שלום, 

יש מרפאות כאב שיש בהן קבוצות תמיכה. 

עיקר הסובלים מכאבי אגן הם נשים אולם העצבוב זהה ואני מניחה שלכן גם הכאבים. אתה יכול לנסות בקבוצה כאן של כאבים ברצפת האגן. 

ד"ר גור. 

אוכל לספר בקצרה מה היו/הינם הסימפטומים שלי ומה גיליתי שעוזר לי מאוד. מאז 2005 התחילו לי סימפטומים, בימים הראשונים של תחושה בצורך מוגבר לתת שתן. זה התחיל להעיר אותי מהשינה. תוך כמה שבועות התחילו לי בנוסף תחושות קבועות בשופכה (מורגש בעיקר בקצה שלה) שהן משתנות בעוצמה ובאופי. לפעמים זה מרגיש יותר כמו לחץ, לפעמים יותר כאילו "נתקע" שתן בשופכה ולפעמים כמו בעירה. העניין הוא שזה מורגש כל הזמן. בנוסף במקביל החלו לי כאבים באזור אגן ובטן תחתונה, שהיו רוב שעות היממה וגם בעוצמה ואופי משתנים, לפעמים מרגישים יותר כמו לחץ או כאב עמום ולפעמים יותר כמו בעירה.

הרגשתי שיש קשר מסוים לתפקוד מערכת השתן. באופן כללי ככל שחלף יותר זמן מאז ממתן שתן אחרון כך תחושת הלחץ באזור האגן ובטן תחתונה היתה נבנית עד כדי לחץ כואב או תחושת בעירה חזקה.

מבלי לספר כרגע על תהליך הבירור וכדומה ועל טיפולים שונים שניסיתי, מה שכן עזר לי משמעותית ויותר מפלציבו זה טיפולים של טכניקות מסוימות של עיסוי רקמות רכות/עמוק על בסיס התיאוריה של ה-myofascial pain syndrome. להרבה אנשים עם ה"תווית" הקלינית הזאת נלווים גם כאבי שרירים או רקמות חיבור כרוניים שיכולים להימשך חודשים ואף שנים. אצלי זה היה שנים, והיה קשור גם בנקודות בפשיה שעוטפת את השרירים באזורי הבטן התחתונה והירכיים שנקראות trigger points - שזה מיקומים נקודתיים שלחיצה קלה עליהם (השווה לכמשקל של 4 ק"ג) מעוררת כאב עם דפוס הקרנה אופייני לאזורים נוספים. הטיפול שנקרא myofascial release הקל עליי כבר בפעם הראשונה, ואחרי סדרה קצרה של כמה טיפולים הסימפטומים של כאבי הבטן נעלמו ולא חזרו כבר מעל חודשיים ברצף האחרונים... שזה עבורי שיפור דרמטי באיכות החיים. ההשערה היא כי בטכניקות האלה יש שחרור של קונסטירקטורות בסיבי שרירי שמערבות את הכישור (את העצבוב) ואת רקמות החיבור העוטפות.

מה שכן, שאר הסימפטומים שיש לי נותרו ללא שינוי (אלה שמערבים את השופכה) והם עדיין מעירים אותי מהשינה.

לי זה עזר מאוד. שמעת על זה, רוחמה? אולי זה יכול להקל גם עלייך. 

 אם הכאבים נישארו אז גם הבעיה נישארה,,כל "טיפול" אחר/ כל שהוא הקל/מקל קצת,,

טיפול שעוזר זה מה שפותר את הבעיה,,

לצערי הרב,אני באופן אישי סובלת מכאבים עיצביים קשים אלו כבר שנים רבות.האבחנה שניתנה אחר שנים רבות של חיפוש וביקור אצל אינספור רופאים היא :פודנדל נאורלגייה .(pudedal neuralgia).

מרבית הרופאים אינם מכירים אבחנה זו,לכן הסתובבתי שנים רבות בתוך החושך בין אורולוגים לגינקולוגים ללא אבחנה וללא מענה,גם האבחנה לא קדמה אותי במציאות פתרון.......

(אלו כאבים עיצביים כרוניים קשים באגן הקטן הנכנסים הגדרה של Chronic Pelvic  Pain המופיעים במהלך היום ובשינה נעלמים)

זהו עצב המעצבב את כל הסוגרים,שככל הנראה נלחץ מסיבה לא ברורה וגורם לכאבים אלו.

