעילים בסופו של דבר. בעוד שכאמור, אי אפשר להסיק כרגע שהטיפול אמנם מפחית כאבים, יודעים בוודאות שהוא גרם סיבוכים, חלקם רציניים. זיהום בדיסק אינו סיבוך חסר משמעות ואם הוא מופיע בשכיחות של 7% זה לא מזערי. נכון שלפעולות טיפוליות מגוונות יתכנו סיבוכים. לכן רצוי לבחור את אלה שהסיכון שבהן לסיבוכים נמוך יותר ושמשמעות הסיבוכים האפשריים קטנה יותר ובהחלט רצוי לדעתי למצות קודם כל אפשרויות בלתי חודרניות.