אני יודע בדיוק על מה אתה מדבר
גם אצלי לא מוצאים ממצאים כבר שלחו אותי לפסיכיאטר כי הכל תקין לטענתם
כואב מאוד מאין יגיע המזור .

להמשיך להתעקש , ללכת כל יום יומיים לקופת חולים לדרוש עוד ועוד בדיקות ולא לתת להם מנוחה עד יבינו שכאבך הוא כאב אמיתי.. אריאל לפעמים צריך לעבור לדרכים קיצוניים כדי שיקשיבו לך... במידה ומעוניין לדבר להיפגש אני מוכן לכוון אותך !

כן כן, לבי איתך.
מניסיוני, גם כשלמחלה יש שם, לא תמיד יש לה פתרון ראוי.
אך במקרים של בעיות שריר שלד, כדאי להתייחס לגוף בצורה הוליסטית (מילה שאינה אהובה על עולם הרפואה המערבית), בצורה תיפקודית. 
הכוונה היא לבדוק מעבר למחלות ולבחון את התיפקוד של מערכות הגוף השונות. 
לדוגמא, בעית עודף משקל יכולה לגרום גם לכאבי גב ויכולה לגרום גם לנחירות ודום נשימה בלילה.
אם לזה מצטרף גם ליקוי בתיפקודי הלשון והבליעה (רפלקס בליעה במנוחה, ללא אוכל ושתיה) תתכן החרפה רצינית בבעיית כאבי השרירים. אין כאן מחלה אלא יש רצף של בעיות תיפקודיות המביאות לסבל רב. 
הרפואה המערבית רגילה לאתר מחלות ולטפל בהן כיכולתה. מומלץ לחפש ולבדוק את הנקודות של ״חוסר בריאות״, ולנסות לשפר אותן. ואז, גם אם הבעיה לא נפתרה לחלוטין, אנחנו זוכים לשיפור באיכות החיים שלנו.
לא מדובר ברפואה אלטרנטיבית, למרות שאני ממליצה על השימוש בה כדי לסלק בעיות שונות ולשפר את מצב הבריאות הכללי. 
מדובר בחיפוש אחר הבריאות ולאו דווקא אחר המחלות שאותן לא תמיד הצלחנו לאבחן ולא תמיד הצלחנו לטפל בהן. מדובר בהסתכלות תיפקודית על הגוף, שאומנם אינה מקובלת, אך היא פשוטה יותר וזמינה. 
אולי הבעיה היחידה היא שהדבר דורש שיתוף פעולה מלא של המתרפא הסובל, כדי להגיע לבריאות טובה. לעיתים הסבל הרב, האכזבה מהרפואה והיאוש, דווקא הם מונעים מהסובל להיענות לטיפולים מיטיבים שהם אינם תרופתיים או כירורגים.
 

דר' דוידזון שלום 
מאז  התחלת כאבי שיתפתי פעולה מלא ללא שום מחסומים שימנעו ממני להחלים 
עברתי מאות רופאים ואולי יותר כדי להגיע לתשובה ולתרופה שתמנע ממני סבלי 
ניסיתי אלפי כדורים , עברתי בדיקות מקיפות מכף רגל עד ראש , עברתי הבחנות 
פסיכיאטריות אצל כל מיני פסיכיאטרים שערבבו מוחי וחיי וגרמו להחמרה
ולפוסט טראומה קשה שאיתה אני מתמודד ללא שום תמיכה, עזרה 
מתמודד לבד עם השדים שלי .. לא מתחנן ולא מתבכיין לאף לובש חלוק 
הערבוב הזה שרופאים עושים בין נפש לגוף הוא הרסני ואינו מקצועי..( במיוחד כשהם לא בודקים אפשרויות אחרות כראוי  )  
נכון..מודה אני שמצב נפשי יכול להשפיע על גוף האדם  ואם נלך לפי הדיאגנוזה של הרופאים 
אז חולי סרטן לב וכול המחלות המוכרות הם תוצאה של מחלת נפש נכון ? כי אם לא 
אז למה כאבי הם סוג של מחלת נפש ? האם לכאב הכרוני יש אותו כבוד כמו למחלת הסרטן?
אם כן אני מוכן להיות חולה סרטן ( חס ושלום ) למה מתייגים אותי ? 
האם הלומי קרב וניצולי שואה מתוייגים כחולי נפש שמחלותיהם הם דמיוניות ? 
במה אני שונה מהם? האם  אני קיצוני ?  האם אני לוקה בחוסר הבנה כל שהוא ?
האם אני לא הייתי חייל והייתי עצמאי ? האם לא עבדתי ופרנסתי  עצמי ? האם לא התחתנתי 
ועשיתי שלושה ילדים מקסימים ומחוננים ? יש נפילות ואפילו קשות.. אך תראי לי בבקשה אדם אחד 
שלא סובל מנפילות ומטירופים כאלה ואחרים .. כולנו ממש כולנו סובלים ממחלת נפש 
לכולנו יש רגעי שבירה ולחלקנו הם קשים יותר .. וזה לא הופך אותנו למשוגעים 
ויש להתייחס לתלונותנו כמו לכל מטופל .. ולהפסיק לחשוב מהקופסה המרובעת 
נראה שללכת לרופאים פסיכיאטרים ישר מתייג אותך כמדמיין מחלות וכאבים
אין הסתכלות אמיתית על תוכן הפגישות ועל רצון המטופל להרגיש יותר טוב 
להיות יעיל לעצמו ולסובביו... לנסות להתגבר על טראומות קשות הכוללות עינויים 
במכות חשמל ועינויים גופניים שאין צורך להרחיב עליהם, האם את חושבת שאפשר 
להתגבר על טראומות כאלה?  התגברתי , חייתי חצאי חיים , הכרתי אנשים 
עבדתי , ואפילו חייכתי .. עבדתי על עצמי , טיפלתי בכעסיי בפחדיי והלכתי צעד אחרי צעד
לאט לאט התמודדתי , הצלחתי לחיות עם זה , לא ממש בשלום אבל גם לא במלחמה . 