ישנו רופא בשם ד״ר ריבר שיודע לאבחן את הסינדרום ע״י לחיצה בנקודות מסויימות באגן.הוא מנהלת המחלקה הניירולוגית ב״הלל יפה״ בחדרה.

אינני אשת בשורות ,עדיין מחפשת מזור לכאבים מייסרים אלו.מכירה חברה עם כאב זהה שנוטלת נוגד דיכאון בשם סימבלטה ,והוא מסייע לה מאד ומוריד את עוצמות הכאב באופן משמעותי.

זהו נוגד דכאון העובד על מסלולים עיצביים.

במרפאות הכאב ניתנים כל מיני טיפולים בדרך של ניסוי וטעייה בניסיון להקל על כאבים אלו.

התופעה מוכרת גם בקרב גברים שהם רוכבי אופניים .

נשים רבות שסובלות מכאבים נרתיקיים נופלות בין האבחנות ווסטיבוליטיס וולוודינייה האבחנה ״פודנדל נאורלגייה ״ לא מוכרת כמעט בקרב הרופאים.

אם מוצאים תשובה שנותנת הקלה ,ומורידה משמעותית את רמת הכאבים ״דיינו״

שווה לנסות את מרפאות הכאב.......

בהצלחה!!!

דר' גור שלום

בשנת 2002 יברתי ניתוח להסרת מינינגיומה מחוט השדרה, בשנת  2005 עברתי ניתוח שני להסרת הידבקויות מאזור הניתוח ומאז חלה התדרדרות הדרגתית עם כאבים חזקים יותר מאשר הניתוח הקודם שאחריו יכולתי ללכת בעזרת הליעות לעלות 3 קומות לקום לשרותים וכו'

כתוצאה מההתדרדרות נפלתי ומאז אינני מסוגלת ללכת אני מסוגלת לפסוע 5-6 צעדים ולכן גם אינני יכולה ללכת לשרותים ואני עושה צרכים בכיסא המיועד לכך.

כאבי חזקים יומם ולילה התרופות שאני מקבלת לכאבים -מתדון וגם הוא משפיע חלקית.בעיתי הגדולה ביותר שגופי דוחה כל תרופה ניסיתי את כל התרופות שקיימות לטיפול בכאבים והסימפטומים קשים מאד.

גם רופאים כגון דר גור אריה ודר קנולר אמרו שאין מה לעשות איתי ולא נתנו לי שום פתרון

זה מצבי בתימצות

בתודה

רוחמה

במצבים של כאבים עיצביים קשים פעמים רבות לא ניתן לפתור את בעיית הכאבים ,אך יחד עם זאת אין לזלזל באף טיפול,שיש בו כדי לתת הקלה משמעותית ברמת הכאב .

לעיתים זה מה שעושה את ההבדל בין היכולת לתפקד לחוסר היכולת לתפקד.

בין איכות חיים סבירה לבין חוסר איכות חיים מוחלט.

היום אני מוכנה לקבל כל טיפול שיפיג את הכאבים משמעותית .יודעת שהבעייה מימנה אני סובלת אינה ניתנת להחלמה .

ההתמודדת היא מנת חלקי עוד שנים ארוכות ,אלא אם ימצא פתרון שמרפא כאבים עיצביים מהסוג,שאני מתמודדת עימם.

myofascial release .מי שכתב באתר למעלה על טיפול זה האם הוא יכול להרחיב ולהסביר .

אשמח לקבל פרטים על מקומות מומלצים בהם ניתנים אלו.

תודה רבה.

