שלום רב, 

התרופה היא תרופה בטוחה ללא שום מגבלת שימוש בזמן. לא ידוע על שום נזקים לטווח ארוך או קצר משימוש בתרופה זו היא נחשבת מאד בטוחה. 

רק במידה ויש הפרעה בתפקודי כבד או כליה ממקור אחר עלולה להיות בעיה להמשיך טיפול - כיוון שלא יהיה איך לפנות אותה מהגוף אולם היא כשלעצמה אינה גורמת נזקים. 

ד"ר גור. 

היי לימור, מניסיון עם התרופה, כשמנסים להגמל ממנה אכן "נענשים" והכאב חוזר בעוצמה רבה. אם הינך סובלת מתופעות לוואי של התרופה ולכן נגמלת, תצטרכי לנשוך שפתיים ולהיעזר במקביל בתרופות אחרות כדי להקל על הכאב. בהצלחה

היי קושקוש -

אין המדובר בעונש. גם לא במרכאות. 

אם התרופה עוזרת להוריד את הכאב - היות והיא פעילה רק ל- 12 שעות כאשר מסתיימת ההשפעה הכאב המקורי חוזר. אין לתרופה זו שום השפעות ארוכות טווח - לא מבחינת תופעות לוואי ולא מבחינת הקלה על כאב. 

לעומת זאת תרופות ממכרות כאשר מפסיקים אותן לא רק שהכאב חוזר אלא מגיעות גם תופעות גמילה כגון כאבים שלא היו שם קודם (כאבים בכל השרירים והעצמות) עוויתות שרירים שלשולים הקאות ועוד תופעות שאין להן שום קשר עם הכאבים אם עם המצב הבסיסי של האדם שנטל את התרופה.  

לכן לתרופות מסוג זה קוראים תרופות ממכרות ולתופעות החדשות שמופיעות עם הפסקתן קוראים תופעות גמילה. 

בליריקה אין שום התמכרות ואין גם שום תופעות גמילה. אם הטיפול עוזר ומפסיקים אותו חוזר הכאב המוכר והידוע. זה הכל. כלומר היא רק מפסיקה להשפיע. לא פחות ולא יותר. 

ד"ר גור. 

אכן השתמשתי בציניות מוחלטת, ברור לך ד"ר שאחרי שזמן מה אנחנו לא חווים כאב בעוצמה זו, לחזור לכאב המקורי זה תחושת עונש :( לא במלוא משמעותו אך בהחלט תחושה רעה.

לגבי תופעות הלוואי אני לומר שאני מטילה ספק עקב כל מיני שמועות, אבל שיהיה. 

בליריקה הייתי אומרת יותר נכון שמדובר בתלות ולא בהתמכרות, כמו בכל תרופה שלוקחים לאורך זמן. עם זאת, אפשר לחזור במהרה למצב המקורי של הגוף ודרוש איפוק כלשהו, יכולת התמודדות ואנרגיות. לא פשוט לעזוב תרופה ולחזור לכאב האמיתי שלנו.

ד"ר גור, מוכנה לדבר איתך רבות על זה בפרטי. ניסיתי בעבר להפסיק את התרופה אך זה נכשל, כעת מתחילה שוב את זה.

היי קושקוש. 

רפואה היא מקצוע מדוייק. השיח חייב להיות מדוייק ולא ציני ולא בערך וללא סופרלטיבים. לפחות מצד אנשי המקצוע. 

איני מבקרת את כתיבת תחשותייך הסובייקטיביות, אולם כאשר את רושמת דבר כזה לאדם אחר קחי בחשבון שאחרי קריאת דברייך הוא עלול להמנע מלנסות את הטיפול - שיכול לשפר משמעותית את איכות חייו. השואלת איננה את.  היא אדם אחר עם בעיות אחרות עם אופי אחר עם התמודדות אחרת, ועם כאב אחר ממקור אחר ומגיעה לה ההזדמנות לשפר את איכות חייה. 

מה שכתבת בהודעה האחרונה - בו את מייחסת את דברייך לתחושותייך הוא לגמרי לגיטימי -אולם אדם שאינו מכיר אותך - ובפורום הזה את אנונימית, עלול להרתע למקרא דברייך לוהחליט כי התרופה ממכרת וכי הוא עלול להתמכר ולקבל תופעות גמילה אם יפסיק את הטיפול. זו כמובן לא תהיה מסקנה נכונה, וזה עלול למנוע ממנו מזור. הצרה היא שהיות וחלק מהתרופות נגד כאבים אכן ממכרות - מאד מאד חשוב לעשות את האבחנה בינן לתרופות שאינן ממכרות ולתת את מלוא המידע האובייקטיבי כדי שהמטופל יוכל להחליט בעצמו האם הוא לוקח על עצמו את הסיכויים והסיכונים או לא. 