 

למה הרופאים לא מתייחסים למחלת הנשיקה שקיבלתי בלבנון ושבגללה הייתי חסר הכרה יום וקצת ?
למה לא מתייחסים לזה שמאז שנת 84 אני נכנס ויוצא מבתי חולים עד הגיעי הלום ?
היש מצב שיש עוד אנשים כמוני ששירתו בלבנון וחולים כמוני במחלות דמיוניות? 
רופא אמיתי לא היה מתעלם מהאפשרות שיש קשר בין שירותי בלבנון 
למחלתי היום נכון ? ... אל דאגה איני דורש הכרה של משרד הבטחון 
אני רק נותן דוגמאות לחוסר המיקוצעיות של הרבה מידי רופאים האחראים
על בריאותנו ושעלינו לסמוך עליהם שהם יודעים מה הם אומרים עושים..
אני לא מתבייש להתלונן ולומר דעתי בפרצוף .. רופא פזיז  ומזלזל מקבל
ממני מנה כפליים עד שהוא מתנצל ואם לא אז הוא מקבל תלונה 
בודדים הרופאים האנושיים שיודעים לטפל במטופליהם בכבוד וברגישות 
לבוא אל המטופל ללא תיוגים מוקדמים.. לא להיות גזען ( רפואתי ) 


 

שלום רוחמה. איני מתמחה בבעיות חוט שדרה. אני רופאת שיניים המטפלת בבעיות תפקודיות של הפה המשפיעות על בעיות שריר-שלד. 
לפעמים הפתרון לכאבים ומגבלות תנועה אינו נמצא באיזור הגורם לנו סבל, אלא באיבר אחר שהליקוי בתיפקוד שלו משפיע עליו. 
אם תרצי לפרט, אוכל אולי לעזור ולכוון.

איתי 1, 
האם אתה מטופל במסגרת של הלומי קרב? כי אני שמעתי על הצלחות די משכנעות עם מטופלים כמוך. 
ד"ר גור. 
 

רק מי שמרגיש כאבים כאלה או נמצא בסיטואציות כאלה יכול להבין אותנו , הרופאים אנחנו רק עוד מספר עבורם
כאשר אין ממצאים תשובתם תמיד תהיה "יש דברים שאין להם פיתרון" ובאימרה יפה יותר עזוב אותי באמש"ך תלמד לחיות עם זה ...
אבל אף אחד מאיתנו לא אמור או רוצה לחיות עם הכאבים האלה.
אנחנו עוברים טירטורים מופנים מרופא לרופא או יותר נכון כמו שאני אוהב לקרוא להם "רובוטים" הרובוט יושב מולך קורא את האינפורמציה מהפניה שהבאת לו עובר עליה לשנייה ואומר "נו עברת את כל הבדיקות אין יותר מה לעשות"
אין אפילו לא מנסה לחשוב או להפעיל את מוחו , אולי "לכיוון חדש אולי לא ניסו משהו שאני יכול לנסות "
כאלה הם הרובוטים אתה עוד מספר עבורם זאת הגזירה שלך תלמד לחיות איתה .
ועכשיו יש גם את "הרובוטים המחייכים" רובוטים אלה מקבלים תשלום פרטי ממך , אתה נכנס לחדר ומייד מקבל חיוך מהרובוט
הרובוט מסתכל קורא מקדיש לך מעט זמן בכל זאת שילמת לו
ולאחר ריפרוף של כמה שניות אומר טוב אני רואה שעברת את כל הבדיקות אולי כדאי לך לנסות כיוון פסיכולוגי אולי הבעיה נמצאת שם.
הבנתם כשלבנאדם כואב הסיבה היא פסיכולוגית אדם שסובל ממחלה קשה (לא עלינו) האם כאבו הוא פסיכולוגי ?
אלה הם "הרובוטים" הרובוט אינו מסוגל להיות יצירתי או לחשוב מחוץ לקופסא אין לו רצון או זמן לחשוב מחוץ לקופסא.
אנחנו עוד מספר עבורם אלה הם חיינו וכנראה שניגזר עלינו לחיות כך.
ומתי יגיע המזור? תאמת אולי רק בעולם הבא ....
אבל שלא נגיע לשם בקרוב :)

אריאל 065
אני כל כך מבינה ומזדהה עם מה שכתבת, רק מי שעבר את הדרך שאתה ואני עברנו יבין את הכאב והתיסכול שאנחנו עוברים.

כשתימצא את הרופא שמבין אותך ולא שולח אותך לפסיכולוג או אפילו פסיכיאטור תואיל לעדכן אותי,
תודה