פשושית1, אשמח להרחיב על בסיס ניסיוני האישי ומיטב ידיעותיי והבנתי.
קודם כל, כמו שכתבת אכן הסימפטומים שיכולים לקבל את התווית pudendal neuralgia יכולים להתאים לתוך התווית הכללית יותר של pelvic pain syndrome - שיכולה לנבוע מסיבות רבות, חלקן ידועות וחלקן לא, חלקן ברורות יותר וחלקן פחות. לעיתים עושים בה שימוש חופף עם המונח pudendal nerve entrapment, שמתייחס לממצאים ממשיים שבהם רואים כי העצב הזה נדחס או לכוד באזור האגן הקטן. עם זאת מחקרים אחרונים שנעשו הראו כי אפשרי שיהיו הסימפטומים האופיניים גם מבלי שיתגלו ממצאים כאלה. מבחינת סימפטומים לא פירטת. ממה שאני יודע, אחד הסימפטומים העיקריים האופיינים זה כאב שמוחמר בישיבה ומוקל בעמידה או בתנוחות אחרות, אך למיטב הבנתי הבהירות אינה רבה. בכל מקרה אם הבירור שעשית לא כלל זאת, הוא צריך לכלול אבחנה מבדילה בין זה לבין קליניקות מאוד דומות כמו זאת שיש לי. כפי שציינתי, לי יש את הקליניקה של התווית Chronic Prostatitis (ללא ממצא של תהליך זיהומי כלשהו). חלק מהסימפטומים דומים ומזכירים מאוד pudendal neuralgia, אך אחד ההבדלים העיקריים מתבסס על כך שב-pudendal neuralgia הכאבים כאמור מאוד מושפעים ממנח הגוף. אצלי הכאבים העיקריים לא נראים קשורים כלל וכלל למנח, למשל - הכאב ותחושות אי-הנוחות שיש לי באזור השופכה, איבר המין והפרינאום לא מחמירות או מוקלות בשינויי תנוחה כמו ישיבה, שכיבה או עמידה.

בכל מקרה, נחזור ונתמקד לגבי שאלתך. במקרים של pudendal nerve entrapment הפגיעה בעצב יכולה לנבוע בעיקרה מטראומה (פגיעה פיזית) שהיתה כגון לחץ ממושך בהיריון, נזק מפציעה כלשהי או לאחר ניתוח (כחלק מהריפוי הטבעי למשל של הרקמות העצב יכול להינזק כתוצאה מאיחוי כלשהי עם רקמות כחלק מהתהליך הדלקתי, ועוד), מבנה אנטומי חריג מסוים וכדומה. יש אתר קהילתי המוקדש לנושא שהכרתי לפני כמה שנים ספורות, אם את רוצה את מוזמנת להיכנס וייתכן ויתרום לך בנוסף:
www.pudendalhope.info/

כלומר שישנה איזושהי מעורבות של רקמות החיבור (כמו גידים, חותלת השריר - פאשיה, ועוד), וגם בתווית של pudendal neuroglia ייתכן מאוד שיש מעורבות כזאת. במקרה שלי, של chronic prostatitis (תת סוג III, כאמור ללא ממצא זיהומי), גם עולה ממחקרים עדכניים כי אצל חלק ניכר (ואף מרבית) האנשים עם התווית יש מעורבות של שרירים ורקמות חיבור (אחד הסימפטומים האופיניים שיכול להימצא הוא כאבי שרירים למיניהם), ולמעשה אחת ההשערות המובילות כיום בניסיון להסביר את הסיבה והמנגנון (אחדים או יותר) לסימפטומים היא השערה המבוססת על תיאורית ה-myofascial pain syndrome (נקראת גם chronic myofascial pain). 

כפי שכבר כתבתי בהודעה קודמת, ב- myofascial pain syndrome לחיצה על נקודות רגישות (המכונות "נקודות הדק" - trigger points) בשרירים מעוררת (או מחמירה) כאב עם דפוסי הקרנה גם לאזורים שנראים לא קשורים. בד"כ היא מערבת אזורים נרחבים בגוף ולפעמים יותר אזורים מסוימים (אצל אנשים עם chronic prostatitis למשל עשויה להיות איזושהי מעורבות נרחבת בגוף אך בכל מקרה נקודות ההדק נוטות יותר להתמקד ולהופיע באזור האגן - באזורי הירכיים, המותן, הבטן, ישבן וגב תחתון). חשוב לא להתבלבל עם המונח tender points, שמתייחס לפיברומיאלגיה (יש פעמים רבות חפיפה בין שתי התוויות, וייתכנו גם אנשים שסובלים למעשה משתי התופעות, אך מקובל להתייחס אליהן כאל שתי תופעות נפרדות. בד"כ אנשים עם פיברומיאלגיה - מוצאים אצלם גם את ה- myofascial pain syndrome, אך הכיוון ההפוך הרבה פחות שכיח - כלומר הסיכוי לאדם עם myofascial pain syndrome שיש לו גם פיברומיאלגיה... אם כי נתקלתי גם במחקר קליני שנעשה למשך זמן פרוספקטיבית, שהחוקרים הסיקו ממנו על אינדיקציה לכך שחלק מהאנשים עם  myofascial pain syndrome', בעיקר ממושכת מאוד ללא טיפול, נוטים לפתח פיברומיאלגיה בנוסף). יש מידע רב מבוסס על זה ברשת, פה למשל יותר בתמצית ממקור מהימן:
http://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/myofascial-pain-syndrome/basics/definition/con-20033195

