מנהלי קהילה
מובילי קהילה
רציתי לשתף...
עבר(יחסית) הרבה זמן מאז ששיתפתי פה להתחלה ובינתיים הפסקתי עם "הטיפולים" לא כי אני מרגישה טוב והכול נפתר אלא כי ראיתי שלהפוך את הטיפול -והכאב למרכז חיי לא עושה לי טוב,בלשון המעטה, הפיזיותרפיה רק החריפה את מצבי ברמה שכבר לא יכולתי לתפקד. אחרי שחיכיתי חודשים לביקור במרפאת כאב הרופא שהתעניין יותר באיזה מינונים ותרופות אני לוקחת מבעיות/סימפטומים בדק אותי פחות מ2 דקות ואמר שהטיפול היחידי שישלו להציע לי זה זריקות! נואשתי,נואשתי להקשיב לאחרים שמדאגה (ודאגה אמיתית) שולחים אותי למטפל הזה ולמטפל הזו לשיטה הזו ולהמלצה הזו נמאס לי מזה שכולם "יודעים" יותר טוב ממני ,והכי נמאס לי מרופאים שמייאשים כול פעם מחדש,אז לומר את התאמת די נגמרה לי התקווה. ואני לא אומרת זאת בקטע רע כי עכשיו נכון אני לא "בריאה" אין יום שלא כואב לי (עזבו יום -אין דקה) אבל אני לומדת לחיות עם הכאב במקום שהוא מנהל אותי ואת חיי אני מנסה להתמודד איתו עם כמה שזה עצוב שהוא יהיה חלק מחיי(וזה ממש עצוב אז מנסה לא לחשוב על זה) שזה יום ממש קשה לי שזה מגיע לסף אני לוקחת עוד כדור חזק-אפילו אם כבר לקחתי ומנסה לא לשפוט שכואב לי מדי לעשות משהו או ששוב לא עשיתי X או לקחתי Y כי זה כבד מדי.
אמרתי בעבר החלק הכי קשה זה הרגשת הלבד שלא מבינים אותך,אז למרות שזה רק "לשתף" ולא באמת להתייעץ או לייעץ רציתי לומר לכם שאולי מבינים,שאולי מזדהים את הצד שלי שמותר ורצוי להקשיב לעצמכם כי תכלס רק אתם באמת "מבינים" את מה שעובר על עצמכם ואם משהו מרגיש לכם לא נכון עבורכם הוא כנראה לא נכון ,לא אומרת לא לנסות -פשוט תקשיבו לעצמכם:)
BENO1952
שלום Sky27,,
כל הכואבים מגיעים בסופו של דבר לאותו המקום,,
אם לא ניתן "לתקן" את מקור הכאב,מה שנותר הוא לחיות עם זה.
לרופאים אין את המענה לכל הבעיות,ואת / אנו ,לדעתי רופאים טובים יותר מאלו שאנו הולכים "להתיעץ" איתם ,רק מה ?אין לנו אפשרות לרשום לעצמנו מרשם,לקבל בדיקה,להרדים את עצמנו,לנתח את עצמנו לכן כפי הנאמר "אם אין אני לי ,מי לי?
כל טוב,,
ד"ר גור רות
סקיי שלום.
אינך היחידה. יש לי חולה אחת שנפגענ לפני שנים ואחרי שמיצתה הכל ובסופו של דבר נותר הכאב. היא גם החליטה להפסיק את כל הטיפולים ולחיות עם הכאב.
לדבריה לא שהיא נהנתה מזה אבל הצליחה בסופו של דבר לחיות למרות הכאב.
כעבר 13 שנים יצאה תרופה חדשה לשוק. שכנעתי אותה לנסוץ זו היתה הליריקה, ולמרות הזמן שחלף- כל הכאב עבר. הדבר אפשר לה לחזור למעגל העבודה, ולחיות את חייה אחרת.
אל תתייאשי ושמרי על קשר. מידי פעם צצה תרופה חדשה...
ובנתיים זו החלטה קבילה ואפשר לחיות איתה - הכל עניין של כוח רצון כוח סבל והתמדה.
ד"ר גור.
הכאובה
לא יכולה להבין את אלו שכל כך כואב להם ובסןפן של דבר מחליטים להפסיק עם החיפוש להרגעת הכאב אני לא מסוגלת לשמוע מישהוא שאומר לי כואב לי קשה לי עם זה אז אסור להתיאש אני לא יכולה לחיות עם הכאב לא מסוגלת