שלום רב לך, 

לצערי אין בידי לתת לך חוות דעת שכן מי שיכול לשפוך אור על מקור הכאב ומן הסתם גם על סיכויי העלמותו הוא רק רופא אא"ג שמטפל בך. 

בכל מקרה אני מבינה שהכאב די חדש והבירור נעשה לאחרונה ונראה לי שהדיכאון המתח החרדה והבכי מתקשרים יותר מאשר למצב הפיזי של הכאב - למשמעות שעלולה להיות ממנו - קרי הסרטן. 
לאור זאת אני חושבת שהדבר הנכון ביותר שאפש רלהציע לך הו אלפנות בהקדם האפשרי לפסיכולוג רפואי כדי שיעזור לך להתמודד עם המצב, לעשות סדר, לאסוף את עצמך מחדש ולהתחיל לתפקד. 
כאשר עושים כזה סדר גם לא הולכים לאיבוד במסגרת הבירור הרפואי  - וזה מאפשר לקחת שליטה ולהיות חלק מהצוות המטפל. 

אין ספק כי יש מקום לטיפול בכאב עצמו אולם נראה לי לפי הכתוב כי הכאב משני לחתושות הקשות ולהתמודדות איתן ולכן הייתי מנסה למקד את המאמצים בפתרון בתחום הזה ועדיף לפני שיגיעו תוצאות הביופסיה. 

ד"ר גור. 

בהחלט יש. 

וההבדל העיקרי הוא שפסיכולוגים רפואיים מתמחים בהתמודדות עם קשיים שנגרמים ע"י מחלות לאנשים נורמליים לחלוטין.

זה מקצוע שהתפתח עקב כך שהבחינו שכאשר אדם נתקף בחולי מתפתחים דבים מיוחדים סביב ההתמודדות איתו. זה החל עם חולי הסרטן והתפשט לכל מחלה שהיא שמשליכה על האדם - מחלות לב, מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירולוגיות, וכיום בעצם זה לא משנה מהו החולי. 

נראה כי מבחינה רפואית יש לך מענה טוב, אבל התחושות של הליכה לאיבוד כאשר נמצאים בבירור רפואי, החשש ממחלה קשה וההשלכות שלה על מהלך החיים הם דבר אוניברסלי  - ועם זה בדיוק עוזר הפסיכולוג הרפואי להתמודד. 

מקווה שעזרתי. 

ד"ר גור.