מה שקורה בנקודות הדק, זה שיש אזורים מסוימים בתוך סיבי השריר שנשארים "מכווצים", לא עובדים בצורה תקינה. מראיות של מחקרים לא מעטים שנעשו ראו במיקרוסקופ אלקטרונים כי באזורים אלה יחידות התפקוד הבסיסיות (סרקומרים) של השריר נראית דחוסות יותר, לרוב באזור שבו עיקר העצבוב לרקמת השריר (בד"כ זה במרכז סיב השריר, תלוי בסוג ובצורה שלו). יש גם ראיות לכך שהאזור הזה מתאפיין ברמות חריגות מוגברות של פעילות עצבית. לאורך זמן זה מביא לכך שהאזורים הללו של הסיב המכווץ נעשים מתוחים יתר על המידה ולפי אחד המודלים של התיאוריה הם מתחילים להשפיע על עוד אזורים סמוכים בכך ש"מושכים" אותם וכך נוצרת תגובת שרשרת כזאת, ומכאן גם דפוסי הקרנה בפרט, ובכלל המעורבות של אזורים נרחבים בגוף (יש גם חלוקה לסוגים שונים של נקודות הדק, בעיקרה של פעילות ושל סמויות. נקודות הדק סמויות הן כאלו שאינן פעילות אך בלחיצה או גירוי מסוים עליהן עשויות להפוך לפעילות. יש גם נקודות הדק לוויניות - כאלה שמופעלות "מרחוק" על ידי נקודות הדק אחרות). אמנם סיבה אחת או יותר לכל זה ולהיווצרותן לא ידועה, אך נמצאו גורמי סיכון בעיקר של שימוש לא תקין/חוזר/מרובה של שרירים, סטרס ממושך (גם נפשי) וכן ליקויים או הפרעות שונות אנטומיות (כמו ברקמות חיבור כגון גמישות יתר של מפרקים, סטייה של האגן, הבדל מולד או נרכש באורכי הגפיים התחתונות למשל ועוד).

רוב הידע על כך נצבר והושג על ידי עבודה מאומצת ושיטתית של החוקרים טראוול וסימונס במאה שעברה. כאמור ניתן למצוא מידע רב ועשיר על כך, אך לא ארחיב עוד כרגע על זה (אם תרצי, אוכל לכתוב כמה מן הספרים שאני ממליץ עליהם לקריאה נוספת, הרוב באנגלית). למיטב ידיעותיי גם בארץ הרופאים החלו להיחשף לנושא הזה יותר ולהיפתח אליו ולבחון אותו וגם לשמש בפרקטיקה. אני יודע למשל שבאזור מגוריי רוב מרפאות הכאב מציעות טיפולים לתסמונות כאב כרוניות רבות המתבססים על התיאוריה הזאת, כאשר מהניסיון הקליני (קשה אגב עד בלתי-אפשרי לבחון טיפולים כמו טיפולים ידניים בשיטות מחמירות של מחקר קליני, כמו של ניסוי המבוסס פלציבו) יש הרבה דיווחים על הטבות משמעותיות עבור מטופלים רבים.

ועכשיו ניגש לעניינים. הטכניקות השונות שמתבססות על תיאורית נקודות ההדק מתבססות על הפעלת מניפולציות שונות, בעיקרן ידניות (באמצעות הידיים) על האזורים האלה מתוך מטרה של שחרור שלהם. קשה לסווג ולפתח שיטות כאלה באופן שיטתי, אך בכל מקרה חלק ניכר מהטכניקות כולל או משלב טכניקות עיסוי שונות עמוקות (זה לא כמו טכניקות עיסוי "רגילות" המשמשות בעיקר להירגעות, הרפייה והמרצת מחזור הדם כפי שיש למשל בעיסוי שוודי). אני יודע שאוסטאופתים במשך הרבה מאוד שנים משתמשים וגם פיתחו טכניקות כאלה, של myofascial release. בישראל התחום הזה לא מוסדר עדיין ולא מוכר רשמית, ולכן אם אוסטיאופתים שמטפלים בכך ובטריגר פוינטס סביר יותר למצוא באופן עצמאי או במרפאות כאב.