אני מאד אוהבת לקרוא אותך, ואני מוצאת את התייחסויות שלך מקסימות. אנא המשיכי לספר מחוויותייך האישיות - זה מעשיר וזה נותן שיתוף.  חשוב שאנשים יבינו שאילו חוויותייך ותחושותייך הסובייקטיביות. זה נותן נופך יותר אישי ומעמיד נכונה את הציניות, הבדיחות, וכל מה שמייפה כל כך את כתיבתך המקסימה -ומוסיף אוטנטיות. 

אחד מהדברים הראשונים שאני מבררת עם חולה כאוב זה האם יש פתרון לבעיה שגורמת לו כאב או לא. אדם שסובל מכאבי פנטום אחרי כריתת איבר - קרוב לוודאי שאין לו פתרון שכן האיבר החסר אינו משתחזר. יתכן שגם את סובלת ממחלה שאין לה מרפא ונדונת לכאבים כל ימי חייך כמו חולה מכאבי פנטום. במקרה כזה - אם יש טיפול שמשכך את הכאב את תאלצי לקחת אותו כל ימי חייך ותצטרכי להחליט מה יותר טוב לך - תופעות הלוואי אם ישנן כאילה או הכאבים. 

האישה שפתחה את השרשור סובלת מבעיה פתירה. בעיה שאין שום סיבה להאמין שתמשך כל ימי חייה. 85% מהחולים הסובלים מכאב שמקורו שדרתי מחלימים. לכן מה שכתבת כאן לא רלוונטי לה. עבורה, הליריקה היא גשר לעבור את התקופה הראשונית של ההחלמה מהניתוח - ואחרי שהצלקות יתקבעו יתכן שלא תצטרך יותר דבר. אם היא תקרא את דברייך ותחשוב כתוצאה מכך שהתרופה ממכרת ותחליט לוותר עליה היא מורידה לעצמה את סיכויי ההחלמה, שכן כאב חריף יוצר לא פעם שינויים בחוט השדרה ואז גם אם מקור הכאב מתרפא - ממשיכה רגישות יתר. מכאן שהחשיבות מניעת הכאב בחולה זו משמעותית מאד. 

לגבי תופעות הלוואי שציינת - אין מקום לשמועות ברפואה. כל תופעות הלוואי מתועדות וכולן נמצאות גם בעלון לצרכן. יש שכיחות יותר ויש פחות. מה שחשוב ביותר לדעת הוא שכשם שהתרופה משפיעה לשיכוך כאב רק בשעות בהן היא נמצאת בדם - כך גם לגבי תופעות הלוואי - הרגע שרמת התרופה בדם יורדת - אם היו כאילה הן נעלמות. 

אני מאד מסכימה איתך שאדם שסובל מכאב כרוני ונוטל תרופה שמקלה על כאביו הפסקת התרופה שמלווה בחזרה של הכאב במלואו קשה לו מאד פיזית ונפשית. מבחינה זו יש הצדקה להפסיק טיפול כזה רק אם יש תופעות לוואי ואז יש להתייעץ עם הרופא מה עדיף להפסיק או להמשיך למרות תופעות הלוואי. 
אם את סובלת מכאב כרוני והתרופה עזרה לך ברור שהפסקתה תהיה מלווה בחזרה של הכאב ואני יכולה להבין מדוע את בוחרת לחזור אליה. אנו איננו קוסמים ולא יכולים לתקן הכל - ואני תמיד אומרת שטוב שיש לנו משהו - שלא היה שם קודם שיכול לשפר את המצב ולהמתיק את גלולת הכאב. 

ד"ר גור. 

דר' גור וקושקוש שלום רב,

תודה רבה על התגובות שלכן!!

אתקן רק ואומר, כי עבורי הליריקה אינה גשר ואינני נוטלת אותה כגשר להחלמה מניתוח. הליריקה תהיה חלק מחיי לנצח היות ולמחלה שלי אין פתרון והדלקת העצבית לא נעלמת, אלא רק מחריפה לצערי...

אוכל לשתף ולומר, כי לצד התרופות אני עוברת שינויי תזונה ואורח חיים המאפשרים לי תפקוד באורח סביר.

גם אני משתמשת בציניות לגבי תחושותיי מאחר ולאורך השנתיים האחרונות נותר רק להשתמש בהומור לגבי המצב, אחרת משתמשים בבכי. כל חולה כאב כרוני מכיר את התחושות ויש להיאחז בכל בדל של חיוך כדי לעבור את היום. ההתמודדות הינה של כל דקה ביום...

תודה והמשך יום נטול כאב לכולם.

אומר להגנתי שלימור השתמשה בביטוי עונש קודם ואני בעיקר הזדהיתי איתה. לא יכולה שלא. ד"ר גור, התייחסות לליריקה קיבלת בפרטי אודה שתקראי ואף תגיבי

אני אתייחס, 

ואני מבינה מאד את הצורך בציניות, הבעיה עיקרית היא שהפורום הזה פתוח לכל מיני אנשים וצריך לזכור שלפעמים נכנסים אורחים לרגע ולא מבינים את הציניות והולכים עם זה עד הסוף . הפתרון הו אפשוט: לכתוב מרכאות או להוסיף הערה שזה ציני עבור מי שאינם מהחבורה...

ד"ר גור.