רוקי שלום, לפי מה שאתה מתאר כבר עברת 3 ימי הערכה בתל השומר ועכשיו אתה מתחיל סדרת טיפולים. לצערי, אין קיצורי דרך, במידה ומצבך הבריאותי תואם לאישפוז יום אני חוששת שלא יאשפזו אותך למשך התקופה הזו. שכן, בדר״כ הטיפולים מתפרסים על כמה שבועות ולא ברצף 12 ימים. אני לא יודעת מהי הסיבה הרפואית לכך שאתה במחלקת כאב אבל חלק מההתמודדות עם הכאב זה להכניס אותך לסוג של אחריות מבחינתך ולהתמודד למרות הכאב. תאמין לי אני כל כך מבינה אותך, את הקושי לצאת מהבית במיוחד במזג האוויר הזה, את ההליכה בין מסדרונות בית החולים שחלק מזה זה סוג של התמודדות, 7 חודשים, 3 פעמים בשבוע חייתי ככה. בהתמדה ובעקביות ועם רצון אמיתי להשתקם, יש בתל השומר מטפלים ומטפלות בחסד. אם התקבלת לשם, אני מציעה לך לעשות הכל כדי ללכת גם אם בהתחלה זה ייראה לך כמו תיק נוסח קיטבג. תפרגן לעצמך - אתה מטופל!! הרבה מאוד חולים ואני נכללת בתוכם, נלחמים למען טיפול במרפאת כאב. אתה זכית - תתאמץ למען עצמך. מעבר לכך, אתה זכאי לפגישה עם עו״ס במידה ואתה גר רחוק מאוד מתל השומר, תנסה להתייעץ איתה או להיעזר בה ואני מניחה שתמצאו את הדרך הנכונה כדי שתוכל לקבל את הטיפול לו אתה ראוי. עצתי לך, תתמקד בטוב, תלחם למען עצמך ותמנע מתירוצים למה לא לעזור לך... אתה קיבלת אישור לטיפול - לך על זה!! שהמטרה לנגד עיניך תמיד תהיה ההחלמה או השיפור במצבך. הדרך אולי תהיה כאובה אבל אתה יכול להרגיש טוב יותר ולו בעזרת כלים להתמודדות עם כאב כרוני. מקווה שהכל יסתדר לך לטובה. בהצלחה וסופ״ש נפלא!

יש אפשרות לשיקום ואבחון תחת אישפוז בשיקום האורוטופדי בתל השומר אבל צריך להפעיל הרבה לחץ וגם קצת פרוטקציה אם יש

לורדוקו,

לפני כשנה זומנתי אכן למבדקים של 3 ימים.באותו הזמן  דחיתי את האבחון והתחלתי במקום בטיפול תרופתי.

הכאב היה קשה מנשוא וחיפשתי פתרונןת מהירים לצד מגבלות לוגיסטיות(אני גר רחוק מאוד מבית החולים.

כיום,לאחר שמיצינו את כמעט כל הטיפולים התרופתיים ועדיין נותרתי עם הכאב,קיבלתי הפניה נוספת ע"י הריאומטולוג שלי,

ליחידת השיקום,והם שלחו לי הצעה לאיבחון(לא טיפול),איבחון בן -14 יום.אני יודע שזו יחידה מהטובות שקיימות בארץ.ומאוד אשתדל להגיע לאותם 14 ימי איבחון.מקווה שאצליח לגבור על המגבלות של ההתניידות לשם ובחזרה יומיום ,ובנוסף על הקושי שלי עם היציאה מהמיטה בבוקר.

כאמור לוקח לי כשעתיים ,לפחות, להשתחרר מהקשיון ולגבור על הכאבים העזים עמם אני מתעורר,ועד שאני מגיע למצב בו אני ממש מסוגל להתארגן ליציאה מהבית.

תודה רבה,גם על תגובתך בפוסט שלך.

רוקי.

שלום לכאובה,

לא יקבלו אותי במחלקה האורטופדית כיוון שמחלתי לא שייכת לתחום האורטופדיה.תודה על ההתייחסות והנסיון לעזור.בהערכה,

רוקי.

רוקי שלום, אני קוראת אותך ודי מופתעת ....  מתנצלת אם חלילה אני נקראת בוטה אבל באמת שלאחרונה אני תוהה בסוגיה הזו. אני נוטה לראות מטופלים ומטופלות ממגוון מחלות הכאב ואני שמה לב לכך כי הגברים נוטים לבחור בפתרונות המהירים, המיידים, סף יכולת או רצון כדי לעזור פיזית גם אם הדבר כרוך בכאב הוא מהנמוך ביותר. רוקי, בדרך מרובת האתגרים שחוויתי בשנה וחצי האחרונה ועדיין חווה, אני יודעת שהכל תלוי בנו. עד כמה אנחנו מוכנים להקריב כדי לעזור לעצמנו, כואב המחיר שיהיה. מדברייך נקרא כי לא נוח לך במצבך אבל אין לך כוח להזיז את עצמך או לעשות למען עצמך כדי לשנות או להטיב עם עצמך. אתה מוכן לעשות אבל רק אם זה יהיה נוח לך. תבין, הדברים הנכתבים כאן בהחלט נכתבים מתוך ידיעה כי קיימת בעיית ניידות, קושי פיזי ונפשי, והרבה אתגרים נוספים. אבל אם אתה שם בשני צדדי המאזניים את הדברים כפי שהם אתה צריך לראות ולהבין מה חשוב לך יותר. לעזור ולעשות למען עצמך או לקחת את המחלה שלך כתירוץ לכל דבר בחיים כי זה נוח לך?? תענה לעצמך ובהתאם לתשובה, קח את עצמך בידיים ותהיה שלם עם כל החלטה שתחליט. כל דבר בזמן שלו. לגבי איבחון של 12 ימים... אני שומעת על כך לראשונה. שוב, איני יודעת מהי הסיבה הרפואית ממנה אתה סובל.... עצתי לך, קיבלת מתנה - דע להשתמש בה נכון. בהצלחה ושבוע טוב! 