עוד אנשים שעשויים לעזור הם מעסים ופיזיותרפיסטיים. לגבי מעסים צריכה להיות להם הבנה והעמקה מוסדרים באוריינטציה קלינית/רפואית. אני יודע שבשנים האחרונות החלו בישראל מסלולים שלרוב נקראים "עיסוי רפואי" וכן "עיסוי רקמות עמוק" שמוכרים בחלקם ע"י איגוד המעסים, וחלק מהם כוללים גם לימודי הרחבה והעמקה קליניים, אך אישית אינני מכיר מעסים עם המלצות עליהם בטיפול ב-myofascial pain syndrome, ולכן הייתי בינתיים נזהר מאוד מכך.
לגבי פיזיותרפיסטים, גיליתי שחלק מהם - לא ניכר אך כזה שלהתרשמותי הולך וגודל בשנים האחרונות - מודע היטב לתיאוריה הזאת ולהפרעות כאב שעשויות לערב את רקמות החיבור כגון הפשיה (חותלת השריר), וחלק מתוכם מטפל בכך. מה שכן, עדיין קשה למצוא פיזיותרפיסטים עם ניסיון ומומחיות בכך. לפי התרשמותי אלה עם היותר ידע, ניסיון ומומחיות בכך הם פיזיותרפיסטים שמתמקדים בבעיות של אזורי ליבת הגוף (בטן, אגן) וגב, וכן כאלה שמתמקדים בפיזיותרפיה בכאבים כרוניים. 

ייתכן שיש לך ממה שאת סובלת בנוסף myofascial pain syndrome (שכאמור ממחקרים גילו מעורבות נלווית בשכיחות יחסית גבוהה לתסמונות כאב כרוניות רבות אחרות, כמו chronic prostatitis ופיברומיאלגיה, אך גם ל-pudendal nueroglia ועוד), ולכן טכניקות כאלה עשויות לשפר לך דרמטית כמה או יותר מהסימפטומים (ואף להעלימם או להביא לנסיעה לפרקי זמן ארוכים). אני למשל לבסוף קיבלתי סדרת של כמה טיפולים מפיזיותרפיסטית שאחרי שהסתיימו, במשך החודשיים האחרונים נעלמו לי חלק מהסימפטומים (ולא חזרו בינתיים). מבחינתי זאת הקלה משמעותית ביותר. אם תרצי אוכל לתת לך המלצה אישית בתכתובת אישית, אך את יכולה גם לנסות עצמאית. מאחר וגם הסימפטומים שלך מערבים במיוחד את אזור האגן - אני מציע לך למשל להיכנס לאתר של איגוד הפיזיותרפיסטים. יש רשימה עדכנית, ונסי לחפש בה לפי מטפלים המתמקדים בכאב ו/או ברצפת האגן.

לגבי הטכניקות של myofascial release, חשוב ביותר להדגיש כמה תובנות, אישיות שלי וגם שעולות מסיפורים של אחרים וממחקרים:
1. ידע של המטפל - מעמיק ונרחב ככל שיהיה, ואף ניסיון - אינם מספיקים ואינם מבטיחים אפקטיביות של טיפולים כאלה. גורם קריטי חשוב היא המיומנות שלו. אחת היכולות הקריטיות לטיפול מוצלח בנקודות הדק זה איתור וזיהוי נכון שלהן (ארחיב על זה אם תרצי), והוא בעיקרו מתבסס על חוש המגע אך לא רק ולא בהכרח. איך נדע האם המטפל מספיק מיומן? זאת שאלה מורכבת, אני מציע להיעזר במספר מקורות ידע שיכולים לרמז על מיומנות גבוהה שלו, הכוללים את הוותק והניסיון שלו בתחום, המלצות אישיות ממטופלים אחרים, היחסים הבינאישיים שלו עם מטופלים ואיכות הביצוע שלו בטיפול (הוא אמור לדעת "מה הוא עושה". איתור וזיהוי של נקודות הדק יכול להיות גם קשה כי מדובר בנקודות ספציפיות ומאוד קטנות, אך עם זאת המניפולציה עליהן צריכה להיות נכונה). מסתבר למשל מסיפורים של אנשים שמטפלים פחות מיומנים פעמים רבות נוטים לטפל יותר או בעיקר בנקודות הדק "לוויניות", וכך לפספס את נקודות ההדק המקוריות הפעילות ולכן הכאבים נמשכים. מטפל מיומן יתייחס גם לכל הגוף ויבדוק נקודות הדק אפשריות מכף רגל ועד ראש, כולל כאלה שעשויות להיות סמויות. בנוסף מטפל מיומן יתייחס לא רק לבדיקה הזאת אלא יעשה לך אומדן מקיף רלוונטי. פיזיותרפיסט מיומן למשל ירצה לאסוף ממך מידע רלוונטי המתייחס להיבטים באורח חייך (כגון עיסוק, פעילות גופנית) וכן בדיקות כמו היציבה שלך - שכן יכולים להיות בהם גורמים תורמים או מנציחים לבעיה ולשימור/יצירת נקודות הדק, שחלקם עשויים להיות הפיכים או נשלטים, וללא התייחסות אליהם הכאבים יכולים להימשך.

2. ציפיות ריאליות. מאחר ולרוב, בעיקר ככל שזה נמשך זמן רב יותר (וכאמור בדרך כלל מגיעים לטיפול אחרי שנים רצופות רבות של כאבים ושל קיום נקודות הדק), ישנן נקודות הדק רבות בגוף באזורים שונים ו/או בכמויות רבות במיוחד באזור אחד או יותר. בנוסף תיתכן מעורבות של מצב רפואי אחד או יותר שסיבך את המצב או שנוצר כתוצאה מקיומן הממושך (אצלי למשל היה בנוסף צלקת ברקמות החיבור לאחר ניתוח של תיקון בקע מפשעתי, והיא כנראה תרמה להפרעה ולכאבים). מפגש אחד בודד של טיפול לא יכול לפתור בעיה נרחבת או מורכבת שכזאת, כפי שיש בד"כ של נקודות הדק בעיקר כרוניות. בד"כ ניכרת הטבה משמעותית רק אחרי סדרת טיפולים, כ-6 טיפולים ויותר (וזה כמובן תלוי בגורמים רבים כמו מיומנות המטפל). אישית עבורי אחרי 3 טיפולים בלבד, כאשר היו כשעה בממוצע כל אחד, היתה היעלמות של חלק מהסימפטומים. מה שכן, כבר לאחר הטיפול הראשון הרגשתי הטבה. אך כל מקרה וכל אדם הם שונים וייחודיים. בנוסף, מאחר ובד"כ התופעה הזאת נלווית להפרעות אחרות, היא עשויה להביא להטבה משמעותית חלקית אך לא מלאה. כך למשל יש לי הטבה מלאה בחלק מהסימפטומים אך האחרים נשארו כמו שהיו (אם כי אפשר לטעון שאולי לא עשיתי מספיק טיפולים או/ו שהוחמץ משהו. אגב, הייתי סבור שיימצאו אצלי אולי גם נקודות הדק באזורים של שרירים עמוקים של רצפת האגן שעשויים להסביר את הסימפטומים באזור השופכה/פרינאום/אבר המין, שניתן להגיע אליהם רק רקטלית או וגינלית אצל נשים, אך דווקא המטפלת טענה שלא מצאה)

3. בד"כ הטכניקות הללו משולבות בעוד שיטות, כגון "דיקור יבש" - dry needling. בשיטה זו משתמשים במחט מיוחדת שמגיעה עמוק אך לא מזריקים דבר. הרציונל בכך מבוסס על אותה תיאוריה של נקודות ההדק. נדרשים רגישות ודיוק רבים, כי הרעיון בשיטה הוא להגיע במדויק לנקודת ההדק ובעזרת הלחץ של הדיקור לשחרר את הסיב. כמובן שלא כל מטפל משתמש בכך ולא בכל מצב (יש גם אזורים בגוף שלא מתאימים לכך) וכן נדרשת פה בטיחות רבה במיוחד בטיפול, ומטופלים רבים מעדיפים להימנע משיטה זו.