ורדוקו,

יש משפט שחוק ונדוש אמנם,אך רלוונטי ביותר לשיח בייננו:"אל תשפוט  אדם עד שתגיעו למקומו".אני לא יודע הרבה לגבי הסוגייה בה את

"תוהה".כל ההכללות שבדברייך לגבי גברים ונשים ממגוון מחלות הכאב(שאגב,אני נתקל בהן לא פחות ממך).אין מ"היתקלויות" אלו להסיק לגבי הפרט,האינדיווידואל הסובל.רק לפני יומיים וחצי קראתי פוסט שלך,בו את מתארת את כאבך בצורה שכל כך הזדהיתי והבנתי אותך,בכל הרמות.לא העזתי בכלל,להעיר לך על מאומה,כי קטונתי,ומה אני באמת יכול לדעת עלייך מ'פוסט' אחד....

ופה עכשיו את "מעירה" לי על כך ש"העזתי" לקחת תרופות ??ואיך לא נעניתי מייד לגשת לאבחון?? אז בואי נסכם,כי את באמת בוטה למדיי,

שלו ידעת על מצבי הרפואי,האישי,על כך שלמשל,הייתי חייב לקיים את עצמי,ונאלצתי לעבוד במקום לגשת לשיקום בזמנו,וכו' וכו'...

את מצטטת אותי:"לא נוח לי במצבי","אין לי כוח להזיז את עצמי,לעשות למען עצמי",ומוסיפה בשמי,שאהיה  מוכן לעשות למען עצמי,רק אם זה יהיה נוח לי???מנין הבאת את הציטוטים הללו,וממתי את חושבת,מחליטה ועונה בשמי?את טועה ומטעה בכך שאת "מצטטת" אותי בצורה לא נכונה.אגלה לך סוד,אני ער עכשיו כיוון שכבר שעות אני מנסה למצוא תנוחה שתאפשר לי לנמנם מעט.את מציגה אותי כמי שמחפש "נוחות? שיעשו בשבילי,ש"רק אם זה יהיה נוח לי? אני מוחל לך,ורדוקו יקרה,רק כי את לא יודעת מאומה עליי ועל מחלתי,כי את לא יודעת כלום  עליי,אל תתיימרי להיות פסיכולוגית שלי על סמך -7 השורות שקראת.שבחרתי לכתוב,ליתר דיוק.(רב הנסתר על הגלוי) אז מעט ענווה,צניעות,כיבוד הזולת,(החולה,הסובל,האחר)

בהצלחה גם לך,ושבוע נהדר לך.

רוקי.

רוקי שלום, לוקחת לתשומת ליבי את דברייך.  מתנצלת שדבריי פגעו בך. לא זו היתה כוונתי לרגע. ייתכן ואני מדברת מהמקום שלי, יותר מחצי שנה אני נלחמת כדי לקבל טיפול איכותי במרפאת כאב. כולל עירוב של עו״ד ומשרד הבריאות. התגובה שלי נכתבה בהתאם לדברים שכתבת והצגת. שוב, חשוב לי שתבין... אתה מציין כי קיבלת אישור לכך באופן מהיר יחסית. אתה מודע למורכבות העניין ואני מניחה כי אתה יודע שיש לך מזל שאתה לא צריך להילחם בבירוקרטיות כדי לזכות בטיפול רפואי הגון וראוי. איני שופטת אותך וגם בתגובתי ציינתי כי מי כמוני יודעת עד כמה זה קשה להתארגן לנסיעות, במיוחד אם הנסיעה אורכת יותר מחצי שעה. הקישיון של הגוף, ההתארגנות של הבוקר.... רוקי, אנחנו מאותו הכפר. גם אם לא נראה לך כרגע, אני בעדך. בעד רפואתך והחלמתך. מבקשת את סליחתך אם נפגעת מדבריי. רפואה שלמה!  ושוב, במידה ומורכב לך להגיע לתל השומר אז נסה לשדרג זאת למרפאת כאב אשר נמצאת באיזור מגוריך. או לחילופין, באמת תנסה להיעזר בעו״ס מטעם תל השומר כדי שתנסה לעזור לך למצוא פיתרון כדי שתוכל לקבל טיפול רפואי. בהצלחה!! שולחת התנצלות כנה. 

הי ורדוקו,

ברור לי לחלוטין שלא התכוונת לפגוע בי.אני לא הרחבתי מספיק על מצבי וכך נוצר פער בהבנה שלך את מצבי,ומכאן אי ההבנה.

אין בליבי עלייך.והתנצלותך מתקבלת בלי לחשוב פעמיים.בטוחני שכוונתך הייתה טובה.ומאיזה מקום הגיעה התמיהה שלך לגבי

זה שלא זינקתי וחיבקתי את הצעת הטיפול בשיקום,בשתיי ידיים ובברכה.אני לגמרי מוצא שיש לנו הרבה נסיון עם המערכת הרפואית ,

ורב הדומה על השונה ביינינו.אני גם הייתי מעט תוקפני במענה הקודם שלי,ואני מתנצל על כך,מתנצל בכנות.הכי חשוב,שיישרנו את

ההדורים ואשמח להמשיך ולקרוא פוסטים ותגובות שלך.יש הרבה מה ללמוד מהם.וכמו שכתבת,"אנחנו שנינו מאותו הכפר...".

בלב נקי ,שיהיה לך יום מקסים.

רוקי.