 

למען פשטות ולסיכום, הנה שני אתרים שאני ממליץ שממחישים את נקודות ההדק העיקריים ודפוסי ההקרנה האופיינים. אני משער שבמקרה שלך רלוונטיים במיוחד האזורים של האגן ושנקשרים אליו - ישבן, ירכיים, בטן וגב.

http://triggerpointmaps.com/

http://triggerpoints.net/

אגב, שכחתי לציין שאנשי טיפול נוספים שעשויים לסייע מתחומים פרא רפואיים נוספים הם כירופרקטים ואנשי סיעוד, אך לא התרשמתי שיש הרבה כאלה, ונראה לי שהם בעיקר מציעים טיפול כזה במרפאות כאב, ובד"כ כחלק מתוכנית טיפול מקיפה יותר שמשלבת אנשי צוות נוספים.

 

 שלום רב

אשמח לקבל את פרטי פיזיוטרפיסט במייל שלי

rtoren@netvision.net.il  

 תודה מראש

רוחמה

שלום רב. 

ל- Pudendal neuralgia עוזר מאד חסמים עצביים ולעיתים טיפול בגלי רדיו לתוך העצבים עצמם. לעיתים כאשר התופעה עמידה במיוחד אנו משתילים קוצב ולרוב זה סוגר את העניין. ממליצה לגשת למרפאת כאב ולבצע לפחות ניסיון תחת נחיית אולטראסאונד. 

לגבייך רוחמה, אפשר לנסות לשקול השתלת קוצב - אם אין יותר מידי הצטלקויות באיזור הניתוח זה יכול לעזור. את יותר ממוזמנת לבוא אלי לשיבא ואני אסתכל על הצילומים ואם זה אפשרי אשמח לנסות. 

ד"ר גור. 

ד"ר רות, האם ידוע לך כי גם בארץ מנסים טיפול בגלי רדיו (בשיטת PRF א-תרמית) במקרי Chronic Prostatitis מסוג III? בספרות המחקרית ישנם תיעודי מחקר שונים של שילוב טיפול זה, כמו זה אחד האחרונים שהתפרסם:

Gallego-Vilar D, Cuñat Albert E, Gallego-Gomez J (2014) Maintenance of the Response to Sacral Pulsed Radiofrequency in Chronic Prostatitis/Pelvic Pain Syndrome using Hyperbaric Oxygen. J Pain Relief 3:131. doi: 10.4172/2167-0846.1000131

תודה.

לצערי הרב אני גם סובל ממחלה כורונית מזה שנים ניסו עלי כמעט כל מיני תרופות כמו גיבופונטין וסמפלטה וגם לריקה היום אני מקבל 300 פעמיים ביום ומזה כמה ימים במרפאת כאב הוריד לי 150 לריקה פעמיים ביום והוסיפו לי מדבקות פאנטה 25 המשך יבוא

דר' גור שלום

ניסיתי גם  פעמים השתלת SCS   שלא עזר כי תוך כדי ההשתלה חלה הרעה. ולכן נורוכרורגם כמו דר' קנולר ורופאים ממרפאות כאב כגון: דר' שיף ודק' גור אריה הרימו ידיים.

יצויין שאחרי כל פעולה מצבי החמיר נכון להיום גם המתדון הפסיק להשפיע וכאבי הם ממש בלתי ניסבלים. קשה לי לשכב ולשבת ועל הליכה אין מה לדבר אני מסוגלת לפסוע 2-4 פסיעות.

אגב, רציתי להחמיא לך על הופעתך אצל פרופ' קרסו שגם אצלו הייתי בטיפול אחרי כ-10 טיפולים הוא הרים ידיים.

זאת תמונתי העצובה

בברכה

רוחמה

גם אני סובל מזה שנים מכאבי תופת בכפות הרגליים לאחר ניתוח של שאיבת דיסק. אני מרגיש כמו שפן ניסיונות כאשר כל נוירולו או נוירוכירורג מגדיר את הבעיה באופן שונה ואפילו מנוגד לחברו. טופלתי בכל מיגוון התרופות. ליריקה, סימבלטה אוקסיקונטין ועוד. עברתי הזרקות וטיפולים בגלי רדיו במרפאת כאב והכל ללא שינוי. קיבלתי המלצה לנסות טיפול באמצעות דימיון מודרך היות והחשיבה היא שהגוף חווה טראומה מהניתוח. אשמח לקבל מידע על מטפלים רציניים בתחום מאיזור הדרום.

מישהו פה יכול לעזור לי

שמי ניר ואני עובר גיהנום כבר 10 חודשים . אנא ממכם אם יש מישהו שיכול לעזור אלי אני סובל מלחץ איום בבטן ומכאבים באגן . עברתי מלא טיפולים ואני מיואש , כבר שבור . 053-7700006

ממליצה בחום להגיע לפגישת יעוץ לפרופ׳ פוסובר.

הוא כיום מומחה מספר אחד בעולם בשחרור עיצבי האגן הכלואים מסיבות שונות.

אם כתוצאה מהצטלקות של שריר על העצב או כתוצאה מלחץ של וורידים מורחבים על העצב הגורמים לכאבים עזים.

לאחר ניתוח שנערך לפני ארבע שנים לשחרור עצב הפודנדל דו צידי איני יכולה לשבת כלל.כל ניסיון לשבת מעצים את הכאבים לרמות כאב הזויות.

בשעת הניתוח  שנעשה בחול בניסיון לשיחרור עצב הפודנדל הרופא חתך את שריר הפריפורמיס משני צידי האגן.לטענתו השריר לכד את העצב.

תקופה קצרה אחרי הניתוח שריר הפריפורמיס שנחתך ע״י הרופא הצטלק על עצב הפודנדל מה שגורם בכל ניסיון לשבת למשיכת עצב הפודנדל ולכאבים עזים.

ברגע שהכאבים מתחילים מניסיון הישיבה הם אינם נרגעים .ארבע שנים תמימות איני יכולה לשבת.מה שהשבית את חיי.לא יכולה לנהוג,לא לשבת לאכול,לא סרט ,לא הצגה.

כל הכריות שניסיתי לא הועילו.האם יש למישהו רעיון ,מה הדרך בה אוכל לחזור לשבת.אוכלת בעמידה,לא יכולה לעשות אף פעולה שמצריכה ישיבה ברור שמצב זה סוגר אותי בדלת אמותיי.

האם ישנה דרך לשחרר את עצב הפרפורמיס שחתך הרופא והצטלקה על הפודנדל .

האם ישנה דרך לרכך את הצלקת של השריר שהתקשתה ולהגמישה ,כדי שלא תגרה את העצב אליו היא מחוברת ,שאוכל לחזור לשבת.

כל הטיפולים הפולשניים כולל הזרקות לעצב הפודנדל לפני ואחרי הניתוח לא הועילו.כנל גלי רדיו שנעשו במרפאת כאב ,כולל השתלת אלקטרודות ,שנעשתה לא נתנו מענה לא לכאבים ולא לבעיית ההצטלקות.

האם יש למישהו רעיון מה אוכל לעשות כדי לחזור לשבת,שהישיבה לא תעלה את רמות

הכאבים לכאבים הזויים.בילתי נסבלים.

ניסיתי סוגי כריות שונות ללא הועיל.

האם כל חיי אאלץ להיות בחצי שכיבה ,או בעמידה ללא יכולת לשבת עד סוף ימיי.

כל רעיון שיועלה ויחזיר לי את היכולת לשבת בלי לגרום לכאבים הזויים יתקבל בברכה.

כעת עומדת כל העת ,מה שהחל לייצר כאבי גב תחתום קשים,שאינם מאפשרים לעמוד זמן ממושך.רוב היום בחצי שכיבה במיטה.

חיי נעצרו,שהרי רוב הפעולות דורשות ישיבה .מה עוד שכאבי הגב אינם מאפשרים לעמוד זמן רב.

כל רעיון יתקבל בברכה.

די מיואשת על שמאדם וויטאלי הפכתי לאדם מוגבל מאד,שאינו לנייד עצמו.

חיה בבדידות שעות רבות .

כל הצעה   תבורך.תיתן לי איכות חיים ........

תודה על האוזן הקשבת ועל כל ניסיון להחזיר לי את היכולת לשבת ללא כאבים מסוייטים.

חיים ללא יכולת לשבת אינם חיים.

מצפה לישועה ,שתאפשר לי לשבת ללא כאבים.

אולי למישהו יהייה רעיון ,שיחזיר לי את טעם החיים.

פשושית 1 המחפשת מזור למצוקתה זו.